בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

הנשיא ריבלין לא מוכן להתעלם מהדגל השחור שמתנוסס מעל חוק הלאום

ריבלין אמנם חוצה את גבולות מנדט תפקידו, אך ביקורתו על הסעיף הגזעני שמתיר הקמת יישובים ליהודים בלבד מנוסחת מדם לבו ■ נתניהו מצדו ירכב על שנאת האלקטורט שלו לבג"ץ אל עבר הקדנציה הבאה

192תגובות
ריבלין בירושלים, ביוני
מארק ניימן / לע"מ

חוק הלאום הפך בעשורים האחרונים לאקדח שיורה במערכה השלישית, אחרי שהיה מונח במגירה לאורך כל המחזה. תמיד כשהוא צץ לו מתלווה אליו התהייה: למה עכשיו? מדוע הוא לא קודם עד כה? ומה המניע?

למעלה משלוש שנים עומד בנימין נתניהו בראש ממשלת ימין וקואליציה "מצוינת", כפי שהוא עצמו כינה אותה השבוע. חוק הלאום הרים מדי פעם את ראשו ונעלם כלעומת שבא. כעת, רגע לפני פגרת הקיץ הארוכה, שבסיומה תחל הספירה לאחור לבחירות, נתניהו נזכר שהחוק הזה מאוד חשוב, חיוני לגורל האומה, אין בלתו ולא ניתן להמתין עוד.

נוסח הסעיף שעליו מתח הנשיא ביקורת קובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". - דלג

הוא דוחק בנציגיו בסיעת הליכוד להשלים את החקיקה עד סוף כנס הקיץ בשבוע הבא. כולל הסעיף הגזעני והמפלה, סעיף 7ב', המאפשר ליהודים למנוע מערבים לחיות ביישובים קהילתיים המבוססים על "בני דת אחת או בני לאום אחד". כל אזהרות המשפטנים כי הסעיף הלה יבסס את תדמיתה של ישראל בעולם כישות גזענית, מפלה ומדירה - אינן מעניינות אותו. לקראת הבחירות הוא זקוק לדגל. לסיכה על דש בגדו. לעצם שיוכל לזרוק להמון.

אם בג"ץ יפסול את הסעיף הבעייתי הוא לא יצטער. אולי אפילו להפך. כך הוא ירוויח שלוש פעמים: גם ניסה, גם הוכשל שוב על ידי בית המשפט העליון וגם הכתם השחור, המצחין, יסולק מספר החוקים של המדינה. השנאה ב"בייס" שלו למערכת המשפט תגבר והוא ירכב עליה צוהל וקורץ בדרכו לקדנציה חמישית.

אמסלם, נתניהו וקרא בישיבת סיעה בכנסת, השבוע
אוליבייה פיטוסי

מה שנתניהו לא הביא בחשבון זה שבבית הנשיא יושב אחד, רובי ריבלין, שמדינת ישראל נראית לו חשובה יותר מהשיקולים האלקטורליים של ראש הממשלה. אתמול, במכתב ששיגר לחברי הוועדה שעוסקת בחוק, יצא ריבלין חוצץ נגד ה"אופן הרחב" שבו נוסח סעיף 7ב'. "ללא איזונים, אני חושש ש(הוא) עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש נשק בידי אויבינו", כתב ריבלין. הוא הפציר בח"כים לשקול מחדש.

אמש דווח כי בעקבות לחצו הפומבי של הנשיא ריבלין ועמדתם של היועצים המשפטיים, לממשלה ולכנסת, נתניהו שוקל לרכך את הנוסח הבעייתי ולעקור ממנו את האלמנט הגזעני הבוטה.

אין ספק שריבלין מותח את גבולות המנדט העמום שתפקידו נותן בידיו עד למקסימום, אולי טיפה מעבר. גם אם הוא עבר אתמול את הגבול, ברור שאת מכתבו הוא ניסח בדם לבו, מתוך דאגה עמוקה לדימויה של ישראל בעולם ולא כי הוא חנפן, "שמאלן", "פוליטיקאי" או "נגד נתניהו".

הטיעונים השטחיים הללו הושמעו על ידי כמה מיושבי הספסלים האחוריים בליכוד, שבהיעדר רקורד משמעותי בפרלמנט, מלבד עשיית בושות, הם ניזונים מציוצים עילגים ומתמחים בנפיחות מילוליות. מיקי זוהר, אורן חזן ואמיר אוחנה הובילו את המתקפה. איש מהם לא ניסה להתמודד עם הטיעונים שהעלה ריבלין - החוקתי, המוסרי, ההסברתי. זה גדול עליהם. כל עוד הם יכולים לעלוב ולהטיל דופי הם מרגישים על הסוס.

ולחשוב שאם ריבלין לא היה נבחר לנשיא לפני ארבע שנים, הוא היה צריך לבלות במחיצתם בכנסת. אם היה מצליח להתברג לרשימה כמובן, מה שבכלל לא בטוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו