בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי: הנזק במניעת כניסת פעילי חרם לארץ גדול מהתועלת

החוקרים בחנו את יישום החוק שנכנס לתוקף לפני כשנה וחצי והמליצו לצמצם את השימוש בו ואף לשקול לבטלו. "התיקון אינו משרת את המאבק בדה-לגיטימציה לישראל ואף פוגע בו", אמרו

54תגובות
לארה אל-קאסם בנתב"ג, באוקטובר
דודו בכר

חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בחנו את התיקון לחוק הכניסה לישראל, שנועד למנוע כניסת פעילים בארגוני חרם (BDS), והמליצו "לשקול את תיקונו או ביטולו, ומכל מקום לצמצם את השימוש בו". עמיתי המחקר, מיכל חטואל רדושיצקי, אמיר פרגר ושחר עילם, בחנו את מאזן התועלת והנזק ביישום התיקון לחוק מאז שנכנס לתוקף בשנה וחצי האחרונות, ומצאו כי החוק הביא לתועלות "טקטיות ומקומיות" בעיקרן, בעוד שהנזקים שהוא עלול לגרום "משמעותיים ורחבים יותר״.

במאמר שפרסמו בשבוע שעבר קבעו השלושה כי "התיקון אינו משרת את המאבק בתופעת הדה-לגיטימציה לישראל ואף פוגע בו", ולכן "יש לנקוט צעדים שימנעו הישנות של נזק כתוצאה מצעדי חקיקה נוספים או משימוש שגוי בכלים הקיימים".

בין היתר בחנו החוקרים את המקרה של לארה אל-קאסם, סטודנטית אמריקאית בת 22 שכניסתה לישראל ללימודים גבוהים נמנעה בחודש אוקטובר האחרון בחסות התיקון לחוק, ולבסוף הותרה על ידי בית המשפט העליון. בהיבט התועלת, קבעו השלושה כי עד כה נמנעה כניסתם של פעילים ספורים בלבד ולכן השפעתו הישירה של החוק מועטה וטמונה ב״אפקט המרתיע״ עבור הפעילים. זאת, למרות שלדבריהם ממילא פעילותם של ״ארגוני הדה-לגיטימציה ברחבי העולם אינה נזקקת לנוכחות פיזית בארץ או בשטחי הרשות הפלסטינית״.

בסעיף החסרונות ציינו השלושה כי ״המערכה המתנהלת ברחבי העולם נגד הלגיטימציה של ישראל, דימויה ומעמדה הבינלאומי״ מתמקדת בעיקר בהשפעה על ״תודעתם ותפיסותיהם של קהלים רחבים, בדגש על קהלים ליברליים במערב״. בשל כך, קבעו, ״במערכה זו, הנכס המשמעותי ביותר של ישראל הוא היותה מדינה דמוקרטית, השומרת על זכויות הפרט וחופש הביטוי״.

התיקון לחוק הכניסה לישראל מצטרף לדעת חטואל רדושיצקי, פרגר ועילם על שורה של צעדים מהעת האחרונה, ״שנתפסים בקרב קהלים פרוגרסיביים ברחבי העולם המערבי כאנטי-דמוקרטיים ואנטי-ליברליים ולכן מעוררים אנטגוניזם כלפי ישראל״. התוצאה מכך, לדבריהם, היא ש״ישראל מצטיירת בחזית התדמיתית והתודעתית כמדינה המונעת לכאורה מפחד מהתקשורת ומהתארגנות פוליטית אזרחית, תדמית המחזקת את התפיסה לפיה לישראל יש מה להסתיר״.

היבט נוסף שהעלו החוקרים הוא השפעת החוק על האקדמיה הישראלית, שנציגיה מעלים חשש שיסייע במניעת קיומם של כנסים בישראל, בטענה שלא כל המשתתפים הפוטנציאליים יוכלו להיכנס למדינה. במישור המשפטי הם מדגישים כי חוק הכניסה לישראל העניק ממילא לשר הפנים סמכויות רחבות למניעת כניסה גם ללא התיקון המדובר.

לבסוף החוקרים ממליצים שבתהליכי חקיקה בעתיד ייבחנו ההשלכות האפשריות על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל מערכת היחסים שלה עם יהדות התפוצות. עוד הוסיפו כי בעתיד יש לבדוק לאחר צעדי חקיקה נוספים אם יישומם אכן עומד בתכלית שלשמה חוקק, ולשפר את התקשורת בין הגופים האחראים ליישום בפועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו