בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על רקע הביקורת המשפטית, חיל האוויר בוחן את השמדת מאגר פצצות המצרר שברשותו

לאחרונה החליט צה"ל להשמיד פצצות מצרר שבהן עשה שימוש במלחמת לבנון השנייה ובעופרת יצוקה. ועדת וינוגרד מתחה ביקורת קשה על ירי מצרר במרכזי אוכלוסייה, בניגוד להוראות הרמטכ"ל

33תגובות
עובד בארגון סיוע בוחן פצצת מצרר שהטילה ישראל בדרום לבנון במלחמת לבנון השנייה
AP

חיל האוויר בוחן אפשרות להשמיד את פצצות המצרר שברשותו, על רקע הביקורת המשפטית החריפה שנמתחה בארץ ובעולם על השימוש בהן. ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה מתחה בעבר ביקורת קשה על השימוש בפצצות אלה במרכזי אוכלוסייה, בניגוד להוראות הרמטכ"ל. השימוש בתחמושת מסוג זה נאסר באמנה בינלאומית שעליה חתומות יותר ממאה מדינות, בין היתר בשל הסיכון הטמון בהן לאזרחים. ישראל לא חתומה על האמנה.

ביום חמישי האחרון פורסם קול קורא לחברות מסחריות לביצוע השמדת פצצות המצרר מסוג CBU שהיו בשימוש הצבא במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. פצצות אלה הן הנפוצות בחיל האוויר, והשמדתן תתבצע בבסיס החיל בדרום הארץ ותכלול גם את הפצצות הקטנות שבהן, המכונות פצצונות. פיזורן של הפצצונות אחרי הירי על שטח נרחב גורם לסיכון רב, כאשר לעתים הן נותרות באזורי הלחימה והופכות למעין מוקשים.

בעבר טענו בצה"ל כי יש בידיו פצצות חדשות יותר בעלות יכולות דומות, אולם שיעור הנפלים בהן נמוך מאחוז והן עומדות באמנות הבינלאומיות. צה"ל השתמש בלחימה בשלושה סוגים מרכזיים של תחמושת מצרר: פצצות של חיל האוויר, פגזי ארטילריה ורקטות מדגם MLRS. כל רקטה מהסוג האחרון מכילה יותר מ-600 פצצונות המתפזרות ברדיוס של כמאה מטר מעל המטרה. צה"ל טרם הודיע אם פצצות המצרר ברקטות או בפגזי התותחים יושמדו.

פצצונת מפצצת מצרר ישראלית שנמצאה בדרום לבנון אחרי המלחמה, ב-2006
AP

אחרי מלחמת לבנון השנייה נמתחה בארץ ובעולם ביקורת על השימוש של צה"ל בפצצות מצרר. אז נטען כי אזרחים רבים נהרגו משימוש ישראלי בפצצות מצרר באזורי לחימה בניגוד לפקודות הרמטכ"ל. צה"ל לא פרסם את מספר פצצות המצרר שהוטלו על לבנון. אולם, על פי נתונים של האו"ם, ישראל ירתה כארבעה מיליון פצצות - יותר מאשר ירתה ארה"ב במהלך מלחמת המפרץ השנייה כולה. מפקד ביחידת רקטות ה-MLRS של צה"ל העיד כי ירתה יותר ממיליון פצצות מצרר.

האו"ם דיווח כי שיעור הנפלים של פצצות המצרר שירתה ישראל נע בין 20% ל-40%, ויותר מ-40 אזרחים, כולל ילדים רבים, נהרגו ועוד כ-300 נפצעו לאחר סיום המלחמה מנפלים של פצצות מצרר ישראליות.

בעבר התחייבה ישראל בפני ארה"ב, שסיפקה את פצצות המצרר מסוג CBU, שלא תירה פצצות מצרר לעבר אזורים מאוכלסים כדי למנוע פגיעה באזרחים. לאחר המלחמה טען הממשל האמריקאי כי ישראל הפרה את התחייבותה.

כשנה לאחר המלחמה הודיע הפרקליט הצבאי הראשי דאז, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, כי לא יפעל נגד קצינים בכירים שהיו מעורבים בירי פצצות המצרר לעבר אזורים מאוכלסים בדרום לבנון. מנדלבליט קבע אז כי אכן נעשה ירי כזה, אולם אין מדובר בעבירה פלילית.

עובד בארגון סיוע בוחן פצצת מצרר שהטילה ישראל בדרום לבנון במלחמת לבנון השנייה
AP

הוועדה לבחינת מלחמת לבנון השנייה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד מתחה ביקורת על השימוש בפצצות מצרר. "שימוש בפצצות המצרר בזמן המלחמה היה מצב מתמשך של חוסר בהירות של הנחיות, חוסר משמעת מבצעית ושל פקודות, שהניב מקרים של סטייה מהנחיות פיקודיות מפורשות בנושא השימוש בסוג כזה של חימוש, שלא זוהתה ולא נבלמה במהלך הלחימה הארוכה", כתב וינוגרד בדו"ח. הוא הוסיף כי "אין מחלוקת כי חלק מן הנפלים נמצאו בתוך כפרים ובאזורים שבהם יש תנועת אזרחים רגילה, וכי נפלים אלה גרמו למותם ולפציעתם של אזרחים לאחר הלחימה. אנו סבורים כי ראוי להבהיר את עמדת צה"ל בנושא זה, בין אם זו עמדה המסתמכת על פירוש של המשפט הבינלאומי ובין אם היא עמדה ערכית או פיקודית של צה"ל עצמו".

חרף הביקורת, טענו ארגוני זכויות אדם כי צה"ל השתמש בפצצות מצרר גם במבצע עופרת יצוקה בשנת 2009 ברצועת עזה. שנה קודם לכן חתמו בדבלין 111 מדינות על אמנה האוסרת שימוש, ייצור ואחזקה של תחמושת מסוג זה. לצד ישראל, התנגדו לה מדינות נוספות כמו רוסיה, ארצות הברית, הודו, סין ופקיסטאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו