בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר הפגישות של חיילים עם קציני בריאות הנפש עלה ב-40% בתוך שמונה שנים

בשנה שעברה התקיימו 47 אלף פגישות בין חיילים לאנשי בריאות הנפש — 2,500 יותר מאשר בשנת 2013. ראש ענף הפסיכולוגיה בחיל האוויר מזהירה: השינוי מאז 2010 דרמטי ועלול לגרום לשחיקה של המטפלים

43תגובות
חייל בבקעת הירדן, ב-2014
RONEN ZVULUN / REUTERS

מספר הפגישות של חיילים בשירות חובה עם קציני בריאות הנפש עלה ב–40% מאז שנת 2010. במערך בריאות הנפש הגדירו את השינוי כ"דרסטי", והזהירו כי הוא עלול לגרום לשחיקת המטפלים. את הנתונים פרסמה באחרונה ראש ענף הפסיכולוגיה בחיל האוויר, סגן־אלוף לאה שלף, במאמר בכתב העת הצבאי "מערכות". צה"ל מסר כי בשנה שעברה ולפני שנתיים התקיימו כ–47 אלף מפגשים בין חיילים לאנשי בריאות הנפש. לעומת זאת, בין השנים 2013–2015 התקיימו בכל שנה כ–44,500 מפגשים.

סא"ל שלף מסבירה במאמר, שעסק באלימות של חיילים כלפי צוותים רפואיים בצה"ל, כי הגורמים לעלייה עשויים להיות המצב "הסוציו־אקונומי הקשה של חלקים רחבים באוכלוסייה, בשילוב ירידת המוטיבציה לשירות, הרצון להרוויח כסף ולניצול הזמן לצרכים אישיים של החיילים". לטענתה, "העלייה הדרסטית מגבירה מטבעה את שחיקת המטפלים, ושחיקה זו עלולה לצמצם את יכולת ההכלה שלהם, ולהעלות את הסבירות לתגובה תוקפנית" מצד החיילים כלפי המטפלים.

גורמי רפואה בצה"ל אמרו כי הנגישות של החיילים לקב"נים גדלה בשנים האחרונות באופן ניכר, בין היתר בשל הצבתם בחטיבות וביחידות לוחמות. בצה"ל מנסים לקצר את פרק הזמן החולף מרגע שחייל מבקש לפגוש קב"ן ועד הפגישה. זמן ההמתנה כיום נע בין כמה שעות לכמה ימים. לדבריהם, הצבא ממליץ למפקדים להפנות חיילים במצוקה לסיוע בהקדם ולא להמתין למצבי קיצון כדי למנוע התאבדויות.

בשנה שעברה כמעט 44 אלף חיילים פנו לקב"נים לעומת כ–39,400 בשנת 2013, לפי נתונים שפרסם השנה צה"ל במסגרת בקשת חופש מידע. לפי נתוני הצבא, רוב הפונים לסיוע משרתים בזרוע היבשה, שתחת אחריותה נמצאות היחידות המיוחדות והחטיבות המתמרנות המובילות. מתחילת 2015 עד אפריל 2016 נפגשו עם אנשי בריאות הנפש 16 אלף לוחמים, רובם יותר מפעם אחת, לפי דו"ח מבקר המדינה שעסק במערך בריאות הנפש בצבא מהשנה שעברה.

קבנים

המבקר מנה כשלים בטיפול בבריאות הנפש של חיילי צה"ל, ובהם המתנה ארוכה לפגישה, פגמים בבקרה על פסיכיאטרים, והעובדה שיותר מ–16% מהחיילים שפנו לבדיקת גורם במחלקת בריאות הנפש ביחידות השדה נאלצו להמתין יותר מארבעה שבועות לטיפול. המבקר כתב כי ממצאי הדו"ח מעלים חשש שהטיפול הנפשי בחיילי צה"ל נפגע. "חשיבות זמינותו של הטיפול הנפשי הניתן לחיילי צה"ל גוברת עקב הסיכון הנובע, בין השאר, מנגישותם לנשק", נכתב.

אחת התוצאות של הגידול במספר הפניות לקב"נים היא עלייה במספר החיילים שנושרים משירות. לפני שלוש שנים החליטו בצבא להקשות על חיילים המבקשים להשתחרר בשל מצוקות נפשיות והחלו בתוכנית להקטנת מספרם. באותה שנה, אחד משישה חיילים ו–7.5% מהחיילות לא השלימו את שירותם הצבאי. ואולם, לפי נתוני הצבא, מספר הנושרים על רקע נפשי עלה מ–3,762 בשנת 2013 ל–4,487 בשנה שעברה — עלייה של 15%. לעומת זאת, מספר הנושרים הכולל ירד. קצינה בכירה באגף כוח האדם אמרה אז עיקר הנשירה מצה"ל נובע מנסיבות נפשיות. לפי נתוני הצבא מ–2015, כמעט 50% מהנושרים עשו זאת מטעמים נפשיים. 

מדובר צה"ל נמסר כי "מערך הבריאות ובו גם תחום בריאות הנפש בצה"ל פועל בשגרה ובחירום לשמירה על בריאות המשרתים. בשנים האחרונות עלתה המודעות והנגישות לגורמי בריאות הנפש ומספר הקב"נים גדל וניתן דגש לצרכים מגוונים בראשם קשיי הסתגלות. כמו כן מערך בריאות הנפש פועל להעלאת מודעות המפקדים לסיוע לחיילים במצבים שונים. צהל רואה חשיבות למתן מענה רפואי מהיר ומקיף ופועל לשם כך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו