בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ חייב את המדינה לאפשר לקרובות אנשי חמאס לצאת מעזה לטיפולים במזרח י-ם

הפסיקה מבטלת את החלטת שר הביטחון והיועמ"ש, שלפיה יש לאפשר מעבר בישראל רק לטיפולים בחו''ל. השופטים קבעו: "שימוש בחולה כ'מנוף לחץ' אינו תואם את ערכי מדינת ישראל"

38תגובות
פלסטינים במחסום ארז, היום
AFP

בג"ץ ביטל את הוראת שר הביטחון לאסור באופן גורף על יציאתם מרצועת עזה של חולים הזקוקים לטיפול מציל חיים משום שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס. השופטים קבעו שהתכלית של הפעלת לחץ על החמאס כדי לשחרר את השבויים והנעדרים היא ראויה, אך אינה יכולה להצדיק כל אמצעי. הוראת השר אביגדור ליברמן בנושא, הקצינה החלטה קודמת של הקבינט הביטחוני, מינואר אשתקד, שלפיה יצומצם מספר ההיתרים מעזה לצרכים הומניטאריים, אך לא במקרה של טיפולים מצילי חיים.

בהחלטה, שפורסמה אמש (ראשון), קיבלו שופטי בג"ץ – עוזי פוגלמן, יצחק עמית ועופר גרוסקופף – פה אחד את עתירתן של חמש נשים חולות קשה, שמתחילת השנה אסרה ישראל על יציאתן לטיפולים בבתי חולים פלסטיניים בירושלים המזרחית. השופט גרוסקופף כתב כי "האפשרות לעשות שימוש בחולה הזקוקה נואשות לטיפול רפואי מציל חיים, ואשר אין כל טענה כי היא עצמה מעורבת בפעילות נגד מדינת ישראל, כ'מנוף לחץ' אינה תואמת את ערכי מדינת ישראל, ואינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית. לא כל שכן, כאשר מדובר במדיניות גורפת המופנית כלפי קבוצה המונה מספר לא ידוע של מטופלים במצב קריטי, אשר כל חטאם הוא היותם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס, זוטרים כבכירים".

החלטת בג"ץ בעתירה - דלג

השופטים גם דחו הצעת פשרה של השר ליברמן, שהעלתה פרקליטות המדינה במהלך הדיון בעתירה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סמך ידו עליה, כפי שציינה הפרקליטות וכפי שכתב השופט פוגלמן: "לאחר שבחן את הדברים מצא היועץ המשפטי לממשלה כי עמדה (פשרה, ע"ה) זו היא סבירה ומידתית וכי אין עילה להתערב בה". זאת על אף שלפני כעשרה ימים דווח שמנדלבליט ביקש לבחון מחדש את איסור היציאה על חולים בעלי קרבה משפחתית מדרגה ראשונה לאנשי חמאס, והציע לשר הביטחון ולצה"ל לגבש "רשימת חריגים", שתגדיר מקרים שבהם תתאפשר יציאת חולים לטיפול מציל חיים בישראל. הוא גם הציע לכלול ברשימה פצועי ירי שזקוקים לטיפול מיידי.

במסגרת הדיונים, הציעה המדינה לנשים העותרות בפרט ולחולים במצבן בכלל לצאת דרך ישראל לטיפולים בחו"ל, וקבעה כי קטינים עד גיל 16 הקרובים לאנשי חמאס יורשו לקבל טיפול בישראל. כמו כן, הפשרה כללה יציאה לטיפול בישראל כשאין כל חלופה לטיפול כזה בחו"ל, אך לא בשל מגבלות המימון. השופטים הרבו להקשות על נציגת הפרקליטות בעניין סעיף זה בהצעה. השופטים ציינו כי הם משוכנעים שניתן לקבל בחו"ל כל טיפול שקיים בישראל, אך עלותו הופכת אותו לבלתי נגיש לרבים.

פלסטינים במחסום ארז, בשבוע שעבר
אליהו הרשקוביץ

השופטים קבעו שאין סיבה לשנות את מהות הפסיקות הקודמות של בג"ץ, שקיבלו אמנם את מגבלות התנועה המחמירות שהטילה ישראל על תושבי רצועת עזה לאחר ההתנתקות ב-2005 ועליית חמאס לשלטון, אך גם קבעו שבמקרה של יציאה לטיפולים מצילי חיים, יש לבחון בחינה פרטנית אם עצם יציאת המבקש מהווה סכנה ביטחונית. כפי שכתב פוגלמן: "החלטת המשיבים בענייננו אינה נותנת משקל הולם לערך חיי אדם העומד על הפרק, כמו גם למכלול השיקולים שעליהם עמדנו, ובכלל זה להיעדר מעורבות של החולה בפעילות אסורה מכל סוג שהוא. משכך, ההחלטה )של ליברמן, ולכן של מנדלבליט, ע"ה) אינה מצויה במתחם הסבירות".

העתירה הוגשה בסוף יולי, והצטרפו אליה ארגוני זכויות האדם עדאלה, אל מיזאן, רופאים לזכויות אדם וגישה. עורכות הדין של "גישה" – מונא חדאד וסיגי בן ארי גם ייצגו את העותרות בבית המשפט. את פרקליטות המדינה ייצגה עורכת הדין ערין ספדי-עטילה, שחזרה ואמרה כי השיקולים הכספיים של הרשות הפלסטינית (שאינה מממנת טיפולים בחו"ל אם הם ניתנים במערכת הבריאות הפלסטינית) אינה מעניינה של ישראל. בדיון האחרון, ביום חמישי שעבר, נכחו באולם נציגים ונציגות של השב"כ, משרד הביטחון ומינהלת התיאום והקישור.

במהלך הדיון הם ייעצו מדי פעם לפרקליטה ונתנו לה מסמכים כתובים, שלאחר מכן הוגשו לעיון השופטים בלבד. מצדן, הגישו חדאד ובן ארי לשופטים שלוש חוות דעת מקצועיות המסבירות מדוע הפשרה שמציעה המדינה ושהיועץ המשפטי הסכים לה, כלומר יציאה לטיפולים בחו"ל, אינה סבירה. חוות הדעת הן של ד"ר עומר עבד א-שאפי, ראש המחלקה הכירורגית בבית החולים הפלסטיני אוגוסטה ויקטוריה, של ארגון הבריאות העולמי ושל פרופ' בלה קאופמן, נשיאת המערך האונקולוגי בבית החולים שיבא.

נשים חולות סרטן מפגינות ברצועה בדרישה לצאת לטיפולים, ב-2016
MAJDI FATHI / NurPhoto

בהחלטתו, ציטט פוגלמן כמעט במלואה את חוות הדעת של קאופמן, המסבירה ש"מצבן של העותרות (חולות הסרטן) מוסיף להידרדר ככל שמתמשך עיכוב הטיפול בהן. נסיעה למדינה מרוחקת, ירדן, טורקיה, או כל מדינה אחרת ימנע טיפול סביר, יפגע ברצף ויסכן את חייהן באופן מיידי. כך הוא הדבר לגבי העותרות הסובלות ממצבים המחייבים ניתוחי מוח מורכבים שאין כל אפשרות לבצע בעזה, וקיימת האפשרות לביצוע במזרח ירושלים: מצבן אינו מאפשר את טילטולן (כאבי ראש, התכווצויות, עיוורון, זיהומים)".

בתחילה עתרו שבע נשים חולות סרטן ואחרות הזקוקות לניתוחים מורכבים בגולגולת.  עם הגשת העתירה הורשו שתיים מהן לצאת לטיפול, לאחר שבדיקה חוזרת של מינהלת התיאום והקישור ושב"כ העלתה שהן אינן קרובות משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס.

הארגונים שהצטרפו לעתירה בירכו על החלטת השופטים וכתבו בתגובה: "החלטת בג"ץ מתבקשת, אך מצער שנדרשה התערבות של שלושה שופטים כדי להניף דגל שחור מול הוראה, שמלכתחילה היתה אכזרית ובלתי חוקית. טוב עשה בג"ץ כשפסל גם את הטענה המקוממת של המדינה, כאילו ניתן להשתמש בחולות אנושות כקלפי מיקוח, וקבע שמדיניות זו מנוגדת לערכים בסיסיים. מניעת טיפול מציל חיים מחולות במצב אנוש היא שפל מביש במדיניות הענישה הקולקטיבית של ושבי עזה, שאינה מוסרית, נוגדת כל נורמה בינלאומית בדבר זכויות אדם, וגם נכשלת, שוב ושוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו