בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

ערב פגישתם, נתניהו מאותת לפוטין: נפעל להרחקת האיראנים מסוריה גם אם תסתייגו מכך

התקיפה המיוחסת לישראל אמש בבסיס 4-T מסמנת כי היא נחושה להגן על האינטרסים שלה בסוריה. לפי הערכת אמ"ן המתגבשת, הסיכוי למלחמה יזומה מצפון קלוש, אך הסכנה להידרדרות גברה

44תגובות
נתניהו ופוטין במוסקבה, במאי האחרון
Sergei Ilnitsky/אי־פי

הפצצת המתחם האיראני אמש (ראשון) בבסיס חיל האוויר הסורי T-4 ליד חומס היא התקיפה השלישית המיוחסת לישראל במקום השנה. קדמו לה הפצצת קרון פיקוד שממנו שוגר המל"ט האיראני לישראל בפברואר האחרון והפצצה באפריל של מערכת הגנה אווירית איראנית, זמן קצר לאחר שהועברה לבסיס. היו גם דיווחים, שלא אומתו, על תקיפת משלוחי נשק נוספים. בשבועות האחרונים פורסם בסוריה על תקיפות אוויריות נוספות של ישראל, בהן הפצצה סמוך לגבול עם עיראק, שבה נהרגו עשרות לוחמים ממיליציה שיעית הממומנת בידי טהראן.

מניסיון העבר, לתקיפה ישראלית יכולים להיות שני הקשרים אפשריים. הראשון הוא טקטי - פגיעה במשלוח חדש של אמצעי לחימה או במערכת נשק שרק החלה להיפרס. ישראל כבר הביעה בפומבי דאגה מהמהלך האיראני לפריסת מערכות שיגנו על המשך ההתבססות הצבאית בסוריה והצהירה כי תפעל לסכלו.

ההקשר השני הוא איתות אסטרטגי: ההפצצה מתרחשת בשבוע שבו מתקדם משטר אסד, בסיוע רוסי ואיראני, לכיבוש מחדש של דרום סוריה ונערך לקראת שובו לפינה הדרום-מערבית של המדינה, הגולן הסורי. העובדה שהתקיפה נעשתה שלושה ימים לפני פגישת פוטין-נתניהו במוסקבה משדרת מסר שלפיו ישראל, בהנחה שהיא שתקפה, נחושה להגן על האינטרסים שלה ואינה חוששת מהסתייגות רוסית או מתגובה איראנית.

בניגוד להדלפות ישראליות ולרמזים רוסיים בחודשיים האחרונים, לא סוכם הסדר מדיני חדש בדרום סוריה. ישראל השלימה בפועל עם שובו של משטר אסד וככל הידוע גם אינה מתכוונת להתערב לטובת מיליציות המורדים המקומיות, הפועלות בכפרים סמוך לגבולה בגולן.

בסיס חיל האוויר הסורי T-4 שישראל תקפה
Google / DigitalGlobe

ישראל ממשיכה להתמקד באינטרס המוצהר שלה - הרחקת האיראנים והמיליציות שלהם מכל שטח סוריה, ובפרט מדרום המדינה. מוסקבה רמזה שתפעל להרחקתם עד ל-80 קילומטרים מן הגבול, אך מידת המחויבות שלה לכך אינה ברורה, גם אם הרוסים ונשיא סוריה, בשאר אל-אסד, פחות נלהבים משהיו בעבר לשתף פעולה עם האיראנים. תעיד על כך ההשלמה הרוסית המסתמנת עם התקיפות המיוחסות לישראל נגד יעדים איראניים בסוריה (ב-10 במאי אירע סבב מהלומות, שעות אחדות לאחר שובו של נתניהו מביקורו הקודם אצל פוטין).

הטענה הישראלית, שעליה חוזר נתניהו לעתים תכופות באחרונה, היא שאין די בשרטוט קו מלאכותי במרחק עשרות קילומטרים מן הגבול. טווח מערכות הנשק האיראניות ארוך יותר מהמרחק שמוכנים הרוסים לשקול. ישראל טוענת שכל עוד תתקיים נוכחות צבאית איראנית בשטח סוריה, ולו עקיפה, היא רואה עצמה מאוימת. נתניהו מציג כאן דרישה מרחיקת לכת, ומאותת שבכוונתו לנסות לאכוף אותה, חרף הסיכונים הלא מבוטלים הכרוכים בכך.

מפת הבסיסים האיראנים בסוריה, כפי שפורסמה בניו יורק טיימס

ברקע לדרישת נתניהו עומד הכישלון הישראלי המתמשך בטיפול באיום דומה שהציב חיזבאללה, לאורך יותר משני עשורים. ארסנל הרקטות והטילים של הארגון צמח, בעידוד ומימון איראני, ממאות רקטות בסוף מבצע "ענבי זעם" ב-1996 לכ-13 אלף ערב מלחמת לבנון השנייה ב-2006 וליותר ממאה אלף כיום. בירושלים חושבים שאת האיום האיראני החדש, מסוריה, עדיין אפשר להרוג כשהוא קטן.

ההערכות בישראל גורסות כי חרף הדיון הפנימי הגובר באיראן, נחוש מפקד גיס "קודס" של משמרות המהפכה, הגנרל קאסם סולימאני, להמשיך בפרויקט ההתבססות הצבאית של ארצו בסוריה. הגנרל רואה בסוריה קרש קפיצה להסלמת הלחימה נגד ישראל, לאורך זמן. בד בבד מסייעים סולימאני ואנשיו למאמץ של חיזבאללה לשפר את הדיוק של ארסנל הטילים והרקטות של הארגון הלבנוני, באופן שיאפשר פגיעה אפקטיבית יותר במטרות תשתית בעורף הישראלי.

בירושלים מתארים את מאמץ הבלימה נגד איראן וחיזבאללה, בתמיכת ממשל טראמפ, כאינטרס אסטרטגי לאומי. ב-10 במאי, כשנתניהו חזר ממוסקבה, שלח סולימאני את אנשיו לשגר מטחי רקטות מסוריה אל מוצבי צה"ל ברמת הגולן. ההתקפה נכשלה ורקטות אחדות יורטו בידי סוללות כיפת ברזל. ישראל הגיבה בתקיפת עוד מטרות איראניות. לרגע היה נדמה שסולימאני ממצמץ, אבל כעת כבר ברור כי איראן ממשיכה במאמציה. זה הרקע להערכת אמ"ן המתגבשת לקראת 2019: הסיכויים למלחמה יזומה נגד ישראל נותרו קלושים מאוד. לעומתם, הסכנה של הידרדרות בלתי מתוכננת כתוצאה מחילופי מהלומות בצפון, או ברצועת עזה, גבוהה אף יותר מכפי שהיתה בשנתיים האחרונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו