בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיוטת חוק הגיוס החדש: הטלת סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדים

הוועדה לבחינת גיוס חרדים שמינה שר הביטחון ממליצה לקבוע יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, אך לא להטיל סנקציות בשנתיים הראשונות ליישום החוק. ליברמן והרמטכ"ל אישרו את ההמלצות, והמטרה היא להשלים את הליך החקיקה עד הקיץ

22תגובות
חרדים בלשכת גיוס, ב-2016
תומר אפלבאום

הוועדה לבחינת גיוס חרדים ממליצה לקבוע יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, להעלות בהדרגתיות בכל שנה את מספר המשרתים, להטיל סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס ולקדם הטבות לכלל המשרתים. עם זאת, הסנקציות הכלכליות לא יוטלו בשנתיים הראשונות ליישום החוק. הרמטכ"ל גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן אישרו את ההמלצות, ומשרד הביטחון ניסח על בסיסן תזכיר חוק במטרה להשלים את החקיקה עד לתום מושב הקיץ.

טיוטת חוק הגיוס - דלג

לפי החלטת הוועדה, אי-עמידה ב-85% מיעדי הגיוס במשך שלוש שנים ברציפות תביא לביטול החוק. בנוסף, הוועדה המליצה להרחיב את הסנקציות המנהליות שמוטלות על מי שלא מתגייס ועל עריקים, וכן להקים מסלולי שירות מותאמים לחרדים, שיקדמו השתלבות בתעסוקה. הוועדה המליצה לבחון תמריצים למתגייסים כמו העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא, והוקרה ותגמול בדמות מימון מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי באופן מלא. בנוסף, הוועדה המליצה שלא להטיל סנקציות פליליות על חרדים שלא יתגייסו אלא ליצור מערכת של סנקציות אזרחיות כמו שלילת הטבות שהמדינה מעניקה.

הישיבות יצטרכו לעמוד לפחות ב-95% מיעד הגיוס שלהן, וחריגה משיעור זה תוביל להטלת סנקציות כלכליות. בשנה השלישית והרביעית ליישום החוק תפחית המדינה את סכום התמיכה בהתאם לשיעור החריגה מהיעד. בשנה החמישית והשישית ליישום החוק יוטלו סנקציות בשיעור כפול משיעור החריגה, בשנה השביעית והשמינית הסנקציות יוכפלו פי שלושה ובשנה התשיעית והעשירית פי ארבעה.

הוועדה המליצה בדו"ח לקבוע יעד גיוס לצה"ל ולשירות לאומי של 3,996 חרדים בשנת 2018 ולהעלות אותו ב-8% בכל שנה עד 2020. לאחר מכן ממליצה הוועדה להעלות את שיעור המתגייסים ב-6.5% בשנה עד ל-5,635 בשנת 2023. בשנים 2027-2024 ממליצה הוועדה להעלות את שיעור הגיוס ב-5% עד ל-6,844 חרדים בשנה.

בראש הוועדה המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל עמד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר. חברי הוועדה היו ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא"ל ערן שני, הפרקליט הצבאי, תא"ל שרון אפק, הרב הצבאי הראשי אייל קרים, וראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, משה צין.

פרסום נוסח חוק הגיוס החדש התעכב למעלה משבועיים בעקבות מחלוקת בקואליציה על הסנקציות שיכלול. ליברמן ביקש להפחית את תקציב הישיבות אם המדינה לא תעמוד במכסות הגיוס, בעוד שהמפלגות החרדיות הביעו את התנגדותן לכך. החוק הנדון אמור להחליף את החוק שפסל בג"ץ בספטמבר האחרון.

שופטי בג"ץ הקציבו למדינה שנה למצוא חלופה לחוק, והיא תסתיים בעוד שלושה חודשים. ועדה שהקים ראש הממשלה לניסוח חוק חדש לא הגיעה לפתרון מוסכם, וכישלונה הוביל למשבר פוליטי: המפלגות החרדיות קידמו הצעת חוק פרטית בנושא, ואיימו שלא יתמכו בתקציב המדינה ל-2019 שביקש ראש הממשלה לקדם. במארס האחרון נפתר המשבר הפוליטי שפרץ בנוגע לחוק הגיוס, והכנסת אישרה בקריאה טרומית חוק שפוטר בני ישיבה מגיוס לצה"ל.

יושב ראש ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, מסר בתגובה: "סיעת ש"ס מביעה מורת רוח על הניסיון להעניש את לומדי התורה על ידי הפחתת תקציבי המוסדות. לא ניתן יד לכל פגיעה במעמדם של בני הישיבות. אלמד את התזכיר היטב ואביא אותו במלואו לעיונם והכרעתם של מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה ובראשם מרן ראש הישיבה שליט״א. סיעת ש״ס רואה בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ותעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא הפרעה וללא כל מגבלה".

מהפורום לשיוויון בנטל נמסר: "גם שר הביטחון ליברמן, שבעבר היה מגדולי תומכינו, נכנע לפוליטיקה ולרצון להישאר בכסא. מדובר בהמלצות שלא ישנו דבר מהמצב הקיים וימשיכו את האפליה הקשה בין דם לדם. חילוניים וחלק מהדתיים הלאומיים לצבא, ואילו חרדים יעשו מה שבא להם, במשכורת גבוהה וללא שום סנקציה. זהו עוד חוק שייפסל הן במבחן הציבור והן במבחן בג"ץ".

יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח, אמר כי מתווה הגיוס "מוכיח דבר אחד מעל לכל ספק: חוק השוויון בנטל, שהובילה יש עתיד בכנסת הקודמת, הוא הדרך היחידה לגיוס חרדים ושוויון בנטל". לדבריו, "כל עקרונות המתווה לקוחים מן החקיקה שהעברנו, אבל בחוק עצמו יש כמה פרצות מדאיגות. אין קביעה ברורה מה יקרה אם תהיה חריגה משמעותית מהיעדים שייקבעו. הקיצוץ בתקציבי הישיבות מינימלי ויכוסה ללא מאמץ בכספים קואליציוניים, ויש דרכי חישוב מתחמקות של מספר החרדים שיתגייסו".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) הגיב ואמר כי החלטת הוועדה לא תביא לשינוי משמעותי, ואולי אף יגדיל את הפערים בשיוויון בנטל. "החוק יאפשר גם לחרדים לשעבר להשתמט מגיוס לצה"ל. החלק החמור ביותר בהמלצות הוועדה הוא מתן כרטיס להשתמטות לצעירים בגילאי 18-14 שפרשו מאורח חיים חרדי, בתנאי שרק יכריזו בהגיעם לגיל 18 שתורתם אמונתם. בעוד המכסות ההדרגתיות למגזר החרדי מאוד ברורות, נראה שדווקא החלק החיובי לחיזוק כלל המשרתים בשירות מלא, הילדים של כולנו, כמו הזכאות למימון תואר ראשון, תשאר בגדר המלצה בלתי מחייבת בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו