${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק השואה הפולני

יד ושם: הצהרת נתניהו ורה"מ הפולני מנוגדת לעובדות ההיסטוריות, החוק מייצר אווירת הפחדה

בגינוי להצהרה שבה קיבלה ישראל את נרטיב השואה הפולני, אמרו ביד ושם כי הנוסח הקיים מתיר פגיעה בחוקרים ובפוליטיקאים. לשכת רה"מ: ההיסטוריונית הראשית של יד ושם אישרה את ההצהרה

128תגובות
נתניהו בהצהרה על החוק הפולני בקריה, בשבוע שעבר
חיים צח / לע"מ

ב"יד ושם" טוענים כי ההצהרה המשותפת של ישראל ופולין בשבוע שעבר, שבה קיבלה ישראל את נראטיב השואה הפולני, מכילה "עיוותים היסטוריים". בהודעה שפורסמה היום (חמישי) מזהירים ביד ושם כי החוק הפולני, גם במתכונתו החדשה, "מתיר פגיעה בחוקרים, בסטודנטים, במורים, בעיתונאים, בפוליטיקאים, במדריכי תיירים ובעובדי אתרי הנצחה".

לקריאת ההודעה המלאה של יד ושם - דלג

על הודעת יד ושם לא חתומה ההיסטוריונית הראשית של המוסד, פרופ' דינה פורת, שלדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו ליוותה את המהלך שקדם לפרסום ההצהרה. בהקשר זה, אומרים ביד ושם: "אם היא היתה מעורבת, זה לא היה מטעם יד ושם". ההיסטוריונים הבכירים שחתומים עליה הם פרופ' דן מכמן, פרופ' חוי דרייפוס וד"ר דוד זילברקלנג.

היכל השמות ביד ושם, ב-2016
אוליבייה פיטוסי

לשכת ראש הממשלה פרסמה בתגובה הודעה בשם הצוות הישראלי שניהל את המגעים מול פולין, בהובלת יוסף צ'חנובר ויעקב נגל: "פרופ' פורת ליוותה את התהליך מראשיתו, ואמירות היסטוריות המופיעות בהצהרה אושרו על ידיה. ההצהרה המשותפת שנחתמה על ידי ממשלת פולין, כוללת התייחסות מפורשת לכך שהיכולת לבצע מחקרים באופן חופשי נשמרה, וששום חוק לא מונע ולא ימנע זאת בעתיד".

אנשי יד ושם הזהירו מפני גל של תביעות משפטיות אזרחיות, שיוגשו בידי ארגונים פולנים נגד מי שלטעמם "פוגע בשם הטוב" של פולין. לדבריהם, לפי החוק הפולני, חובת ההוכחה היא על הנתבע ולא על התובע, כך שמי שתוגש נגדו תביעה, יצטרך לגייס משאבים כדי להגן על עצמו בבית המשפט.

לפי פרשנותם של ההיסטוריונים המבוססת על שיחות שניהלו עם גורמים שונים בפולין, עם ביטול הסעיף הפלילי בחוק, בוטלו גם ההסתייגויות שנלוו אליו. בפועל, נטען, ניתן להגיש תביעות אזרחיות גם נגד חוקרים ואמנים וכן גם ביחס לאמירות שאינן פומביות ושאינן "מנוגדות לעובדות". 

ההצהרה המשותפת

"ייתכן שכבר בעתיד הקרוב ימצאו את עצמם אנשים רבים חשופים לתביעות אזרחיות בשל מימוש זכותם לחופש הדיבור וחופש אקדמי בכל הקשור לשואה", נכתב בהודעה, "משום כך נוסח החוק ותיקוניו במצבם הנוכחי מייצרים הלכה למעשה אווירה של הפחדה, שתניא אנשים מראש מנגיעה בשאלות רגישות, שאלות שהן לחם חוקו של כל עוסק בשואה".

בשבוע שעבר הכריזה פולין על ביטול הסנקציות הפליליות, כולל עונשי מאסר, בחוק האוסר לייחס לעם הפולני אחריות לפשעי השואה. בתמורה, נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהרה משותפת לו ולעמיתו הפולני מתאוש מורביצקי, המדגישה את חלקם של פולנים בהצלת יהודים וממעיטה מחלקם ברדיפתם. על הצעדים סוכם במשא ומתן חשאי בין ירושלים לוורשה. הבוקר פורסם נוסח ההצהרה בתרגום לעברית בתקשורת בארץ, במימון ממשלת פולין.

"חוסר הבנה היסטורי"

"עיון בנוסח ההצהרה של ממשלות פולין וישראל מעלה שורה של אמירות בעייתיות הסותרות את הידע ההיסטורי הקיים והמקובל בתחום", אמרו ביד ושם. ביחס לקביעה לפיה ממשלת פולין פעלה למען אזרחיה היהודים של פולין, נטען כי היא אינה תואמת את המידע ההיסטורי הקיים.

לדבריהם, "הממשלה הגולה לא פעלה בנחרצות למען אזרחיה היהודים של פולין, אף על פי שבשנות המלחמה הועברו לידי הממשלה ידיעות רבות ומוסמכות על אסונם של יהודי פולין... תושביה היהודים של פולין לא נתפסו כאזרחים של המדינה הפולנית, לא כל שכן כחלק אינטגרלי מהעם הפולני... הממשלה לא העמידה את רצח היהודים בראש מעייניה". סעיף אחר בהצהרה נגדו יוצאים כעת ההיסטוריונים הוא השבחים לפולנים שהצילו יהודים אל מול מיעוט ההתייחסות לפולנים שסייעו לנאצים במעשי הרצח. לדברי ההיסטוריונים, ההצהרה חוטאת לאמת בכך שהיא מציינת את "מעשי הגבורה של פולנים רבים".

ראש ממשלת פולין מורביצקי נושא את הצהרה המשותפת, בשבוע שעבר
Alik Keplicz/אי־פי

"מקרי הסיוע שהוגשו ליהודים מוצגים כתופעה רווחת, לעומת מעשי הפגיעה בהם, שמן הדברים משתמע שהיו מעטים". לדברי ההיסטוריונים, "המחקר ההיסטורי מציג תמונה שונה מאוד: סיוע של פולנים ליהודים בתקופת השואה היה תופעה נדירה באופן יחסי; פגיעה בהם ואף רציחתם הייתה תופעה רווחת". לדבריהם, "המחקר העדכני קובע כי עשרות אלפים לפחות - ואולי אף מאות אלפי יהודים פולנים - נספו בתקופת המלחמה בשל פעולות של שכניהם הפולנים. לפיכך, מעורבותם של פולנים ברדיפת היהודים לא הייתה שולית כלל ועיקר". בהמשך הם מפרטים: "חלקים נרחבים מהחברה הפולנית היו שותפים לרצח היהודים לאורך כל שנות המלחמה, וחלקים נרחבים אף יותר שיפרו את מעמדם ואף התעשרו מ"היעלמותם" של היהודים".

לדברי החוקרים, המחקר העדכני הראה כי מאות אלפי יהודים שניסו להימלט מהרצחנות הנאצית חיפשו מפלט בעיקר בקרב האוכלוסייה הפולנית, ואולם מרביתם נתגלו ונרצחו: היו שנתפסו על ידי הגרמנים; "אך רובם אבד בשל פעולות ישירות ועקיפות של פולנים, שרצחו אותם או הסגירו אותם לרוצחיהם. וכך, הרווח הכלכלי ממותם של היהודים ואפשרויות השוד שלהם היו מניע חשוב בהתגייסות של פולנים כנגד שכניהם היהודים".

למעשה, מוסיפים ההיסטוריונים, כי "אפילו פולנים שניסו לעזור ליהודים הנרדפים פחדו משכניהם הפולנים לא פחות מאשר חששו מהכובש הגרמני". ביחס למספר חסידי אומות העולם הפולנים - 6,863, מציינים חוקרי יד ושם כי הם היו "מיעוט קטן ומרשים". בהקשר זה הם מוסיפים: "הניסיון להאדיר את הסיוע שהוגש ליהודים ולהציג אותו כתופעה רווחת כמו גם הניסיון למזער את חלקם של הפולנים ברדיפת היהודים, הוא אפוא לא רק פגיעה באמת ההיסטורית, אלא אף בזיכרון גבורתם של חסידי אומות העולם". החוקרים יוצאים גם נגד הקביעה של ההצהרה, לפיה הפולנים ששיתפו פעולה עם הנאצים היו אינדיבידואלים, אשר עשו זאת "ללא קשר למוצאם, דתם או השקפת עולמם". לדבריהם, המשפט הזה מנסה להשוות בין משתפי פעולה עם הנאצים מאומות שונות, ובכללם גם יהודים - באופן המנוגד לאמת ההיסטורית. לדברי החוקרים, "אמירה זו מנסה באופן פסול לנתק את אסונם של היהודים מההקשר ההיסטורי הקונקרטי ומהמציאות שהתקיימה בפולין הכבושה בימי המלחמה".

אישור החוק בפרלמנט הפולני, בינואר האחרון
Alik Keplicz/אי־פי

עוד הוסיפו: "הניסיון לרמוז על זהות כביכול בין 'הצדדים האפלים' של יהודים לאלה של פולנים, הוא ביטוי נלוז לניסיון לטשטש את ההבדל שבין רוצחים מבחירה לבין נרדפים חסרי תקווה". ההיסטוריונים גם מוחים על הניסיון של ההצהרה לייחס לכלל החברה הפולנית וכלל מוסדות המחתרת הפולנית פעולות לסיוע ליהודים. "ניסוח ההצהרה נוגד את הממצאים ההיסטוריים: זרועות המחתרת הפולנית וממשלת פולין בגולה לא יצרו מנגנון של עזרה וסיוע שיטתיים לעם היהודי; בתי המשפט של הממשלה הגולה לא (מיצו את הדין עם פולנים שהיו מעורבים ברדיפת יהודים", אומרים ההיסטוריונים כעת, בניגוד מוחלט לנוסח ההצהרה.

לדבריהם, "חלקים ניכרים של המחתרות הפולניות לא רק שלא סייעו ליהודים, אלא אף היו מעורבים לא פעם באופן פעיל ברדיפתם... לוחמי מחתרת פולנים, שהיו מוכנים להיאבק במסירות ובאומץ כנגד הכובש הגרמני, תרמו מצדם להיבט מסוים של המדיניות הנאצית בפולין הכבושה ולהצלחתו רחבת הממדים: רצח היהודים". ההיסטוריונים מבקרים גם את הגינוי המקביל לאנטישמיות ול"אנטי פולניות". "נוסח ההצהרה יוצר השוואה מקוממת וחסרת כל בסיס בין אנטישמיות ואנטי־פולניות...העמדת האנטישמיות לצד האנטי־פולניות מצביעה על חוסר הבנה היסטורי של תופעת האנטישמיות, שורשיה ומאפייניה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#