בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צה"ל הציג לקבינט תרחישים למלחמה בצפון: מאות אלפים יפונו, כיפת ברזל תספק הגנה מוגבלת

הצבא הציג לקבינט חישובי נזק למערכה מול חיזבאללה, בהם תרחיש של מאות טילים ביום ומחסור בחשמל. ההערכה היא שהסיכוי למלחמה יזומה נמוך, אך תקרית מקומית עלולה להוביל להידרדרות

102תגובות
חיילי צה"ל ברמת הגולן, החודש
גיל אליהו

צה"ל הציג לפני כמה שבועות לקבינט המדיני-ביטחוני תרחישים הנוגעים להתפתחות מלחמה אפשרית בגבול הצפון והשלכותיה על העורף הישראלי. קצינים בכירים בצה"ל פירטו בפני השרים את חישובי הנזק האפשריים במקרה של מערכה קצרה מול חיזבאללה בלבנון (כעשרה ימים), מערכה באורך בינוני (כשלושה שבועות) ומערכה ארוכה בת יותר מחודש.

המידע נמסר לשרים כחלק מהעמקה של הקבינט בסוגיות הביטחוניות ואינו נובע מהערכה חדשה בדבר סיכוי גובר למלחמה בצפון. קהילת המודיעין הישראלית מעריכה עדיין כי הסיכוי למלחמה יזומה מצד חיזבאללה או איראן נמוך. מקור הדאגה העיקרי נובע מאפשרות שתקריות מקומיות בסוריה או בלבנון יביאו להידרדרות, בניגוד לכוונת הצדדים.

לפי פרסומים שונים בשנים האחרונות, חיזבאללה מחזיק בין 120 ל-130 אלף טילים ורקטות, מרביתם לטווחים קצרים ובינוניים. הטווח של כ-90% מן הרקטות מגיע עד ל-45 קילומטרים, כלומר מסכן את היישובים מאזור חיפה וצפונה. מרבית הרקטות נושאות ראשי נפץ במשקל של עד כעשרה קילוגרמים. הממ"דים (מרחב מוגן דירתי), שהחוק מחייב את הקמתם בכל מבנה חדש מאז אמצע שנות התשעים, נבנים באופן האמור לספק הגנה מפני פגיעה כזו, שאינה חודרת את קירות המגן שלהם.

התרחישים שהוצגו לקבינט כללו ניתוח משוער של מספרי הרקטות שישוגרו מדי יום בממוצע, אחוזי היירוט הצפויים, שיעורי הנפילות בשטח בנוי לעומת שטח פתוח ומספר הנפגעים המשוער.

תרחישים א

אם וכאשר תפרוץ מערכה כוללת בצפון, מתכוון צה"ל לפנות מאות אלפי תושבים מטווח הטילים, ליעדים שונים ברחבי הארץ. כפי שדווח ב"הארץ" לפני כשנה וחצי, התוכנית כוללת פינוי מלא של יישובים, למעט בעלי תפקידים בחירום, מהרצועה הקרובה לגבול לבנון. התוכנית הבסיסית נוגעת לפינוי 78 אלף תושבים מ-50 יישובים בטווח של עד ארבעה קילומטרים מן הגבול, אולם ישנה כוונה לסייע לתושבים הרוצים להתפנות גם מיישובים יותר מרוחקים מהגבול.

במסגרת התוכנית, "שודכו" רשויות מקומיות מקרבת הגבול לרשויות מרוחקות יותר, שתפקידן לסייע בקליטת תושביהן. ברשויות הוכנו רשימת תושבים בעלי צרכים מיוחדים, רשימת אתרי קליטה ומיטות. על-פי סקרים שנעשו, בפיקוד העורף מעריכים שבמקרה הצורך, יותר ממחצית התושבים יעדיפו להתפנות בכוחות עצמם אצל חברים ובני משפחה באזורים אחרים בארץ, ולא יזדקקו לסיוע במגורים במתנ"סים, בבתי ספר או במלונות. פיקוד העורף יהיה אחראי להליך הפינוי עצמו, בזמן שמשרד הפנים אמור לטפל בקליטת המפונים.

תרגיל פיקוד העורף במארס האחרון
דובר צה"ל

במקרה של מלחמה, תעמוד ישראל בפני דילמה אם להפעיל את אסדת הגז תמר. ההערכה הסבירה היא כי פעילות האסדה תופסק, מחשש לנזק בלתי הפיך, אף שהאסדה תהיה מוגנת במערכות יירוט של מערך ההגנה האווירית וחיל הים. פגיעה באסדה כשהיא פועלת עלולה לגרום לנזק שייארך שנים אחדות לתקנו.

לעומת זאת, פגיעה באסדה מושבתת תחייב זמן שיקום של כמה שבועות. לכן, סביר שבמקרה מלחמה תושבת האסדה וחברת החשמל ומשרד האנרגיה יצטרכו לעבור למדיניות של "ניהול ביקושים" במשק החשמל – כלומר, לראשונה, לנקוט לאורך מלחמה הפסקות חשמל יזומות ברחבי הארץ.

התחמושת של חיזבאללה
כ-125 אלף טילים ורקטות
90% מהם מגיעים לטווח של 45 ק"מ

תוכנית הפינוי 
78 אלף תושבים לפחות יפונו בטווח של עד 4 ק"מ מהגבול 
20% מהתשתיות שהוגדרו כקריטיות מוגנו עד כה

פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל) הגדירו 50 תשתיות ברחבי הארץ כקריטיות ומחייבות הגנה נרחבת. הרשימה כוללת בין השאר מתקני אנרגיה ותחבורה. בשנים האחרונות מוגנו כ-20% מן התשתיות הללו, שבהן נבנתה שכבת בטון נוספת מעל אתרים רגישים, כדי למנוע פגיעה נרחבת במשק כתוצאה מנחיתת טילים בהם. בפריסת מערך סוללות היירוט, ישים הצבא דגש מיוחד על אתרים אלה, לצד בסיסי חיל האוויר וכמה מחנות צבאיים נוספים.

אחת הסוגיות המטרידות את בכירי צה"ל נוגעת לפער הציפיות של הציבור הישראלי, בהתחשב בניסיונו במערכות שבהן הותקף העורף בעבר, ביחס למה שצפוי בעימות נרחב בצפון הארץ. בשני המבצעים האחרונים ברצועת עזה, עמוד ענן וצוק איתן, הגיעה מערכת כיפת ברזל לשיעור יירוט מוצלח של כ-90% מקרב הרקטות שנורו לשטח הבנוי. עובדה זו נסכה תחושת ביטחון מופרזת אצל תושבי מרכז הארץ וגרמה לרבים להתעלם מהנחיות הבטיחות בזמן הלחימה. אולם, מערכה בצפון תחייב את ישראל להתמודד עם ירי מאות רבות של רקטות ביום – ותוביל לפגיעה קשה יותר בעורף, הן בצפון והן במרכז הארץ.

היקף השיגורים, והמספר המוגבל עדיין של טילי יירוט שברשות ישראל, לא צפויים לאפשר אחוזי יירוט דומים בתרחיש של מלחמה בצפון. צמצום הפגיעה באזרחים תלוי בפינוי אוכלוסייה מהאזורים הסמוכים לגבול וברמה גבוהה של קשב מצד האזרחים להנחיות ההתגוננות בעורף (כיוון שהממ"דים עמידים לרוב סוגי הפגיעה, למעט פגיעה ישירה של רקטות בעלי ראש נפץ כבד). השיפור במערך ההתרעה, שמסוגל כיום לזהות במידה רבה של דיוק ירי טילים ולחזות גם את אזור הנחיתה המדויק, אמור להקל על אזהרת הציבור במועד.

בפיקוד העורף פיתחו באחרונה תוכנת מחשב שתעמוד לשירות הרשויות המקומיות ותאפשר לנטר את מיקום הפגיעה לפי שורת פרמטרים שעשויים להקל על מערכות ההצלה. מרגע שיזוהה מקום הפגיעה, ניתן יהיה לספק במהירות פרטים על מספר התושבים המתגוררים בבניין ועל בעלי הצרכים המיוחדים ביניהם.

כוח צה"ל ברמת הגולן, במאי האחרון
גיל אליהו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו