התובעת הראשית בהאג על פינוי חאן אל-אחמר: לא אהסס להפעיל את סמכויותיי

פאטו בנסודה אמרה כי היא עוקבת בדאגה אחרי הפינוי המתוכנן, שיהווה לדבריה פשע מלחמה. היא התייחסה בהודעתה החריגה גם להסלמה ברצועת עזה ואמרה כי היא "מודאגת מהאלימות המתמשכת"

יותם ברגר
יותם ברגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חאן אל-אחמר, ביולי
חאן אל-אחמר, ביוליצילום: מאיה בן ניסן
יותם ברגר
יותם ברגר

לשכת התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג פרסמה הבוקר (רביעי) הודעה חריגה על הפינוי המתוכנן של הכפר חאן אל-אחמר ועל המתיחות בגבול רצועת עזה. לפי הודעת התובעת פאטו בנסודה, משרדה "לא יהסס לבצע את הפעולות הנדרשות" נוכח הפינוי והמצב בגבול. "אני עוקבת בדאגה אחר הפינוי המתוכנן של הקהילה הבדואית בחאן אל-אחמר שבגדה המערבית", כתבה בנסודה, "פינוי בכוח כעת נראה קרוב ועשוי להוביל להסלמה ולאלימות".

בנסודה בבית הדין בהאג, באוגוסט
בנסודהצילום: Bas Czerwinski/אי־פי

התובעת הזהירה ש"ככלל, הרס של רכוש ללא צורך צבאי והעברת אוכלוסין בשטח כבוש מהווים פשעי מלחמה על בסיס אמנת רומא". ביחס להסלמה בעזה, כתבה: "אני מודאגת מהאלימות המתמשכת, לה שותפים גורמים בשני הצדדים, בגבול בין עזה לישראל". היא הדגישה כי הנושא נמצא בבחינה מקדימה של משרדה. "לא אהסס לנקוט בכל פעולה הולמת כחלק מסמכויותיי לפי אמנת רומא".

התוכנית להריסת הכפר עוררה מחאה בקרב מדינות רבות בעולם. שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, קראה לישראל לחזור בה מההחלטה לפנות את חאן אל-אחמר וציינה שהפינוי "מנוגד למחויבויות של ישראל במסגרת החוק הבינלאומי". גם בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ואירלנד גינו את המהלך.

תקיפת צה"ל ברצועת עזה בעקבות שיגור הטילים לישראל, היום
תקיפת צה"ל ברצועת עזה בעקבות שיגור הטילים לישראל, היוםצילום: AFP

האולטימטום שהציב המינהל האזרחי בפני תושבי חאן אל-אחמר בדרישה שיתפנו בכוחות עצמם הסתיים בתחילת החודש. אף אחד מהתושבים לא הרס את מקום מגוריו, ועל כן ישראל עשויה לממש את צווי ההריסה בכל רגע שתרצה בכך. בג"ץ דחה בתחילת החודש את עתירת תושבי הכפר נגד החלטת המדינה לפנותם. המדינה צפויה לפנות בתחילה את התושבים לאתר קבע המוקם בימים אלה סמוך לאל-עזרייה, שבאזור מעלה אדומים - בין מזבלה למשחטת רכב.

תושבי הכפר, הסמוך לכפר אדומים בגדה המערבית, דיווחו שהילדים במקום סובלים מסיוטים בלילות, נדודי שינה והרטבות. בכפר מתגוררות כמה עשרות משפחות משבט הג'הלין, שמקורן בנגב וגורשו לגדה בשנות ה-50. לפי תצלומי אוויר ועדויות של תושבי הכפר, התושבים נדדו אחרי גירושם מהנגב למרחב ירושלים-יריחו, באזור המכונה היום גוש אדומים. ההתיישבות במקום הפכה בהדרגה להתיישבות קבע, ומאז שנות ה-70 גרים התושבים בפחונים ובאוהלים קבועים - אך כאלה שהריסתם לא דורשת כלים כבדים מאוד. מבחינה תכנונית, אף שהבדואים שהו באזור עוד לפני כיבוש הגדה, הכפר לא קיבל מעולם היתרים, ולכן המינהל הוציא צווי הריסה לכפר שבג"ץ התיר לממש.

השטח שעליו הוקם הכפר מוגדר היום אדמת מדינה, אף שככל הידוע הופקע מתושבים פלסטינים של ענאתה. על אף שבג"ץ קבע כי לא הוכחה זיקה קניינית ממשית בין התושבים לבין אדמת הכפר, המדינה היתה יכולה להכשיר את הבנייה במקום כפי שעשתה במאחזים ישראליים שהוקמו שלא כחוק. השר אורי אריאל, ממייסדי גוש אמונים וכפר אדומים, הגה בסוף שנות ה-70 תוכנית לעיבוי ההתנחלויות היהודיות באזור תוך גירוש של כל הקהילות הבדואיות במקום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ