בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

"עובדה" נגד נתניהו: יורם כהן בקושי סיפק הבהרה, לא הכחשה

ראש השב"כ לשעבר אמר הערב כי לא קיבל הנחיה ספציפית מרה"מ להאזין לרמטכ"ל ולראש המוסד לשעבר, אבל אילנה דיין דיברה על בקשה כללית לצותת לשורת שותפי סוד

127תגובות
נתניהו בדרכו לישיבת הממשלה, השבוע
אמיל סלמן

גם יותר מחמש שנים לאחר שהסתיימה, המחלוקת בצמרת הישראלית על תקיפת אתרי הגרעין באיראן ממשיכה להדהד בתקשורת – ולספק גילויים חדשים. הסערה התורנית התעוררה אמש (חמישי), סביב שני פרטי מידע בתוכנית "עובדה" של קשת.

הראשון: ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, סיפר לאילנה דיין כי ב-2011, זמן קצר לאחר מינויו לתפקיד, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו למערכת הביטחון להתכונן לתקיפה ישראלית של אתרי הגרעין בלוח זמנים של "פ+15" (כלומר, תוך 15 ימים ממתן הנחיה) וכי פרדו התייעץ עם קודמיו בתפקיד משום שחשש שההנחיה אינה חוקית. השני, העומד בלב ויכוח עובדתי כעת: דיין דיווחה שנתניהו פנה לראש השב"כ אז, יורם כהן, וביקש ממנו לפקח על שורת בכירים ביטחוניים – בהם פרדו והרמטכ"ל אז, בני גנץ – ואף לצותת לטלפונים שלהם, כדי למנוע דליפת מידע רגיש. נתניהו הכחיש את הדיווח השני, פעמיים.

אמש, בתגובה ל"עובדה", אמרה לשכתו כי הטענה "מופרכת לחלוטין" וכי הפרסום הוא "עיוות מוחלט של מאמצים מערכתיים שנעשים מעת לעת כדי לשמור על ביטחון מידע בנושאים רגישים בעלי חשיבות ביטחונית עליונה". הבוקר, בחשבון הטוויטר שלו, התלונן ראש הממשלה כי "אין גבול לשקרים" והודיע כי מעולם לא ביקש להאזין לגנץ ולפרדו. "זהו שקר מוחלט", אמר.

מה שלא נאמר בדיווח המקורי אמש ב"עובדה" הוא שמדובר בשתי תקופות זמן שונות. הפרשה שעליה מדברת דיין התרחשה ב-2013 וייתכן שאינה קשורה במישרין לוויכוח בישראל על התקיפה, שכבר החל לגווע לקראת חתימת הסכם הביניים בין איראן למעצמות והחלפתו של אהוד ברק במשרד הביטחון בידי משה יעלון, שהתנגד לתקיפה.

לפי דיין, נתניהו היה מודאג מאפשרות של דליפה ביטחונית עתידית בנושא רגיש ולכן ביקש מכהן להפעיל מראש שורה של יכולות פיקוח על רשימה של בכירים שותפי סוד, בהם לא רק גנץ ופרדו אלא קצינים וממלאי תפקידים בכירים בקהילת המודיעין. חקירות של הדלפות היו תמיד סוגיה רגישה בין ראשי ממשלה לראשי שב"כ. בין השאר, היא יצרה מתיחות בין נתניהו לקודמו של כהן, יובל דיסקין. השירות אינו להוט לקיים בדיקות כאלה, המערבות לעתים פוליטיקאים ומעמידות אותו בחיכוך עם בכירים בארגונים עמיתים.

אלא שכאן, לפי "עובדה", הבקשה היתה לקיים בדיקה מקדימה: האזנה נרחבת לרשימת בכירים, בהם מקביליו של כהן בצה"ל ובמוסד, מבלי שמישהו מהם עדיין חשוד בדבר. כהן סירב לבקשה בגלל הפולשנות של האמצעים, הפגיעה בקולגות והיעדר קיומו של חשד לעבירה. בדיקה כזאת אינה ראשונה מסוגה. בעבר, במקרים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה, כבר הונהג פיקוח כזה כאמצעי זהירות מקדים, לרוב בידיעת שותפי הסוד. נתניהו, כאמור, מכחיש בשני שלבים: תחילה, בהסבר מפורט על בדיקות תקופתיות ש"עובדה" מוציאה מהקשרן; אחר כך, בהאשמה גורפת שדיין משקרת – הד להתכתשות התקשורתית הקודמת בין השניים לפני כשנה וחצי.

זמן קצר לפני כניסת השבת, בוודאי אחרי שעות רבות של גישושים בין כהן, לשכת מחליפו בתפקיד נדב ארגמן ולשכת נתניהו, הוציא כהן הודעה בעניין. כהן אמר כי "הפרסומים בתקשורת אודות הנחיות של ראש הממשלה שניתנו לי כביכול בעודי מכהן כראש השב"כ – להאזין ספציפית לטלפונים של גנץ ופרדו – אינם נכונים".

מלת המפתח כאן, כמובן, היא "ספציפית". בניגוד לתגובות האוטומטיות של תומכי נתניהו, כהן לא מכחיש את הסיפור כולו, אלא את הטענה – שבעצם אינה מופיעה בדיווח של דיין – כאילו נתניהו הורה לו להאזין ספציפית לגנץ ופרדו. דיין הרי דיברה על "שורה של שותפי סוד, בהם הרמטכ"ל וראש המוסד". איך קראו לתגובה כזאת בימי פרשת ווטרגייט (להבדיל)? "הכחשה ללא הכחשה".

המחלוקת העובדתית סביב פרטי הוויכוח העקרוני על התקיפה באיראן, לא תסתיים כאן. זו היתה תקופה טעונה, היסטורית, שהדיה טרם שככו. ובניגוד לרושם שנוצר לעתים, הניסיון של נתניהו וברק להוביל לתקיפה, בניגוד להמלצות כל ראשי מערכת הביטחון, לא הסתכם בשני עימותים, ב-2009 וב-2010.

גם לאחר שכל ראשי הגופים הרלוונטיים התחלפו (גנץ במקום גבי אשכנזי כרמטכ"ל; פרדו במקום מאיר דגן במוסד; כהן במקום דיסקין בשב"כ; אביב כוכבי במקום עמוס ידלין באמ"ן; אמיר אשל במקום עידו נחושתן בחיל האוויר), היו עוד שני סיבובים לוויכוח, ב-2011 ושוב ב-2012. חלק מהמעורבים בו טוענים שהסיבובים האחרונים היו אפילו דרמטיים יותר, מעוצמת הרגשות ועד מידת התחכום של התמרונים ההדדיים.

מכל מקום, נדמה שכאן מונחים שורשי החשדנות של ראש הממשלה כלפי בכירי זרועות הביטחון, עד היום. נתניהו לא רווה נחת מרוב ראשי הארגונים הללו, שעמדו לא פעם על עמדתם, לעתים עד כדי התרסה כלפיו. אלה משקעים שסביר כי ישפיעו על שיקוליו בהמשך השנה הנוכחית, כשתגיע עת ההכרעה על מינוי רמטכ"ל ולהבדיל (על רקע החקירות הפליליות נגד ראש הממשלה) גם מפכ"ל משטרה חדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו