בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

המטרה של הג'יהאד האיסלאמי: להציג את הירי החריג מעזה כאירוע נקודתי

בארגון הג'יהאד האיסלאמי ינסו להימנע מהצגת חילופי האש היום כשבירת כלים. ישראל היא אמנם הנפגעת העיקרית, אבל גם חמאס לא יכול להתעלם מפעולות התנועה האחות

13תגובות
גבול עזה, היום. חמאס הסתפק בהצהרות תמיכה וגיבוי אבל לא לחץ על ההדק
אליהו הרשקוביץ

בעזה עדיין לא מתנהלת מלחמה. למרות מספרם החריג של הפצמ"רים שירה הג'יהאד האיסלאמי, והגיבוי לו זכה מחמאס, הג'יהאד מעדיף להגדיר את הירי כפעולת נקם על הרג שלושה מאנשיו בידי צה"ל השבוע. המטרה: למסגר את האירוע כמקומי-נקודתי, ולא כפתיחה של חזית ושבירת הכלים וההבנות שהושגו בקושי בין חמאס, מצרים לישראל.

ישראל היא הנפגעת הישירה מפעולת הנקם, אבל גם חמאס אינו יכול להתעלם מן האתגר שהניחה לפתחו התנועה האחות, שפער אידאולוגי רובץ ביניהן. הרי אם הג'יהאד אינו מוכן להכיל ולהבליג על הריגתם של שלושה מאנשיו, מה זה אומר על חמאס - שהבליג עד כה על הריגתם של כ-50 מאנשיו במצעדי השיבה בששת השבועות האחרונים. אלא שבמצעדי השיבה הקטלניים השתתפו גם אנשי הג'יהאד האיסלאמי וגם אז החליטה הנהגתו להצטרף לאסטרטגיה של חמאס ולא להגיב.

תקיפת עמדה של חמאס ברצועת עזה - דלג

האם הג'יהאד החליט לפתוח חשבון נפרד עם ישראל ולאלץ את חמאס להצטרף אליו? עדיין לא. עד כה חמאס הסתפק בהצהרות תמיכה וגיבוי אבל לא לחץ על ההדק. הארגון רואה בירי של הג'יהאד על ישראל חריגה מן הכללים שהנחו את שני הארגונים מאז החל תהליך הפיוס הפנים פלסטיני, ובעיקר מאז הפכה מצרים לבעלת הבית של הפיוס והכתיבה את כללי המשחק הן מולם והן מול ישראל.

במארס האחרון ביקרה משלחת של הג'יהאד במצרים ונפגשה עם ראשי המודיעין המצרי. היא הבהירה אז שהארגון מתנגד לכל פגיעה במצרים וכי הוא מצטרף להתחייבויות של חמאס להגן על הגבול שבין עזה לסיני מפני מעבר של מחבלים וחומרי חבלה. הג'יהאד האיסלאמי רואה עין בעין עם חמאס את הפיוס עם פת"ח ואת הצורך לשמור על קשרים טובים עם מצרים, שמחייבים בין היתר להקפיד על הפסקת האש עם ישראל.

אלא שבשורות הג'יהאד האיסלאמי לא שורה השלווה. יו"ר הארגון, רמדאן עבדאללה שלח, אינו מתפקד אחרי שעבר סדרה של ניתוחי לב בביירות (בהשגחת רופאים איראנים). בחודש אפריל הוא איבד את הכרתו וחולל סערת שמועות על כך שהורעל. סגנו, זיאד אל-נחאלה, מכהן מאז כראש הארגון בפועל ונחשב לנאמנו של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס האיראניים שגם מסייע במימון לא גדול של הארגון. איראן מעוניינת שאל-נחאלה יחליף את שלח והבהירה את עמדתה להנהגת הארגון.

המנהרה שחדרה לשטח ישראל, כפי שפורסם על ידי צה"ל - דלג
המנהרה שחדרה לשטח ישראל, כפי שפורסם על ידי צה"ל

אולם, בתוך הארגון ישנם בכירים, כמו מוחמד אל-הינדי, סגן נוסף של שלח, אשר מעדיף את הקשר עם טורקיה ועם האחים המוסלמים על פני הקשר עם איראן. באפריל התכונן הארגון לקיים בחירות להנהגה ולנסח חוקה חדשה לארגון. הבחירות נדחו, כנראה בלחץ איראן, מחשש שאל-הינדי יהיה זה שיבחר ולא בעל בריתה אל-נחאלה בן ה-67. בשלב זה לא נקבע מועד חדש לבחירות והיריבויות הפנימיות ממשיכות להכתיב את האסטרטגיה שבו ינקוט גם בעימותים כמו זה שמתנהל מול ישראל.

על אף שישראל רואה בג'יהאד האיסלאמי זרוע של איראן ברצועה, בארגון עצמו יש המתייחסים לאיראן בחוסר אמון עמוק, בעיקר על רקע הקמתו של ארגון "סאבירון" ("הממתינים בסבלנות") שהתנתק מהג'יהאד בשנת 2014 בהוראת איראן, שגם מימנה אותו בסכום המוערך בכ-12 מיליון דולר בשנה. בכירים בג'יהאד ראו בצעד הזה פגיעה מהותית באחדותו של הארגון מה גם ששנה אחר כך הקפיאה איראן את המימון השנתי שהעניקה לארגון, מימון שחלקו אמנם חזר אבל לא הצליח לסלק את החשדות כלפי איראן.

מעורבותה של איראן מכעיסה גם את הארגונים הסלפים בעזה, שחוששים מן ההשפעה השיעית ברצועה. על אף שארגונים אלה מאתגרים מדי פעם את חמאס, ולצורך זה אף ירו על ישראל, הם תומכים במדיניות הניתוק מאיראן של חמאס ושל הפלג האנטי איראני בג'יהאד האיסלאמי. לפיכך, לא מן הנמנע שהפעילות הצבאית של הג'יהאד מול ישראל נשענת על המחלוקות הפנימיות בארגון ולא רק משיקולי שליטה מול החמאס.

פיצוץ בעקבות ההפצצה הישראלית ברצועת עזה, היום
תומאס קוקס/אי־אף־פי

כמו בפעמים קודמות, גם השבוע מצרים הזמינה את עצמה לתווך בין ישראל, חמאס והג'יהאד האיסלאמי כדי להרגיע את השטח ברצועה. מצרים, ששואפת לקדם את הפיוס הפנים פלסטיני, מקיימת מערכת יחסים הדוקה עם חמאס ועם הג'יהאד האיסלאמי כשמנוף ההשפעה העיקרי שלה הוא השליטה במעבר רפיח אותו פתחה לכבוד חודש הרמדאן. מבחינתה של מצרים הפיוס איננו מטרה אלא אמצעי לשלוט באמצעותו במינוי יורשו של מחמוד עבאס, ומכאן, בכל התהליכים הפנימיים שינבעו מחילופי ההנהגה.

ללא שיתוף פעולה של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי, תתקשה מצרים להכתיב את המהלכים המדיניים ולהשפיע על ההנהגה העתידית של פלסטין. המנוף המצרי האחר הוא שיתוף הפעולה הצבאי ההדוק עם ישראל, שבידיה ההחלטה על היקף החזית מול עזה. האינטרס הישראלי מחייב עכשיו לסייע למצרים להשיג רגיעה ובכך לחזק את השפעתה, לא רק בעזה אלא גם בגדה. הבעיה היא שישראל רואה בעימות עם הג'יהאד ועם חמאס לא רק אמצעי להרתעה וענישה, אלא גם תוספת יוקרה שעלולה לגבור על שיקולים רציונליים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו