בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההסלמה חשפה את פערי המיגון בדרום, ובאשקלון דורשים מהממשלה להתערב

הפגיעה הישירה בבניין מגורים באשקלון הציפה את נקודות התורפה בהיערכות העורף, ובראשן היעדר המרחבים המוגנים ביישובים שלא זכו לסבסוד. תושבים: "צריך להרוס ולבנות מחדש, כדי שלא נהיה כלואים בהריסות"

2תגובות
מקלט ציבורי באשדוד, היום
אילן אסייג

פחות מיממה חלפה מאז החל שיגור הרקטות האינטנסיבי לעבר ישראל, והמראות בעוטף עזה השתנו לחלוטין. כבר אתמול (שני) בשעות הערב כמעט ולא ניתן היה למצוא כלי רכב פרטיים דוהרים על כביש 232, והם הוחלפו בעשרות ניידות משטרה ובמשאיות ענק המשנעות טנקים ונגמ"שים ברחבי עוטף עזה.

בשבילי הקיבוצים והמושבים צמודי הגדר התהלכו חיילים, שהובאו לאזור על מנת לחזק את תחושת הביטחון אצל התושבים לאחר חדירת פלסטיני לחממות במושב נתיב העשרה בסוף השבוע. מלבדם, ברחובות כמעט ולא נראתה נפש חיה. היו כמה חריגים, כמו גבר שפינה את האשפה הביתית ואשה שהוציאה כלב לסיבוב, אבל ניכר שהתושבים המורגלים, שנקראו להיות בחדרים הממוגנים, צייתו לרשויות באופן כמעט מוחלט. 

הבניין באשקלון שבו נמצאו ההרוג ושתי הפצועות, הבוקר
אילן אסייג

נראה שביממה האחרונה נחשפו באיטיות, בזו אחר זו, נקודות תורפה בהיערכות העורף הישראלי. פיקוד העורף וראשי הרשויות בעוטף עזה לא היו מתואמים כשהראשונים הודיעו מעל ראשם של האחרונים כי לא יתקיימו היום לימודים בדרום. ההחלטה לבטל את הלימודים והדרך שבה התקבלה זכו לביקורת חריפה של ראשי המועצה והתושבים. גם התנהלותו של דובר צה"ל, שפרסם באיחור פרטים אודות היתקלות החיילים בעומק הרצועה שלשום, ספגה ביקורת. אך לדברי התושבים בדרום, נקודת התורפה המוחשית ביותר היא פערי המיגון בשכונות הוותיקות אל מול החדשות - שהורגשה הלילה באשקלון ביתר שאת. 

ולנטינה, תושבת אשקלון, מתגוררת בבניין ישן ברחוב אפרים צור בעיר. לדבריה, בבניינים באזור אין ממ"ד והתושבים מנסים כבר שנים לקדם שם פרויקט של פינוי-בינוי, ללא הצלחה. "עברתי לילה סוער מאוד, אין פה מקלטים", היא אומרת. "אנחנו בבניניים של פינוי-בינוי שכבר הרבה שנים תקועים. כל הלילה רצנו. בבית של הבן שלי שגר באותו אזור בבית קרקע נשברו החלונות והוא הלך לישון בלילה במקלט ציבורי. המצב על הפנים, והילדים בוכים. אין לנו מיגון ואנחנו לא יכולים להסתתר, זה ממש מוסיף לפחד וללחץ". היא מוסיפה כי "צריך להרוס ולבנות מחדש כי עוד כמה בומים וגם אנחנו נהיה כלואים בתוך ההריסות. אני חוששת שמשחקים עם הגורל, לא חושבים על התושבים, ורואים פיזית שהכל מתרסק, כולם מרגישים פחד".

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, אמר הבוקר כי קיימים פערי מיגון ניכרים בין השכונות החדשות לוותיקות בעיר. בשכונות החדשות יש חדרי ממ"ד במרבית הבתים, ואילו תושבי השכונות הישנות נאלצים לפנות למקלטים הציבוריים. "צריך לחשוב על פינוי-בינוי כתוכנית ממשלתית עם תקצוב ממשלתי", אמר גלאם, שעירו נמצאת על סף הוצאה לפועל של כמה פרויקטי בנייה נרחבים בשנים הקרובות. הפתרון, טוען גלאם, איננו יכול לבוא ביוזמת העיריות, מפני שיזמים מתקשים לראות רווחים מפרויקטים של פינוי-בינוי בפריפריה. 

הבניין בו מתגוררת ולנטינה ברחוב אפרים צור באשקלון, הבוקר
אילן אסייג

מיכל גלילי תורג'מן, תושבת רובע ד' באשדוד, מתגוררת בבניין שהוקם ב-1969. "אנחנו חיים ממש ממש בפחד, בלי ממ"ד, בלי מקלט ציבורי שקרוב אלינו", היא מספרת. "כל המדרגות שלנו הן מדרגות פתוחות, אז גם אם זה נופל 50 עד מאה מטר מהבניין אז יעופו רסיסים. כשיש אזעקה אני יורדת שתי קומות עם שלושה ילדים, כי זה נראה המקום הכי בטוח. אבל התחושה היא שזו רולטה, ראינו מה קרה הלילה באשקלון. המדינה צריכה למגן את השכונות הישנות עם כל העלויות שכרוכות בכך, אני חושבת שכולם גם יסכימו להשתתף בעלויות, אם היו אומרים לי לשלם 70-80 אלף שקלים הייתי עושה את זה בשמחה, אבל זה לא פשוט ומצריך בירוקרטיה מתישה". תורג'מן מוסיפה כי התחושה שאין מקום מוגן ללכת אליו מגבירה את הפחד. "אני פשוט מתפללת שכיפת ברזל תעשה את העבודה", היא מסכמת.

לפני שנים רבות החליטה המדינה לתקצב את בניית הממ"דים בכל היישובים המרוחקים עד שבעה קילומטרים מהגבול עם רצועת עזה. בטווח שנקבע נכללים מספר יישובים של המועצות האזוריות באזור וכן העיר שדרות, כך שבמקומות אלו הממ"דים נפוצים מאוד. לדברי עובדים בחלק מהמועצות, הם קרובים למאה אחוז מהבתים. השתתפות המדינה משמעותית במידה רבה, עד כדי כך שלפני כשנתיים ניסתה המועצה האזורית אשכול לאחד כמה יישובים המרוחקים במעט מקו השבעה קילומטרים ליישוב אחד שיהיה בתוככי הקו המדומיין על מנת לאלץ את המדינה לתקצב גם הקמת ממ"דים גם בהם. 

בניין שנפגע מרקטה באשקלון, הלילה
אילן אסייג

מקור במועצה האזורית אשכול אמר ל"הארץ" כי אין היגיון בהחלטת המדינה לקבוע את הקו שבעה קילומטרים מהגבול. "אין היום הבדל מהותי בין היישובים שהם עד שבעה קילומטרים מהגבול לבין יישובים שנמצאים שמונה או תשעה קילומטרים, שניהם נמצאים בטווח של מרבית הרקטות". לדבריו, אנשי המקצוע סבורים שהמדינה לא מרחיבה את הטווח משיקולים כלכליים, שכן הרחבתו עשויה להביא להכללת העיר אשקלון, על כל 140 אלף תושביה, ולדבר תהיה משמעות כספית עצומה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו