בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשנה ליועמ"ש מגבה את השב"כ: פעילי שמאל מעוכבים כדי למנוע פעילות לא חוקית

במכתב שכתבה דינה זילבר צוין כי שב"כ לא חרג מסמכויותיו כשעיכב פעילי שמאל בנתב"ג ובגבול ומטרתו אינה למנוע פעולות מחאה. היא כתבה עוד כי סוכם עם הארגון על חידוד נהלים בנושא

56תגובות
ביקורת גבולות בנתב"ג, בשנה שעברה
אייל טואג

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר מצדיקה את תחקורי שב"כ של פעילי שמאל. במכתב ששלחה היום (שישי) לאגודה לזכויות האזרח כתבה כי המידע המודיעיני שהוביל לתחקורים נבדק ונמצא כי אלה "נערכו כדי למנוע פעילות בלתי חוקית ולא נועדו למנוע פעולות מחאה, וזאת בהתאם למידע ביטחוני שמבסס זאת ובלא תלוי בזיהוי או שיוך פוליטי כזה או אחר של המתוחקר".

זילבר הוסיפה כי תשובת השב"כ שכנעה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של השב"כ, אך סוכם כי "ירועננו הנהלים בפני הגורמים הרלוונטיים באופן שיבטיח איזון ראוי בין הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות ומניעת 'אפקט מצנן' בהיבטי חירויות הפרט, לבין האינטרס הביטחוני".

פיטר ביינארט, שעוכב בנתב"ג, בוועידת השלום של "הארץ" ב-2015
דודו בכר

בתשובתה של זילבר והתייחסות השב"כ שצורפה אליה, צוין כי המידע המודיעיני שנאסף בנוגע לאותם פעילי השמאל שתוחקרו התייחס לפעילות בלתי חוקית, בין על רקע לאומני ובין בזיקה לטרור, שבסמכותו של השב"כ לבדוק. בשב"כ הכחישו כי מדובר בחשודים ב"חתרנות", שפסיקת בג"ץ הגבילה. "בשנים האחרונות מעורבים פעילים המזוהים עם השמאל הקיצוני בישראל, בין היתר, בפעילויות הנוגעות לייעודו של שב"כ לסכל טרור ופעילות אלימה ובלתי חוקית", נכתב בהתייחסות השב"כ. בין היתר, ציינו בשב"כ משטים לרצועת עזה ומידע שהגיע לשב"כ כי פעילים ישראלים וזרים מעורבים בשידול ישראלים ופלסטינים "להגיע למוקדים בעלי פוטנציאל גבוה לחיכוך ולנקוט באלימות נגד יהודים וכוחות הביטחון".

לדברי השב"כ, שיחות תחקור הן כלי של השב"כ לצורך ריסון פעילות זו ומניעתה. בהודעה מטעם השב"כ נכתב כי "תחקורים אלה אינם מבקשים למנוע הפגנות ופעולות מחאה לגיטימיות, אלא למנוע פעילות אלימה ובלתי חוקית העולה כדי חשש לביטחון המדינה שלעתים מתרחשת אגב פעילות המחאה".

לקריאת חוות הדעת המלאה של דינה זילבר - דלג
לקריאת התייחסות שב"כ ליועמ"ש - דלג

בשב"כ מבהירים כי במהלך שנת 2018 סורבה כניסתם של 260 זרים לישראל בחשד לפעילות טרור וריגול, לעומת 17 זרים "המזוהים עם השמאל הקיצוני", כהגדרתם. לצד זאת, הם מדגישים כי באשר לתחקור של אזרחים ישראלים במעברי הגבול, שב"כ לא מפר את הנחיות בג"ץ ומיידע את המתוחקרים כי מדובר בתחקור וולנטרי וכי הוא אינו מחויב ליטול בו חלק.

במכתב הבהירה זילבר כי לשב"כ אין סמכות לטפל בתופעות של דה-לגיטימציה וגם השב"כ מודה בכך. בנוגע למקרה של תחקור דני קרונברג הפעיל בארגון השמאל תעאיוש,  כתבה זילבר כי "האופן שבו הרכז הציג עצמו בפני המתוחקר אכן היה שלא במקומו. השב"כ הבהיר בישיבה שמסר זה יחודד לגורמים הרלוונטיים בשב"כ".  קרונברג סיפר ל"הארץ" כי התקשר אליו אדם שהציג את עצמו כעובד משרד הביטחון וביקש שיגיע לפגישה איתו בתחנת המשטרה, מבלי להבהיר לו שאינו חייב לבוא, כפי שנקבע בפסיקת בג"ץ. קרונברג הגיע לתחקור, אז אמר לו נציג השב"כ שהוא אחראי על השמאל הקיצוני ודה לגיטמציה".

בנוגע לעיכובן של טניה רובינשטיין ויהודית אילני במאי האחרון, צוין כי אלה התקיימו נוכח מידע על מעורבותן בפעילות משטים לרצועת עזה שהתקיימו במהלך החודש. לפי המידע, "הפעילות בוצעה בזיקה מובהקת לארגון חמאס והיו מעורבים בה פעילים בארגון הטרור חמאס". צוין כי בסופו של הוחלט שלא לתחקרן ובשב"כ הכחישו את טענותיהן של השתיים כי בוצע להן בידוק ביטחוני מחמיר בשדה התעופה.

באשר לתחקורם של דני קרונברג, מוריאל רטמן-זכר ופיטר ביינארט, נכתב על ידי השב"כ כי "תחקורים אלה בוצעו על רקע מידע מודיעיני שהצביע על חשד בדבר מעורבותם בפעילות בלתי חוקית ואלימה בגזרות רגישות באיו"ש, שעלולה לסכן באופן משמעותי את שלומם וביטחונם של התושבים היהודים והפלסטינים וכן כוחות הביטחון".

בנוגע לתחקור של ביינארט, כתבה זילבר כי סוכם כי ירועננו הנהלים כך שתחקורים במעבר הגבול של אזרחים ותושבי קבע ישראליים ייעשו במעבר הגבול רק כשיש צורך מודיעיני לקיים אותו דווקא במעבר הגבול, וכי לא קיימת אפשרות סבירה לזמן לשיחת תחקור במועד אחר. עוד הבהירה זילבר כי "יש להימנע מלכלול בתחקור שאלות הנוגעות לדעות פוליטיות ולאישים פוליטיים ככאלה, או לפעילות חוקית ולגיטימית של ארגוני חברה אזרחית בישראל". כן צוין כי "תרוענן החובה לנהוג כלפי המתוחקרים באופן הולם ומכבד ויש לפעול במידת האפשר בנסיבות העניין לצמצום זמן ההמתנה של המתוחקר במעבר הגבול, החל ממועד 'עיכובו' ועד לביצוע התחקור בפועל". ככל שמדובר באזרח או תושב קבע ישראלי, שמקום מושבו בישראל, תחקורו במעבר גבול ייעשה אך במקרים שבהם נראה כי לא קיימת אפשרות סבירה לזמנו". 

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר בתגובה לתשובת השב"כ כי "מדובר באחד המסמכים המבישים והמסוכנים ביותר שיצאו מאחת מרשויות המדינה". עוד כתב: "השב"כ, במטרה לעקוף את ההגבלות שהטיל בג"ץ בנוגע לשיחות אזהרה, החליט להגדיר פעילים אלה כלא פחות מחשודים במעשי טרור או אלימות על רקע לאומני. מתברר, כי השב"כ סבור שהשתתפות בהפגנה או בסיור בגדה הם סכנה קיומית למדינת ישראל. במקום שהיועמ"ש יזעק למשמע דברים אלה, הוא מאמץ אותם". הוא ציין שהמקרה היחיד שבו מודים בשב"כ בטעות הוא במקרה של פיטר ביינרט. "כנראה רק כשמדובר ברדיפה פוליטית של עיתונאי אמריקאי, שמסוגל לגרום לישראל נזק תדמיתי, מישהו מוכן להגיד טעינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו