בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה מציעה לחולות מעזה לצאת לגדה ולקבל טיפול שאינו קיים בה

המדינה סירבה לאשר לנשים לקבל טיפול במזרח ירושלים בטענה שהן קרובות מדרגה ראשונה של אנשי חמאס. כעת היא קוראת להן למשוך את העתירה שהגישו לבג"ץ ומציעה להן חלופות לא נגישות

18תגובות
תושבת עזה מפגינה בדרישה לבדיקות מוקדמות לסרטן השד, ב-2015
\ Momen Faiz / NurPhoto

המדינה הציעה לשש חולות קשה תושבות רצועת עזה לצאת לגדה המערבית לטיפול שאינו קיים בה, לאחר שאסרה עליהן לצאת לטיפולים במזרח ירושלים בטענה שהן קרובות משפחה של אנשי חמאס. את ההצעה הגישה פרקליטות המדינה לנשים במכתב ששלחה לנציגיהן בניסיון לגרום להן למשוך את העתירה שהגישו לבג"ץ בעניין.

במקביל, היא הודיעה על נכונותה להתיר להן לצאת לטיפול בחו"ל, דרך מעבר הגבול עם ירדן, אך כיוון שעלות הטיפול בחו"ל גבוהה - זו אינו אופציה עבור הנשים. לצד זאת, הרשות הפלסטינית אינה מממנת טיפולים בחו"ל, שקיימים וניתנים במערכת הבריאות הפלסטינית.

כל שבע העותרות המתינו במשך חודשים רבים לתשובה לבקשות היציאה שלהן, עד שבמאי וביוני מינהלת התיאום והקישור הישראלית (מת"ק) הודיעה במפורש שהן מנועות לצאת בשל קרבה משפחתית, לכאורה, לאנשי חמאס. בדיקה חוזרת במת"ק העלתה שאחת מאותן נשים כלל אינה קרובה לאיש חמאס, והיא התבקשה להגיש מחדש את בקשתה להיתר יציאה.

ארבע מהעותרות הופנו לקבלת טיפול בהקרנות ובכימותרפיה בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה, ושלוש אחרות - לניתוחים מסובכים להסרת גידולים מגולגולתן בבית החולים אל-מקאסד. הטיפולים והניתוחים שנקבעו להן אינם זמינים בבתי חולים בגדה המערבית. לכן, משרד הבריאות הפלסטיני מפנה את תושבי הגדה שנדרשים לאותם טיפולים לבתי החולים בירושלים המזרחית. 

עורכת הדין ערין ספדי-עטילה מפרקליטות המדינה כתבה לעמותת "גישה" כי "הוחלט לאשר את כניסתן של העותרות לישראל אך ורק לצורך מעבר לשם קבלת טיפול רפואי באזור יהודה ושומרון או בחו"ל".

עורכות הדין מונא חדאד וסיגי בן ארי מ"גישה" השיבו ביום שני לפרקליטות כי העתירה עדיין רלוונטית משום שבפועל, משמעות הצעת המדינה היא "המשך מניעת קבלת טיפול רפואי חיוני ודחוף ביותר להצלת חייהן" של העותרות.

הוספת הקריטריון של "קרבה לאנשי חמאס" כסיבה רשמית למניעת יציאה של חולים היא חדשה יחסית, ונעשתה כהיענות לדרישות משפחת גולדין, שעצמות בנה שנהרג, הדר, מוחזקות בידי החמאס. כבר בינואר 2017 החליט הקבינט הביטחוני לקצץ בהיתרים לצרכים הומניטאריים לאנשי חמאס וקרוביהם - כאחת מהדרכים להפעיל לחץ על הארגון לשחרר את שני האזרחים הישראלים שנכנסו לרצועה לפני שנים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד ולמסור את עצמות החיילים ההרוגים הדר גולדין ואורון שאול. אך היישום בפועל החל רק בסוף 2017, לאחר שלשכת מתאם הפעולות בשטחים (שהמת"ק כפוף לה) השיגה מהשב"כ מידע שלא היה בידיה, לדבריה.

מבין 769 הפלסטינים שיציאתם מהרצועה נאסרה מתחילת השנה ועד סוף יולי - לארגוני זכויות אדם ידוע על 13 חולים וחולות, בהם שבע העותרות. ארגוני זכויות אדם, שהצטרפו לעתירה, טוענים שמדובר בענישה קולקטיבית ושמניעת הטיפול מציל החיים, שאינו קיים ברצועה, אף סותרת הבטחות קודמות של המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו