בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופטי עליון בדימוס נגד חוק מינוי היועמ"שים של שקד: "מסוכן יותר מפסקת ההתגברות"

יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין תקפו בחריפות את הצעת החוק שנועדה להפוך את היועצים המשפטיים למשרות אמון ■ מנדלבליט: ההצעה גרועה ותפגע בשלטון החוק, אבל חוקתית ■ שקד: יועמ"ש צריך ליישם את המדיניות של השר, ולא את של עצמו

177תגובות
שקד בכניסה לישיבת הממשלה, אתמול
אמיל סלמן

שופטי בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין, הגיעו הבוקר (שני) לוועדת החוקה בכנסת והעבירו ביקורת חריפה על קידומו של חוק היועמ"שים, המשנה את הליך המינוי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ומגביר את מעורבות השרים בתהליך. בצעד חריג, לאולם הגיע גם היועץ המכהן אביחי מנדלבליט וביקר אף הוא את ההצעה. "ההצעה הזאת מאיימת באופן רציני על שלטון החוק. אני לא זוכר לאורך השנים הצעה שעלולה לפגוע במנהל התקין ובטוהר המידות כמו ההצעה הזאת". רובינשטיין אמר שאישור החוק יעמיק את הפוליטיזציה במגזר הציבורי. לפי איילת שקד, שמקדמת את ההצעה ונכחה בדיון שהפך סוער, החוק נועד להקל על השרים לממש את מדיניותם במשרדים השונים.

מנדלבליט, שהביע בעבר את התנגדותו להצעה, אמר בדיון שהיא "גרועה" ומנסה להמיר מצב מאוזן בקיצוניות. הוא ציין שיועמ"שים כפופים לשר ולמנכ"ל מצד אחד וליועץ המשפטי לממשלה מצד שני. בהצעת החוק, לדבריו, "יש הטייה מובהקת לכיוון השר והמנכ"ל". הוא הוסיף שלא ראה מקרים בהם היועמ"ש מסכל את מדיניות הממשלה. יחד עם זאת, ציין שמעולם לא אמר שהצעת החוק אינה חוקתית.

מנגד, שרת המשפטים שקד אמרה: "צריך לסמוך על הדרג הפוליטי, אנחנו רוצים את טובת המדינה ואנחנו לא פחות מוכשרים מנציגי הנציבות". היא הוסיפה שההצעה מאוזנת, ו"המעורבות של השר במינוי היועץ זה דבר נכון, אני לא חושבת ששרים צריכים במחשכים לנסות להשפיע על מכרז. ההתערבות צריכה להיות על השולחן". לדבריה, יועמ"ש צריך ליישם את המדיניות של השר במסגרת החוק, "ולא את המדיניות של עצמו".

זמיר ורובינשטיין, שמילאו בעבר את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מתחו ביקורת חריפה על ההצעה. פרופ' זמיר פנה אל חברי הוועדה ואמר: "אני מפציר בח"כים, למען מדינת ישראל כמדינת חוק, אנא אל תקדמו את ההצעה". עוד אמר כי "ההצעה הזאת קשה ומסוכנת יותר מפסקת ההתגברות. הצעת החוק הזאת היא לא פחות גורלית ובעלת השפעה עצומה על תפקוד הממשלה ועל פני המדינה כמדינת חוק". הוא הוסיף כי דבריו מייצגים את רובה המוחלט של הקהיליה המשפטית בישראל, למעט חריגים, והזכיר כי חתם יחד עם חמישה שופטי עליון בדימוס שכיהנו כיועצים משפטיים או כפרקליטי מדינה על מכתב לשרת המשפטים שבו מחו על כוונתה לקדם את החוק. 

פרופ' יצחק זמיר בדיון, היום - דלג

"למה להתערב רק במינוי היועמ"ש?", שאל. "הדבר הזה לא ייעצר והוא יחול אחר כך גם על מנהל אגף ומנהל מחלקה. נחזור לימים האפלים של מינויים פוליטיים לשירות הממשלתי. השלכות החוק לא נעצרות במשרדי הממשלה. ראש עירייה או מועצה מקומית יכול לבוא עם אותו דיון בדיוק. ההשלכה של זה תהיה גורפת מאוד ומאוד רחבה".

"דיר באלאק מההצעה הזאת", אמר רובינשטיין. "אם החוק עובד, למה לשנות אותו? בכל שנות עבודתי גם בתור שופט לא ראיתי שהייעוץ המשפטי מטרפד מדיניות. הוא משרת את המדיניות. גם כבוד השרה שאני מעריך ומכבד אמרה זאת לא אחת".

אליקים רובינשטיין בדיון, היום - דלג

ביקורת נשמעה גם מאחז בן ארי, שעד לאחרונה היה היועמ"ש של משרד הביטחון. "אני מציע שהוועדה תגנוז את שתי ההצעות", אמר. "הן הצעות רעות. המשמעות שלהן היא פוליטיזציה של השירות הציבורי שאמור להיות א-פוליטי וממלכתי". לדבריו, מעולם לא היתה לו בעיה לעבוד עם אף אחד מארבעה שרי ביטחון שונים, ולהם לא היתה בעיה לעבוד איתו. "הם ידעו שנבחרתי על ידי ועדה מקצועית ואני משקף להם רק את החוק ולא שום אג'נדה אחרת".

יו"ר הישיבה ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בדיון: "ישנם שחושבים שהחוק הזה הוא הרס הדמוקרטיה ויש החושבים שהוא המשיח בהתגלמותו. אני מבטיח לכולם שהדמוקרטיה לא תיהרס. מצד שני המשיח גם לא מגיע. אני מקווה שהוועדה תמצא את הנתיב הנכון בתוך המים הסוערים". 

מנדלבליט, ח"כ ניסן סלומינסקי והשרה שקד, בוועדה ביום שני
אמיל סלמן

חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את החוק ואת השרה שקד. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שהוצא מהדיון, אמר שההצעה היא "מהלך דורסני ואנטי-דמוקרטי". לדבריו, הוא הוצא לאחר שביקש לדעת "מה הבעיה בשיטת המינויים הקיימת שבגללה רוצים לעשות כזו מהפכה?". ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אמרה בדיון ש"איילת שקד מבינה שכדי לקדם את מדיניות הכיבוש של הממשלה, היא חייבת לכופף את החוק ולמצוא את הפרצות בשביל להכשיר את השרץ, וחוק היועמ"שים הוא  צעד בדרך". לדבריה, "היועמ"ש לא יכול להיות חותמת גומי, אלא צריך להוות את החסם האחרון בפני כוח בלתי מוגבל של השלטון". ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אמרה: "חלוקת התפקידים היא ששקד מדברת יפה, כאילו ממלכתי, ומתחת סמוטריץ ואחרים אומרים את האמת. לא כולם בחרו אתכם. יש ציבור שלא בחר בכם. אתם לא רואים ממטר את כל מי שלא בחר בכם".

לפי ההצעה, במקום בחירת היועצים באמצעות מכרז, הם ימונו באמצעות ועדת איתור. הוועדה תמנה חמישה חברים: מנכ"ל המשרד הרלוונטי שיכהן כיו"ר הוועדה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור שימונה על ידי המנכ"ל, ואיש אקדמיה שימנה המנכ"ל בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. המועמד הנבחר ימונה לתקופת כהונה של שבע שנים, לאחר קבלת אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

השרה שקד אמרה בשנה שעברה כי "בעולם שבו כל החלטה הופכת כפופה לבג"ץ, משרות היועצים המשפטיים נהפכו למשרות מאוד דומיננטיות במשרדים. אך טבעי ששר יהיה דומיננטי בבחירת היועמ"ש של משרדו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו