המינהל האזרחי דורש מתושבי חאן אל-אחמר להתפנות בעצמם בתוך שבוע

לפי המינהל האזרחי, הצווים נמסרו לפי דרישת בג"ץ ואינם אומרים כי הפינוי יתבצע ב-1 באוקטובר. חרף הדרישה, תושבי הכפר לא מתכוונים להתפנות, בין היתר בשל לחץ של הרשות הפלסטינית

יותם ברגר
יותם ברגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חלוקת הצווים לתושבי חאן אל-אחמר, היום
חלוקת הצווים לתושבי חאן אל-אחמר, היוםצילום: דוברות המינהל האזרחי
יותם ברגר
יותם ברגר

המינהל האזרחי חילק היום (ראשון) לתושבי חאן אל-אחמר צווים הדורשים את פינויים תוך שבוע, עד 1 באוקטובר. לפי המינהל האזרחי, הצווים נמסרו בהמשך להוראת בג"ץ להעניק לתושבים הודעה זמן סביר מראש, שתאפשר להם להתפנות באופן עצמאי.

חרף חלוקת הצווים, תושבים לא מתכוונים להתפנות בעצמם מהמקום, בין היתר, משום שהרשות הפלסטינית לוחצת על חלקם להישאר. חלק מהתושבים שצפויים להיות מפונים אמרו שהם מתכוונים לחזור למקום לאחר שיפונה.

במינהל האזרחי הסבירו כי חלוקת הצווים אינה אומרת שהפינוי יתבצע ב-1 באוקטובר. נכון להיום, אין תאריך יעד לפינוי הכפר. כוחות הביטחון סללו לפני כמה חודשים דרכי גישה אל הכפר, על מנת לאפשר לכלים כבדים להגיע אליו, וכן הציבו סביב הכפר שערי ברזל שייסגרו בזמן הפינוי וימנעו מכלי רכב להגיע למקום.

הכפר הבדואי חאן אל-אחמר שוכן סמוך לכביש 1 באזור כפר אדומים. בכפר מתגוררות כמה עשרות משפחות משבט הג'הלין, שבט שמקורו בנגב וגורש לגדה המערבית בשנות ה-50. לפי תצלומי אוויר ועדויות של תושבי הכפר, התושבים נדדו אחרי גירושם מהנגב למרחב ירושלים-יריחו, באזור המכונה היום גוש אדומים. ההתיישבות במקום הפכה בהדרגה להתיישבות קבע, ומאז שנות ה-70 גרים התושבים בפחונים ובאוהלים קבועים - אך כאלה שהריסתם לא דורשת כלים כבדים מאוד. מבחינה תכנונית, אף שהבדואים שהו באזור עוד לפני כיבוש הגדה, הכפר לא קיבל מעולם היתרים, ולכן המינהל הוציא צווי הריסה לכפר שבג"ץ התיר לממש.

חלוקת הצווים לתושבי חאן אל-אחמר, היום
חלוקת הצווים לתושבי חאן אל-אחמר, היוםצילום: דוברות המינהל האזרחי

חאן אל-אחמר הפך לסמל של ההתיישבות הבדואית במרחב, אך סביבו יש כמה כפרים דומים של בני השבט. הפיכת הכפר לסמל נובעת גם מכך שנמצא בו "בית ספר הצמיגים", המשמש כאתר לימודים שיש בו כיתות ספורות, והוא מיועד לילדים מחאן אל-אחמר ומהכפרים הנוספים באזור. השטח שעליו הוקם הכפר מוגדר היום אדמת מדינה, אף שככל הידוע הופקע מתושבים פלסטינים של ענאתה. על אף שבג"ץ קבע כי לא הוכחה זיקה קניינית ממשית בין התושבים לבין אדמת הכפר, המדינה יכולה להכשיר את הבנייה במקום כפי שעשתה במאחזים ישראליים שהוקמו שלא כחוק. 

התוכנית להרוס את הכפר עוררה מחאה בקרב מדינות רבות בעולם. שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, קראה לישראל לחזור בה מההחלטה לפנות את הכפר וציינה ש"להרס יהיו השלכות הומניטריות חמורות והוא מנוגד למחויבויות של ישראל במסגרת החוק הבינלאומי". ביולי האחרון העבירו לישראל חמש המדינות הגדולות באירופה - בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד - מחאה דיפלומטית משותפת ("דמרש") ודרשו להקפיא את הריסת הכפר. גם אירלנד גינתה את המהלך.

חאן אל-אחמר, ביולי האחרון
חאן אל-אחמר, ביולי האחרוןצילום: אמיל סלמן

מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, הודיע כי ההנהגה הפלסטינית פנתה לבית הדין הבינלאומי בהאג בבקשה לפתוח בהליכים נגד ישראל בשל כוונתה לפנות את הכפר הבדואי. גם משרד החוץ הפלסטיני תקף את ההחלטה וקרא להתערבות בינלאומית. "ההחלטה מוכיחה שמערכת המשפט בישראל כפופה לדרג המדיני, ולכן על בית הדין הבינלאומי להתערב מול מדיניות זו להורות על פתיחה בחקירה נגד ישראל", מסר.

לאחר ההריסה, המדינה צפויה לשכן את התושבים באתר "ג'הלין מערב", סמוך לאל-עזרייה, המרוחק כמה קילומטרים מהמיקום הנוכחי. באתר מתגוררים כעת בדואים מקהילות ג'הלין אחרות, המסוכסכות היסטורית עם משפחות תושבי חאן אל-אחמר. במהלך הדיונים בבג"ץ הציעה המדינה אתר חלופי, הממוקם סמוך לאתר מתקן טיהור שפכים באזור מצפה יריחו. לא ברור אם הצעה זו עדיין תקפה, אף שתנאיה טובים יותר מהאתר בג'הלין מערב, נוכח סירוב הבדואים לקבלה ולהתפנות ללא אלימות.

תגיות:

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ