בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם במשבר עם רוסיה הדרג המדיני שתק, וצה"ל שוב נקלע לחזית ההסברה המדינית

אחרי שהפכה הפלת המטוס הרוסי לסוגיה דיפלומטית, נשאר דובר צה"ל בחזית בעוד הפוליטיקאים נותרו מאחורי הקלעים. יועץ תקשורת בכיר: "הממשלה זורקת את הדרג הצבאי להסברה בעת משבר, וזוקפת לעצמה את ההישגים המבצעיים"

59תגובות
איזנקוט בטקס סיום הקורס של המכללה לביטחון לאומי, יולי
דודו בכר

הפלת המטוס הרוסי בשמי סוריה אילצה את צה"ל לשוב לחזית ההסברה ולהתמודד עם המשבר מול רוסיה, גם כשהשלכות התקרית גלשו בבירור לתחום המדיני. חטיבת דובר צה"ל, תחת תת-אלוף רונן מנליס, ניהלה את חילופי הדברים המתוקשרים עם נציגי רוסיה והכתיבה את עמדת ישראל בהתבסס על ממצאי התחקיר המבצעי. דו"חות קודמים בנושא ותקריות לאורך ההיסטוריה שגם בהן יצא צה"ל לחזית ההסברה, מצביעים על מגמה בעייתית שדוחקת את הצבא לייצג את ישראל בכל הנוגע לכישלונות ולמשברים ביטחוניים, ואת הדרג המדיני ובו הפוליטיקאים לייצג את ישראל כשזה נוגע להצלחותיה.

מיד לאחר תקרית הפלת המטוס, הודיע צה"ל כי "ישראל רואה גם באיראן ובארגון חיזבאללה שותפים באחריות לאירוע מצער זה". ביום למחרת, הודעה על צאת המשלחת הישראלית לרוסיה הבהירה את עמדת הצבא: "צה"ל ימשיך לפעול על פי הנחיית הדרג המדיני אל מול ניסיונותיה הבלתי פוסקים של איראן להתבסס בסוריה ולחמש בנשק קטלני ומדויק את ארגון הטרור חיזבאללה".

הצגת ממצאי התחקיר הרוסי, שמטיל את האשמה על ישראל, הבהירה מעל לכל ספק כי הפלת המטוס שהחלה כתקרית נקודתית, הפכה לאירוע אסטרטגי-מדיני שיש בו פוטנציאל להשפיע על יחסי ירושלים והקרמלין. ואולם, גם לאחר הצגת הממצאים התעקש הדרג המדיני להישאר מאחורי הקלעים ובימת ההסברה פונתה לדובר צה"ל לצורך דחיית הטענות.

רק שלושה ימים אחרי התקרית, החלו להגיב בפומבי גם גורמים מדיניים, כששר הביטחון אביגדור ליברמן הביע צער על תוצאות התקרית בגלי צה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם אמר יומיים אחרי התקרית כי שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אך העניק התייחסות משמעותית למשבר רק אתמול, בטרם יציאתו לעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. בהצהרה, הדגיש נתניהו את הצלחות ישראל במניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והדגיש את חשיבות התיאום הביטחוני. הקבינט המדיני-ביטחוני פרסם הצהרה משלו במקביל ובה הביעו השרים צער על "אובדן חייהם של צוות המטוס הרוסי כתוצאה מפעולה חסרת אחריות של הצבא הסורי".

"דובר צה"ל אינו דובר מדינת ישראל"

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2007 ועסק בתפקודם של גורמי ההסברה במלחמת לבנון השנייה, טען המבקר מיכה לינדנשטראוס כי "חלק ניכר של ההסברה לנציגי התקשורת הזרה בתקופת המלחמה בוצע בידי צה"ל, על פי תפיסתו ולא בראייה לאומית כוללת". הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, צוטט גם הוא באותו דו"ח: "דובר צה"ל אינו דובר מדינת ישראל ולכן עליו לעסוק בדוברות צה"ל בלבד, כאשר זה גולש למקומות אחרים צריך לעצור את זה".

מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין (שני מימין) נפגש עם בכירים בצבא רוסיה בשבוע שעבר במוסקבה
דובר צה"ל

אלוף (מיל') גיורא איילנד, שחקר את התנהלות צה"ל במשט המאווי מרמרה לעזה בשנת 2010, כתב בדו"ח בנושא: "אף שהאחריות של דוברות האירוע נחלקה בין כמה גופים, הפכו צה"ל ודובר צה"ל מטעמו, להיות הגורם המרכזי בהסברה של מדינת ישראל". לדבריו, דובר צה"ל "פעל בתוך מנעד הסמכויות שלו, תוך שהוא מותח אותן לקצה ואף חורג, בכך שנכנס לתחום פעילותם של גורמים חיצוניים לצבא, כגון משרד החוץ, מטה ההסברה לאומי, מתפ"ש ומשרד ההסברה".

היום סבור איילנד שלאור תפקודם של אנשי משרד החוץ, משרד ראש הממשלה וגופי הסברה נוספים, לצה"ל לא נותרה ברירה אלא להיכנס לזירה ההסברתית. "דובר צהל עשה את מה שעשה במקרה הזה מתוך ואקום שנוצר", אמר איילנד ל"הארץ". "דוברות משרד החוץ ודוברות ראש הממשלה אלה גופים חלשים. נתניהו לא אוהב לתת לשום שר תפקיד עם השפעה מדינית, לכן אין שר חוץ או שר אחר שעוסק בסוגיות הללו. מנגנון התפעול של הצבא חזק מול הגורמים השונים, כמו משרד החוץ, ונורא נוח לראש הממשלה שהצבא יוביל את ההסברה".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), מי שהיה דובר צה"ל במלחמת המפרץ הראשונה, סבור שההחלטה להציב את צה"ל בחזית ההסברה במקרה הזה היתה נכונה ביום-יומיים הראשונים לאחריה. ואולם, מרגע שאופיה הפך למדיני, הוא טוען כי על הדרג המדיני היה לקחת את האחריות ההסברתית. "לצה"ל יש את מערכת ההסברה הגדולה ביותר, ויש נטייה במשברים גדולים להטיל את זה על צה"ל, אבל זו טעות חמורה", אמר ל"הארץ". "המערכה היא לא מערכה צבאית, היא מערכה מדינית. היה פה ניסיון בשלב הראשון לעצב את האירוע כתקלה טכנית, אבל הרוסים העבירו את זה מיד למקום שונה לגמרי. עכשיו זה בשלב של ראשי מדינות, ועם כל הכבוד, ההשלכות של האירוע הזה על מדינת ישראל הן לא בשביל דובר צה"ל. זה עניין ברמה הלאומית, אבל כשאין מערכת הסברה, הכל נופל על צה"ל". צפו בהדמיה שהציגה רוסיה לתקרית:

סרטון רוסי שמשחזר את התקיפה בלטקיה והפלת המטוס - דלג

בשנת 2007, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, הוקם מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, במטרה לתאם בין פעולות הגורמים הרשמיים העוסקים בהסברה בישראל. ביוני 2012, פרסם לינדנשטראוס דו"ח שעסק בתפקודו של המטה במשט המאווי מרמרה. "דובר צה"ל ונציגיו, בהופעתם במדים בפני התקשורת כדי להציג את עמדות צה"ל ולהסביר את פעולותיו, עשויים להיתפס בקרב קהלי היעד בזירה הבין-לאומית, שאינם מבחינים ככלל בין דוברים מדינתיים לבין דוברים צבאיים, כדוברים המייצגים את מדינת ישראל לכל דבר ועניין ולא רק בתחום הצבאי. מצב זה אינו תואם את התפיסה הממלכתית-דמוקרטית של מדינת ישראל", נכתב בדו"ח. המבקר בחן את מסריה של חטיבת דובר צה"ל אז, וקבע: "החטיבה חרגה מהגדרת תחומי אחריותה הצבאיים בכך שתוכן המסרים, המפרטים את סיבת הפעולה הצבאית והרקע לה, מבטאים הקשרים ביטחוניים-מדיניים".

ערבוב אינטרסים

אחד מיועצי התקשורת הבכירים בישראל, שעבד עם ראשי ממשלה קודמים ושרים בכירים, סבור שההחלטה להציב את צה"ל בחזית ההסברה אינה מקרית ותואמת את התנהלותם של נתניהו וליברמן במשברים. "יש בממשלה הנוכחית יחסים תקשורתיים בין הזרוע הביטחונית ומדינית, כפי שלא היו מעולם", אמר. לדבריו, אחת הראיות לכך היא חשיפת מסמכי המודיעין שהובאו מאיראן בפעולת המוסד, "שבה נעשה שימוש במבצעים של הארגון לצרכים פוליטיים". "יש פה ערבוב אינטרסים שזורק את הדרג הצבאי לחזית ההסברה כשמדובר בכישלון או משבר, ומשמר לעצמו את ההישגים המבצעיים כדי לזכות בהישגים מדיניים. יש פה סיכון גדול, משום שכשמעמידים אותו יותר ויותר באירועים שנתפסים ככישלון או כמשבר, זה יכול להביא לפגיעה במעמדו וברמת האמון הגבוהה מאוד שיש לציבור בו".

מבחינה מקצועית, טוען יועץ התקשורת הבכיר שגם אם התחקיר הרוסי אינו אמין, הוא הוצג באופן מוצלח יותר לציבור ברוסיה מאשר האופן שבו הוצג התחקיר הישראלי לציבור בישראל. "הרוסים הוציאו לציבור שלהם ולעולם חומרים ויזואליים טובים יותר", אמר. "ההסברה שלהם, גם היא לא אמינה מול העובדות, טובה יותר בכל הקשור לדעת הקהל בבית. לא צריך להיות גאון גדול להבין שלא משנה איזה תחקיר היו מראים לרוסים וכמה הוא מסתמך על עובדות, זה לא היה משנה את עמדתם. הרוסים פה מגלים הרבה יותר תחכום מאשר הישראלים".

תדרוך משרד ההגנה ברוסיה, ראשון
צילום מסך RT

אלוף (מיל') עמוס גלעד, סבור דווקא שנכון היה להשאיר את ההסברה אצל צה"ל וכי מדובר בהחלטה מושכלת שמאפשרת לדרג המדיני מרחב תמרון אם המשבר יימשך. "תאר לך שנתניהו ופוטין היו מחליפים מהלומות. כבר לא היה לנו לאן לעלות כדי לתקן את המצב", אמר גלעד ל"הארץ". "זה אולי לא נעים לצבא, אני יכול להניח, אבל כשהשיח בדרג הצבאי, זה משאיר לנו מקום לעלות לגורמים בכירים יותר ברמת ראש הממשלה ויכולת תמרון גבוהה יותר לסיום המשבר. אני לא רואה פה ניסיון לזרוק את תפוח האדמה הלוהט הזה לצבא, יש פה החלטה מושכלת לשמר את השיח ברמה הצבאית".

מנגד, תהה השבוע גורם צבאי בכיר לשעבר: "מי יעשה את ההסברה, פוליטיקאים? משרד חוץ שרוקן מסמכויות ויכולות, או מל"ל חלש? היום בישראל רק לצה"ל יש תחושת שליחות ונכונות להתמודד עם הקשיים הכי משמעותיים של מדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו