בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש הורה למדינה לפצות פעילי שמאל שחיילים ניסו למנוע מהם להפגין

הפעילים תכננו להצטרף למחאה של פלסטינים נגד קיום מופע בסוסיא העתיקה. השופטת קבעה כי עצם הוצאת הצו לחסימת המפגינים היתה סבירה, אך כיוון שרק מעטים הגיעו שיקול הדעת בחסימתם לא היה ברור

2תגובות

מפקדים בצה"ל שהורו לחסום פעילי תעאיוש באמצעות צו המכונה "צו רידוד" לפני חמש שנים פעלו שלא כשורה - כך קבע בית משפט השלום בתחילת השבוע. צו רידוד הוא צו שמסמיך מפקדים להקים מחסום נייד בגדה המערבית ולסנן אנשים לפי שיקול דעתם.

השופטת קרן אזולאי כתבה בפסק הדין כי "התובעים (שמונה פעילי תעאיוש) הרימו את הנטל הראשוני להראות שמדובר בהתנהלות שחרגה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, והנתבעת (המדינה) לא עמדה בנטל לסתור טענה". השופטת פסקה שהמדינה תפצה את הפעילים ב-7,000 שקל, מתוך 80 אלף שתבעו בתחילה.

ב-22 בספטמבר 2013 התכוונו פעילי תעאיוש להצטרף למשמרת מחאה של פלסטינים נגד קיום מופע מוסיקלי בהשתתפות אהוד בנאי ובועז שרעבי בסוסיא העתיקה. המופע התקיים בכפר המקורי של תושבי סוסיא הפלסטינית, שממנו הם גורשו באמצע שנות ה-80 ושהפך לאתר ארכיאולוגי. 14 פעילים נחסמו בצומת בית חגי באמצעות "צו הרידוד", שנחתם בידי מח"ט יהודה דאז, אל"מ אבי בלוט. בסופו של דבר כמה מהם ירדו מהאוטובוס, עקפו את המחסום הנייד בלי שהחיילים ימנעו זאת מהם, והגיעו למשמרת המחאה.

השופטת קיבלה את התביעה רק בחלקה. היא קבעה כי עצם הוצאת צו הרידוד באותו יום היתה סבירה - בשל החשש לעימותים אם יגיעו מפגינים רבים - אך כשהתברר שבאוטובוס היו רק מעטים שיקול הדעת בחסימתם לא היה עקבי וברור. צו הרידוד שמופעל בגדה קובע כי "לא יעבור אדם במחסום אלא לפי היתר שניתן על ידי או על ידי מי שהוסמך לכך על ידי", ונעשה בו שימוש פעמים ספורות בשנים האחרונות לחסימת פעילי שמאל.

פעילי תעאיוש הגישו תלונה לפרקליטות הצבאית לעניינים צבאיים, על מה שפירשו כשימוש מפלה ופסול בצו. סגן הפרקליט הצבאי לעניינים מבצעיים, הראל ויינברג, החליט לסיים את הטיפול בתלונה בלי להעבירה למצ"ח וקבע שהחיילים פעלו כדין לפי "צו איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת" וכי התובעים רצו לקיים "אסיפה בלתי חוקית". עו"ד איתי מק, מייצגם של התובעים, ניסה לשווא לקבל תשובה אם המתנחלים נדרשו לבקש היתר לאירוע הפוליטי באתר העתיקות. באוקטובר 2014 הוא הגיש את תביעת הנזיקין, שבה טען כי קצין צה"ל עשה שימוש לא חוקי ופוליטי בצו, תוך אפלייתם לרעה של אזרחי המדינה שהם בצד השמאלי של המפה הפוליטית. עורכי הדין מטעם פרקליטות מחוז ירושלים, קרן דהרי בן נון ומשה וילינגר, דחו את הטענה והדגישו ש"לא ניתן להעלות טענה בדבר הפלייה בעלמא ויש לפרטה דיה". הם שבו וכתבו שיש לקבל היתר למשמרת, אסיפה או תהלוכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו