בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועמ"ש יבדוק את עיכוב ותשאול פעילי שמאל בכניסה לישראל

בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח, מסרה לשכת המשנה ליועמ"ש דינה זילבר כי בכוונתה לקיים בירור על הטענות לתשאול אזרחים ישראלים וזרים על ידי השב"כ עם הגעתם לארץ

70תגובות
ביקורת גבולות בנתב"ג, בשנה שעברה
אייל טואג

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, הודיעה לאחרונה כי תבדוק את שורת המקרים שבהם עיכב שב"כ אזרחים ישראלים וזרים עם כניסתם לארץ, ותשאל אותם אודות הקשרים שלהם לארגוני שמאל. בלשכתה של זילבר אמרו בהודעה, לפני כשבועיים, כי פנו לקבל את התייחסות גורמי השב"כ לטענות האגודה לזכויות האזרח וכי בכוונתם לקיים בירור בעניין. בחודש הבא צפויה זילבר לקיים דיון בנושא.

תשובתה המלאה של זילבר - דלג

אתמול (שני) עוכב בנתב"ג העיתונאי היהודי-אמריקאי פיטר ביינרט למשך שעה ונשאל על עמדותיו הפוליטיות. בשב"כ אמרו כי היה מדובר ב"טעות בשיקול הדעת של הגורם המקצועי בשטח", שהתבצעה ללא אישור היעוץ המשפטי, וכי ראש השירות נדב ארגמן הורה לתחקר את המקרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי מדובר ב"טעות מינהלית".

רה"מ נתניהו עם ראש שב"כ ארגמן, בשנה שעברה
קובי גדעון / לע"מ

בחודשים האחרונים עוכבו כמה פעילי שמאל, בהם אזרחים ישראלים, בכניסה לישראל: במאי עוכבה הישראלית טניה רובינשטיין, ששבה מכנס בשוודיה; ביוני עוכבה יהודית אילני, אף היא ישראלית, לאחר שסיקרה הכנות למשט לרצועת עזה מטעם אתר הטלוויזיה החברתית; בחודש שעבר עוכב מאייר קופלו, יהודי-אמריקאי שתרם מאות מיליוני דולרים לבתי חולים ובתי ספר בישראל, כיוון שבמזוודה שלו נמצאה חוברת הסברה פלסטינית; לפני כשבועיים עוכב הישראלי מוריאל זכר רוטמן, שנשאל על יחסו ל"שוברים שתיקה"; ובשבוע שעבר עוכבו במסוף טאבה שתי פעילות שמאל יהודיות מארה"ב, אביגיל קירשבאום וסימון צימרמן, שסיפרו כי נשאלו לדעתן על נתניהו.

ב-2013 עתרה האגודה לבג"ץ נגד סמכות שב"כ לזמן פעילים חברתיים ופוליטיים לשיחות אזהרה. בפברואר בשנה שעברה ניתן פסק דין שקבע שלשב"כ אמנם יש סמכות לזמן פעילים חברתיים לשיחות אזהרה שאינן חקירה, גם אם מדובר בפעולת חתרנות שלא נלווים לה טרור או ריגול, אך יש לעשות זאת רק לאחר היוועצות עם הייעוץ המשפטי של השב"כ. בנוסף, יש להבהיר לאדם המוזמן לשיחה כי אין מדובר בחקירה באזהרה, לפניה ובמהלכה, שלא ניתן לעשות בדברים שייאמרו בה שימוש בבית המשפט, וכי הוא כלל אינו מחויב להתייצב אליה.

כבר ביוני, פנה היועץ המשפטי של האגודה דן יקיר ליועמ"ש בנושא. במכתב העלה יקיר חשש כי שב"כ משתמש לרעה בפקחי ביקורת הגבולות ובעצם נוכחותו בנמל התעופה ומנצל אותם לעניינים שאינם קשורים למניעת פגיעה בתעופה או לפיקוח על סידורי האבטחה במקום. במכתב ביקש יקיר לברר את המקרים השונים ולדאוג לכך שהשירות יקפיד לקיים את נהליו ואת הוראות בג"ץ בנוגע ל"שיחות אזהרה" אלה.

בשבוע שעבר פנה יקיר פעם נוספת לזילבר וליועמ"ש רשות האוכלוסין, בבקשה להנחות את פקחי ביקורת הגבולות על כך שאין להם סמכות לעכב אזרחים ישראלים בכניסה לישראל לבקשת השב"כ או מכל סיבה אחרת, ושהסיבה החוקית היחידה לעכב זרים היא אך ורק כדי לבדוק את זכאותם להיכנס לישראל. בפנייתו כתב יקיר: "בכל המקרים של עיכובים בנתב"ג קצין ביקורת הגבולות הורה על החזקת דרכונו של המעוכב לבקשת השב"כ - בין אם בסופו של דבר השב"כ קיים שיחת אזהרה עם המעוכב ובין אם המעוכבות שוחררו מבלי שאף אחד דיבר איתן. מדובר במקרה מובהק של חוסר סמכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו