בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ למדינה: הצדיקי את ההחלטה להקים ועד עבור המתנחלים בחברון - אחרת יבוטל

עיריית חברון עתרה נגד החלטת המדינה להקים את הוועד, בטענה שהוא עלול לפגוע בזכויות הפלסטינים המתגוררים בעיר. השופטים הוציאו צו על תנאי, הנחשב צעד אחרון לפני ביטול ההחלטה

תגובות
מתנחלים וכוחות מג"ב בחברון, אשתקד
Nasser Shiyoukhi/אי־פי

שופטי בג"ץ הורו אמש (שני) למדינה לנמק מדוע לא לבטל את הקמת הוועד המקומי המיוחד של מתנחלי חברון, שאמור על פי התכנון לתפקד כעירייה קטנה שתשרת את התושבים היהודים בעיר. הוראת השופטים ניתנה במסגרת עתירה שהגישה עיריית חברון הפלסטינית נגד החלטת המדינה להקים את הוועד המיוחד.

עד לאחרונה היתה עיריית חברון הפלסטינית אמונה על הניהול השוטף של השירותים המוניציפאליים גם בשטח H2 בעיר, שבו גרים המתנחלים. באוגוסט 2017, במסגרת הסכמי וואי, קיבלה מדינת ישראל החלטה להקים את הוועד כפיצוי על פינוי בית המכפלה בעיר. בצו להקמת הוועד נכתב כי "המתיישבים הישראלים" הפועלים בעיר, לרבות תאגידים ובעלי עסקים, יהיו כפופים לו ולא לעירייה הפלסטינית. 

העירייה עתרה נגד ההחלטה, באמצעות עורכי הדין סאמר שחאדה, סלימאן שאהין ועלאא מחאג'נה, וטענה כי הקמת הוועד אינה חוקית. העותרים טוענים עוד כי הצו לא מגדיר באופן נהיר אילו תושבים יהיו כפופים לוועד, ולכן עשוי להיווצר מצב שבו גוף זה יוכל להפעיל את סמכויותיו על פלסטינים הגרים בעיר. 

"הצו מייסד ישות משפטית חדשה, בעלת סמכויות של רשות מקומית, כאשר הפעלת הסמכויות אינה מוגבלת לקבוצת המתנחלים תושבי חברון אלא יכולה להשתרע על פי לשונו העמומה של הצו גם על תושבים פלסטינים המתגוררים במרחב H2", כתבו העותרים.

העירייה מדגישה כי "אין חולק כי ישנו מתח מובנה בין המינהלת (הוועד, י"ב) לבין העותרת (העירייה) ובין האינטרסים של התושבים הפלסטינים המהווים כ-98% מאוכלוסיית אזור H2 לבין אוכלוסיית המתנחלים". עוד היא מציינת כי "לכאורה מייסד הצו מינהלת ייצוגית ונבחרת בצורה דמוקרטית, ולא היא. למעשה הצו מקים מינהלת אשר תיבחר על ידי 2% מהאוכלוסיה, בעוד שסמכותה עלולה להיות מופעלת כלפי כלל האוכלוסייה הפלסטינית". 

מנגד, טענה המדינה כי הצו חוקי ואינו גורע מסמכות העירייה על הפלסטינים בעיר. אתמול בלילה, לאחר דיון בעתירה, הוציאו השופטים יצחק עמית, ענת ברון ודוד מינץ צו על תנאי, והורו למשיבה "לנמק וליתן טעם מדוע לא יבוטל הצו הצבאי מס' 1789 - צו בדבר מינהלת שירותים אזרחיים או חלקים ממנו".

צו זה מהווה שלב משמעותי בעתירה לבג"ץ, שלמעשה מצביע על כך שהשופטים השתכנעו שלעתירה משקל כבד, ומטילים על המדינה את האחריות להסביר מדוע שלא לבטל את ההחלטה. זאת, לאחר שהשופטים לא השתכנעו מתשובתה הראשונית של המדינה או מטיעוניה במהלך הדיון בעתירה. זהו שלב משמעותי בהליך, המקדים ביטול סופי של החלטת המדינה אם תשובתה הנוספת לא תשכנע את השופטים.

עורך דינה של העירייה, סאמר שחאדה, אמר ל"הארץ" כי "ההחלטה מלמדת עד כמה רעוע הבסיס החוקי שעליו נסמך הצו, על אף שהוא זכה לאישורו של היועמ"ש ולדרג משפטי בכיר. לא יעלה על הדעת כי תוקם רשות מקומית התנחלותית בשטחה המוניציפאלי של עיריית חברון ותהא בעלת סמכויות נרחבות הנוגסות בסמכויות העירייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו