בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מערכת הביטחון הרסה בתים של 45 משפחות מחבלים מאז 2015

בדיון בוועדת החוץ והביטחון הבהירו אנשי הביטחון כי גירוש משפחות לרצועה או בתוך הגדה אינו אפשרי מבחינה משפטית. הורים שכולים ונציגים של ארגוני ימין קראו לצעדים נוספים נגד בני המשפחות

14תגובות
הריסת בית משפחת המחבל שביצע את הפיגוע בחלמיש בכפר כובאר, בשנה שעברה
דובר צה"ל

מערכת הביטחון הרסה 45 בתים של משפחות מחבלים מאז 2015, ועוד ארבע הריסות נמצאות כעת בתהליכי אישור - כך מסר היום (רביעי) נציג משרד הביטחון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדברי ראש מחלקת המבצעים במשרד, ערן אוליאל, 40 מהבתים שנהרסו נמצאים בגדה המערבית וחמישה באזור ירושלים. לפי נתוני המשרד, פרק הזמן הממוצע החולף מיום הפיגוע ועד הריסת הבית הוא חודשיים. לדברי חברים בוועדה 45 הבתים הם כ-30 אחוזים מסך הבתים המיועדים להריסה.

בדיון, שעסק באמצעי ההרתעה העומדים לרשות ישראל נגד הטרור הפלסטיני, אמרו נציגי מערכת הביטחון כי בני משפחותיהם של מחבלים אינם מגורשים מהגדה ומאזור ירושלים לרצועת עזה או למקומות אחרים בגדה, משום שהדבר אינו אפשרי מבחינה משפטית. הם הסבירו כי מאז נסיגת צה"ל מהרצועה היא אינה מוגדרת עוד כשטח הנתון לתפיסה לוחמתית, כך שלא ניתן לגרש אליה את בני המשפחות, וכי גם גירוש בתוך תחומי הגדה אפשרי רק במקרים שבהם ישנו חשד למעורבות של בני המשפחה בטרור. בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שנועדו לאפשר גירוש בני משפחות של מחבלים, אך אף אחת מהן לא קודמה.

לדיון הפתוח הוזמנו הורים שכולים ונציגים של ארגוני הימין "אם תרצו" ו"אלמגור", שקראו כולם להאצה של קצב הריסת הבתים. לחברי הוועדה הוצגו הצעות נוספות של ארגוני ימין לצעדים נגד בני משפחות של מחבלים, בהם שלילת אזרחות, ביטול רישיונות עבודה בישראל וסנקציות כלכליות. בדיון לא הוצגו ראיות ליעילות המהלכים בהרתעה מפני ביצוע פיגועים. 

רני פלד מהמועצה לבטחון לאומי אמר בדיון: "בשלוש השנים האחרונות חל שינוי במדיניות והיתה חזרה להריסת הבתים. בשלוש השנים האלה המדיניות הזאת, בלי לתת ציונים, מובלת בצורה מאוד ברורה בקבינט. יש נוהל סדור וסגור שחתם עליו בזמנו היועץ המשפטי לממשלה, ושמגדיר ברמת קטעי זמן כמה יימשך כל שלב, ממיפוי הבית ועד הריסתו. דיברו על שבועיים כמינימום, דבר שקשה לעמוד בו. זה תלוי מאוד בבג"ץ, שגם הוא מודע לחשיבות הטיפול בנושא. הוא מטפל בסך הכל מהר בעתירות האלה, ולא משנה מה הוא מחליט בסופו של דבר".

היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, אלוף-משנה אייל טולדנו, תיאר את התהליך המתנהל לקראת הריסות הבתים, שמתחיל ביום הפיגוע. לדבריו, "התהליך נעשה בפיקוח של משרד המשפטים, עד לדרגים הגבוהים ביותר, בשל העובדה שמתוך 45 הריסות, ב-43 הוגשו בג"צים. זו אמנם החלטה של המפקד הצבאי באזור, באופן רשמי, אבל זו מערכת מורכבת של גורמים ושיקולים שהצבא הוא לא שחקן יחיד בה".

לשאלת יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), לגבי פרק הזמן הנדרש להריסת בית, השיב טולדנו: "בקצה אחד ישנו מקרה כמו הפיגוע בחלמיש, שבו ההריסה בוצעה בתוך שלושה שבועות, ובקצה האחר ישנם מקרים שבהם ההריסה התרחשה ארבעה חודשים ואף חצי שנה לאחר הפיגוע. הממוצע הוא ביצוע ההריסה כחודשיים לאחר הפיגוע".

איריס חג'בי, אמו של זיו חג'בי שנרצח לפני כשלושה שבועות בפיגוע באזור התעשייה ברקן, אמרה לח"כים: "הבית של רוצח בני עדיין עומד על תלו. כשהרוצח רצח את הבן שלי, הוא לא אמר לעצמו 'עכשיו אוריד לו רגל או יד'. הוא בא לרצוח יהודים. לא יכול להיות שיהרסו לו רק קומה. קחו את המשפחה וגרשו אותה מפה. אם לא תהיה ההרתעה הזאת, אנחנו לא שווים שום דבר". 

רפי לבנגרונד, אביה של קים לבנגרונד-יחזקאל שנרצחה גם היא בפיגוע בברקן, אמר: "בחרו בכם, הח"כים, כדי לחוקק חוקים ולקבוע לצבא מה לעשות. אני מבקש, תחוקקו חוקים כדי שהצבא יבצע את ההוראות ככתוב בחוק. להרוס את הבית ולא רק להוריד טיח, חדר או קומת כניסה".

מרים פולד, רעייתו של ארי פולד שנרצח בפיגוע בגוש עציון, אמרה בדיון: "אני אלמנה בגלל ששום דבר לא מרתיע את הרוצחים האלה. אם כל ההרתעות היו יוצאות לפועל, אולי ארי עדיין היה אתנו. עבר חודש וחצי מאז הרצח, ובית המחבל עומד על תלו. אנחנו חייבים להראות להם שיש מחיר. לא די בהעמדה לדין של הרוצח. זה לא מספיק. לחשוב שיש פה משפחות שמבקשות את זה כבר שנים, זה מזעזע אותי".

חברת הוועדה מיכל רוזין (מרצ) אמרה מנגד: "קשה וכואב לשמוע את המשפחות השכולות, אבל הריסות בתים לא יעצרו את הטרור ולא יפסיקו את האלימות, אלא רק ילבו אותה. פתרון מדיני זאת הדרך לפעול למיגור הטרור. ההשלכות הבינלאומיות על מעמדה של מדינת ישראל לצד המשמעויות הערכיות על צה"ל ועל החברה בישראל, צריכות להיות לנגד עינינו".

מנדלבליט הבהיר: אין להרוס בית משפחה של מחבל שלקה בנפשו

בתוך כך קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין להרוס בית משפחה של מחבל שנקבע כי לקה בנפשו, חרף דרישת שר הביטחון אביגדור ליברמן. בהתייחסו לעבד אל-רחמן בני פאדל מהכפר עקרבא, שרצח את עדיאל קולמן בפיגוע בעיר העתיקה בירושלים, כתב מנדלבליט לליברמן כי הריסת הבית לא תשרת את התכלית שלשמה נועדה, הרתעה: "מקום שבו אדם אינו אחראי למעשיו עקב ליקוי נפשי, הרי שלא יכולה להתקיים התכלית ההרתעתית שלשמה נועדה הסמכות. אין לאותו אדם יכולת לשקול בצורה רציונלית את האפשרות הממשית שהבית שבו הוא מתגורר ייהרס, ובעקבות זאת להימנע מלבצע את מעשה הטרור שמפניו מבקשים להרתיע".

לפני כחודשיים החליטו הצבא ומשרד המשפטים כי בית משפחת בני פאדל לא ייהרס, לאחר שמשפחתו הציגה מסמכים רפואיים שהעידו על כך שלקה בנפשו. בעקבות זאת פנה ליברמן למנדלבליט ומחה על ההחלטה: "אני חושש שמחבלים פוטנציאליים שומעים את הקולות ורואים את אי-הריסת בית המחבל על סמך עבר רפואי שלעולם לא יוכח, ובכך נפגע ממד ההרתעה באופן מהותי", כתב. "מעתה, משפחתו של כל רוצח תנסה לייחס לו מצב נפשי שהוביל לפיגוע כדי להימנע מהרס ביתם". את תשובתו לליברמן סיים מנדלבליט במלים: "נמשיך לסייע לדרג המדיני ולגורמי הביטחון להגשים את מדיניותם למאבק הבלתי מתפשר בטרור, הכל תוך הקפדה על עמידה בהוראות הדין ופסיקת בג"ץ, המחייבת את כלל רשויות המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו