בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל סירבה להכניס תושבת ארעית יהודייה מארה"ב כי ביקרה בחאן אל־אחמר

ג'ולי ויינברג-קונורס, פעילה בארגון שמאל יהודי-אמריקאי, הגיעה לישראל לקראת תחילת לימודיה בישיבה בירושלים. כניסתה סורבה חרף תעודת הזהות של תושב ארעי שברשותה. לאחר פניית "הארץ" והתערבות חברי כנסת ממרצ, הותר לה להיכנס לישראל

310תגובות
ביקורת הגבולות בנתב"ג, בשנה שעברה
אייל טואג

רשות האוכלוסין וההגירה אסרה הערב (רביעי) על כניסת יהודייה אמריקאית לישראל במעמד של תושבת ארעית, לאחר שסיפרה שביקרה בחאן אל־אחמר. כניסתה הותרה לאחר כשעתיים וחצי, משהתחייבה שלא להיכנס לגדה המערבית ללא היתר ממתאם הפעולות בשטחים.

ג'ולי ויינברג-קונורס
פייסבוק

ג'ולי שיינה ויינברג־קונורס, בת 23, הגישה השנה בקשה לעלייה וקיבלה תעודת זהות של תושב ארעי. היא נחתה הערב בשדה התעופה בן גוריון, לקראת תחילת לימודיה בישיבת פרדס בירושלים שאמורים להתחיל מחר.

בביקורת הגבולות נלקחה ויינברג־קונורס לתחקור, שארך כ–20 דקות. בשיחת טלפון סיפרה ל"הארץ" שאדם — שאינה יודעת אם הוא בקר גבול או נציג שב"כ — שאל אותה אם היתה בגדה. היא השיבה בחיוב, וסיפרה שהביקורים אורגנו על ידי ארגון "Encounter", שהוקם ומנוהל על ידי יהודים אמריקאים ושמפגיש אמריקאים עם פלסטינים. לדבריה, החוקר אמר לה "אינך יכולה ללכת לשם", והיא ענתה לו שעם האשרה שברשותה זה לא בלתי חוקי.

בתשובה לכך, נאמר לוויינברג־קונורס: "לא, זה לא (בלתי חוקי, ע"ה), אבל אמרנו לך שאינך יכולה ללכת לשם". לאחר מכן היא נשאלה על מקומות שבהם ביקרה, והזכירה את בית לחם ומקומות אחרים בגדה. אותו אדם המשיך ללחוץ, ולעדותה זה היה "מלחיץ ומפחיד". האמריקאית אמרה שגם ביקרה בחאן אל־אחמר, הכפר הבדואי המועמד להריסה. בשלב זה קם החוקר ואמר לה: "את לא יכולה להיכנס, את פה כדי לעשות צרות".

עורכת הדין ליאורה בכור, שוויינברג־קונורס הורשתה להתקשר אליה משדה התעופה, שמעה את החוקר אומר לה: "המינהל האזרחי אינו רוצה אותך בישראל". עם זאת, המינהל האזרחי, שסמכותו היא בגדה, אינו הגורם שאמור להכריע לגבי כניסתה לארץ. ויינברג־קונורס פעילה בארגון השמאל היהודי־אמריקאי "All That's Left", המתנגד לכיבוש, אך היא אמרה ל"הארץ" שבתחקור היא לא נשאלה על פעילותה זו.

מרגע שהוחלט על מניעת כניסתה לישראל קיבלה ויינברג־קונורס טופס "החלטה בדבר סירוב כניסה לפי חוק הכניסה לישראל" שבו נכתב כי סיבת הסירוב היא "שיקולי מניעת הגירה בלתי חוקית". זאת, על אף שהיא מחזיקה בתעודת תושב ארעי, שהונפקה על ידי משרד הפנים באפריל 2018 ושבתוקף עד מארס 2020. בנוסף, היא מחזיקה גם באשרת כניסה ממדינת ישראל של "עולה בכוח" ושמתירה לה לעבוד, וגם היא בתוקף עד מארס 2020.

משהחליטו הרשויות לשלוח את פעילת השמאל בחזרה לארה"ב, חברי הכנסת ממרצ תמר זנדברג ומוסי רז התקשרו לבכירים ברשות האוכלוסין וההגירה. לאחר ש"הארץ" הגיש שאילתה בעניין, נמסר לויינברג־קונורס שכניסתה לישראל מותרת. היא נדרשה לחתום על טופס של מינהל מעברי הגבול ברשות האוכלוסין וההגירה, שכותרתו "תצהיר של תייר על אי־כניסתו לשטחי הרשות ללא אישור של מתאם הפעולות בשטחים".

סבין חדד, דוברת רשות האוכלוסין, מסרה ל"הארץ" בתגובה: "מדובר באזרחית אמריקאית שהגיעה לנתב"ג בשעות הערב ובתשאול שנערך לה התברר כי בכוונתה לשהות בשטחי הרשות הפלסטינית, זאת ללא אישור מתאם הפעולות בשטחים כמתחייב. מבדיקות שנערכו עם גורמי הביטחון הרלוונטיים ניתנה המלצה חד משמעית שלא לאשר כניסתה ואולם, לאחר שהתחייבה לקבל אישור כנדרש אם אכן תגיע לשטחי הרשות, אושרה כניסתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו