בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"צ דחה עתירה להעמיד לדין אנשי כוחות ביטחון המעורבים במותו של באסם אבו רחמה

אבו רחמה נהרג ב-2009 מפגיעת רימון גז בהפגנה בבילעין. השופטים מתחו ביקורת על התנהלות צה"ל ומשך חקירת האירוע. השופט גרוסקופף: "התנהלות הרשויות הוסיפה כאב וצער לעותרת וברובד המעשי פגע בחקר האמת"

6תגובות

בג"ץ דחה אתמול (ראשון) עתירה להעמיד לדין את אנשי כוחות הביטחון שהיו מעורבים באירוע שגרם למותו של באסם אבו רחמה, מפגיעת רימון גז בעת הפגנה נגד גדר ההפרדה בבילעין באפריל 2009. סיפורו של אבו רחמה תועד בסרט "חמש מצלמות שבורות" שהיה מועמד לאוסקר.

לצד דחיית העתירה, שלושת שופטי בג"ץ, עפר גרוסקופף, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא מתחו ביקורת על התנהלות צה"ל, בין היתר בהתייחס לכך שעדויות החיילים נגבו באיחור ניכר מאז האירוע ובאופן שפגע בחקר האמת ובמהימנות העדים, לוחות הזמנים של קבלת ההחלטות בפרשה חרף החלטות בג"ץ בנושא ואובדן תיק החקירה.

תיעוד הירי באבו רחמה - דלג
תיעוד הירי באבו רחמה

חקירת נסיבות מותו של אבו רחמה, בן 30, מתגלגלת בבג"ץ כבר תשע שנים. לאורך השנים נאבקו אמו של המנוח, צובחיה, יחד עם עמותת יש דין להביא לחקירת האירוע. ההחלטה לפתוח בחקירה התקבלה ב- 2010, למעלה משנה לאחר האירוע. כעבור שלוש שנים הודיע הפרקליט הצבאי הראשי דאז, דני עפרוני על סגירת תיק החקירה שנוהלה על ידי מצ"ח, בנימוק כי "אין די ראיות במידה הנדרשת בפלילים, לצורך נקיטת הליכים משפטיים כנגד מי מהחיילים המעורבים באירוע". שני עררים שהוגשו נגד ההחלטה לסגור את התיק נדחו, כאשר האחרונה התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן. בפתח החלטת ניצן ממארס 2017 צוין כי מהפרקליטות הצבאית נמסר שתיק החקירה המקורי לא אותר וחלק מחומר הראיות, לרבות תיעוד ויזואלי של האירוע לא היה ניתן לשחזור. על החלטה זו הוגשה העתירה הנוכחית לבג"ץ.

צילום מסך: AATW

לצד דחיית העתירה בשל מדיניות אי ההתערבות בהחלטות של רשויות התביעה, התייחסו השופטים להתנהלות מצ"ח והפרקליטות הצבאית. השופט גרוסקופף כתב כי "לא ניתן לסיים פסק דין זה מבלי להתייחס לקשיים בהתנהלות הרשויות לאורך פרשה ארוכת שנים זו, ובעיקר למשך הטיפול בה, אשר ברובד האנושי ודאי הוסיף כאב וצער לעותרת וברובד המעשי פגע בחקר האמת". עוד כתב גרוסקופף, "מהחלטת פרקליט המדינה עולה כי משך הזמן שחלף ממועד האירוע ועד למועד גביית העדויות אף פגע במהימנותה של עדות שניתנה ביחס לזהותו האפשרית של הלוחם שפגע במנוח. חלוף הזמן אף פגע ביכולת לאתר את הלוחמים אשר נטען שתודרכו לאופן השימוע באמצעי הלחימה באירוע".

השופט קרא התייחס לשלל הפניות וההליכים שנדרשה אמו של אבו רחמה להגיש, לרבות שלוש עתירות לבג"ץ, על פני תשע שנים וחמישה חודשים כדי להביא לבירור נסיבות מותו של בנה. הוא ביקר בחריפות את גרירת הרגליים מצד המדינה והוסיף: "אף שהסכמתי לניתוח המשפטי ולתוצאה (של פסק הדין), קשה להשתחרר מן התחושה הקשה העולה מאופן התנהלות הדברים וקוצר ידנו מלהושיע בנסיבות אלה, כאשר התנהלותה, יותר נכון -חדלונה של המדינה בחקירת האירוע הביאה בין היתר לאותו 'נזק ראייתי', והעדר יכולת למצוא את האחראי למותו של המנוח. ועל כך יש להצטער."

בג"צ גם דחה את בקשת העותרים להעמיד לדין משמעתי את החיילים ומפקדיהם ולנקוט בצעדים פיקודיים נגד המפקדים. השופטים קבעו שחלוף הזמן והקשיים הראייתיים מסכלים גם נקיטה בצעדים משמעתיים או פיקודיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו