בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם נתניהו מאמין במוחמד: למען מזרח תיכון חדש, רה"מ מוכן להתעלם מעוולות סעודיה

ישראל, כמו האמריקאים, מודאגת מהאפשרות שמהלך לסילוקו של נסיך הכתר הסעודי יוביל לבסוף לנפילת המשטר ■ מעצר מושל ירושלים הפלסטיני שב ומעלה את המתח מול הרשות ■ ושר הביטחון הטרי מגלה עוד יתרונות בתפקידו החדש

51תגובות
בן סלמאן. מתואר בתחקיר הוושינגטון פוסט כרפורמיסט חמום מוח, המוליך את ארצו קרוב מדי אל סף התהום
Alastair Grant/אי־פי

נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, ערך בתחילת השבוע סיבוב של התרסה וניצחון בעולם הערבי. כרזות בתוניסיה אמנם הזכירו לאורח את מעורבותו ברצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, אבל במצרים — שכלכלתה תלויה בנדיבות הסעודית — הוא התקבל בכבוד מלכים והפירמידות הוארו למענו בירוק. התירוצים וההתחמקויות שמספקים בכירי הממשל האמריקאי כבר מבהירים שמבחינתה של וושינגטון הפרשה הסתיימה. את מנוחתו של דונלד טראמפ, שידועה חיבתו לעיתונות בכלל ול"וושינגטון פוסט" שבו כתב חאשוקג'י בפרט, טורדים כעת דברים אחרים.

נשיא ארצות הברית, בסדרת התבטאויות ששיאה במכתב שהזכיר חיבור של נער בשלהי בית הספר היסודי, הסביר את שיקוליו: סעודיה חשובה בשל עסקאות הענק הביטחוניות עם התעשייה האמריקאית, חיונית להמשך המאבק באיראן וחיובית משום שהיא "מסייעת לישראל". מי שניסח את הטיעונים הללו ברהיטות רבה יותר היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בשיחה עם עיתונאים ישראלים בעת ועידה בבולגריה בתחילת החודש, אמר נתניהו כי "מה שאירע באיסטנבול היה נורא ויש לטפל בכך באופן הראוי. אך בו בזמן אני אומר שחשוב מאוד למען יציבות האזור והעולם שסעודיה תישאר יציבה. יש למצוא דרך להשיג את היעדים, כיוון שאני חושב שהבעיה הגדולה היא מצד איראן. עלינו לוודא שאיראן לא תמשיך בפעילויות העוינות כפי שהיא עושה בשבועות האחרונים באירופה".

טראמפ ובן סלמאן בפגישתם בבית הלבן במארס. בממשל האמריקאי מבהירים כי מבחינת וושינגטון, הפרשה הסתיימה
Evan Vucci / AP

לא שטראמפ נדרש לשכנוע ניכר, אבל אפשר להעריך בזהירות שנתניהו השקיע מאמצים משלו כדי לוודא שוושינגטון לא תיטוש את ריאד בשעתה הקשה. גם עיתוי ביקורה בחצר המלוכה הסעודית של משלחת נוצרים אוונגליסטים, שארגן דווקא אזרח ישראלי בתחילת נובמבר, אינו נראה לחלוטין מקרי. לא בפעם הראשונה — ולא בלי קשר לעוולות שהיא עצמה אחראית להן בשטחים — ישראל מוכנה להתעלם מהרבה עוולות שמבצעות ידידותיה החדשות במזרח התיכון.

עד כמה מחרידה התנהלותו של המשטר הסעודי הבהיר תחקיר שפרסם השבוע הפרשן הביטחוני הוותיק של הוושינגטון פוסט, דיוויד איגנשיוס. המשטר, כותב איגנשיוס, נמצא בעיצומה של תקופת פראנויה ברוטלית, שבמהלכה הוא רודף עד חורמה אחר יריבים, אמיתיים כמדומים. צוות מיוחד שפעל מטעמו של נסיך הכתר עסק בחטיפות ועינויים של מתנגדי משטר וחשודים בשחיתות כבר לפני יותר משנה, ובין השאר הסתבך בפרשה שבה הטעה את שלטונות סין לחשוב שאיש עסקים סעודי הוא טרוריסט מבוקש בדרכו לפיגוע בוועידת הג'י־20. אנשיו של נסיך הכתר מצטיירים מהתחקיר כחבורה של בריונים רפי שכל, בזמן שהוא עצמו מתואר כרפורמיסט חמום מוח, המוליך את ארצו קרוב מדי אל סף התהום.

בן סלמאן עם נסיך הכתר של אבו דאבי, החודש. רה"מ זקוק לסעודים כדי לקדם את היחסים עם מדינות במפרץ
HANDOUT/רויטרס

איגנשיוס קורא לממשל טראמפ לכפות על הממלכה את עצירת מריבות הדמים בין הנסיכים השונים, לפני שייגרם עוד נזק לסעודיה ולעולם. התערבות כזו כבר לא תקרה, כנראה. יועצו של טראמפ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הסביר השבוע כי איננו רואה ערך בהאזנה להקלטה הטורקית של רצח העיתונאי בקונסוליה משום שאינו מבין ערבית (האופן שבו טורקיה, הכולאת עיתונאים ומתנגדי משטר ומתעללת בהם, מצליחה להציג עצמה כאן כחסידת אומות העולם הוא הישג בפני עצמו).

פרספקטיבה אזורית

טראמפ עצמו מושקע כנראה אישית ביחסים עם סעודיה. הוא התרברב בעבר כי מכר לסעודים בניינים בשווי עשרות מיליוני דולרים. חתנו, ג'ראד קושנר, מיודד עם יורש העצר ונפגש עמו כשבוע לפני שהחל גל המעצרים בממלכה, בשנה שעברה. בשורה התחתונה, נראה שמוחמד בן סלמאן נשאר בתפקידו, למרות הפרשה המזעזעת. זה הרושם המתקבל בירושלים ובוושינגטון, ולדברי איגנשיוס גם בקרב הסעודים שעמם שוחח. המהלך הנגדי היחיד, שיזם הסנאט האמריקאי השבוע, הוא גינוי לסעודיה על חלקה במלחמת האזרחים הזוועתית המתחוללת בתימן. הגינוי מביך את ריאד, אך לא ירחיק את נסיך הכתר מהכס.

בן סלמאן עם מלך בחריין, החודש
AFP

הפרספקטיבה האזורית של נתניהו עדיין ממוקדת ברובה באיראן. בשיחות עם עמיתיו מחו"ל, ראש הממשלה ממשיך להזהיר מפני הסיכון הנשקף מטהראן ומתוכנית הגרעין המוקפאת שלה. בהזדמנויות שונות, והוועידה בבולגריה לא היתה חריגה, מרבה נתניהו להזכיר מזימות איראניות שסוכלו באחרונה בעזרת מודיעין מישראל, ובהן ניסיונות התנקשות במתנגדי משטר שמצאו מקלט בדנמרק ובצרפת (סעודיה לא המציאה כלום).

עבור נתניהו, הסעודים מספקים עוגן חשוב במהלכים למימוש תוכנית 12 הנקודות של שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, לבידודו של המשטר בטהראן, תוך תקווה להפלתו. ראש הממשלה זקוק לסעודים גם כדי להמשיך ולקדם את שיפור היחסים עם מדינות אחרות במפרץ. הביקור בעומאן היה תחנה ראשונה, שהוא מקווה להמשיך גם במגעים עם בחריין.

וישראל, כמו האמריקאים, גם מודאגת מהאפשרות שמהלך לסילוקו של נסיך הכתר יוביל לבסוף לנפילת המשטר. קריסת משטר קדאפי בלוב ב–2011 הציפה את המזרח התיכון בכמויות גדולות של נשק שנבזז ממחסני הרודן. אם לוב היתה חנות בוטיק, סעודיה היא סופרמרקט ענק של מערכות נשק מתקדמות וקטלניות. בידיים הלא נכונות, נשקף מהמערכות האלה גם סיכון רב לישראל.

הצד המשלים של מהלכי ראש הממשלה קשור בהידוק היחסים עם מדינות אפריקה. נשיא צ'אד ביקר בארץ בתחילת השבוע וכעת מקווים לשדרוג היחסים עם סודאן. ישראל מבקשת למכור לאפריקאים נשק וטכנולוגיה ואולי להצליח לקצר את נתיבי הטיסה לדרום אמריקה (ולהוזיל בכך את עלויות כרטיסי הטיסה), מעל שטחן של צ'אד וסודאן. ברקע, מנקר הפחד של מדינות צפון אפריקה מהתפשטותו של ארגון הטרור הג'יהאדיסטי בוקו חראם, שהשראת דאעש נסכה בו לוחמנות יתרה. זו אינה רק בעיה של ניגריה וניז'ר, אלא גם של צ'אד ובמידה מועטה אפילו של מצרים. לכן, לאפריקאים יש עניין רב בכל מה שישראל יכולה ללמד אותם על לחימה בטרור — וסביר שגם נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, יראה בחיוב את הידוק הקשרים בין ישראל לשכנותיו.

בינתיים, טראמפ חוזר על הטענה שמהלכיו באזור נובעים מהרצון להועיל לאינטרסים של ישראל. בתוך שבוע, העלה את הטיעון הזה פעמיים — להצדקת יחסו הסלחני לסעודיה ולהכפלת מספר החיילים האמריקאים בסוריה, ל–4,000, בניגוד לעמדתו המוצהרת. קו המחשבה הזה אולי ישכנע כמה יהודים טובים (כרגע הם מעטים למדי) להצביע לרפובליקאים בבחירות בעוד שנתיים. אולם, זו גם אמירה מזיקה ביותר לישראל, משום שהיא מאוששת את הפנטזיות האנטישמיות על שליטת היהודים במדיניות החוץ האמריקאית. אלה הכרזות שעוד יחזרו אל ישראל כבומרנג.

באין בלונים

ממהדורות החדשות של השבועות האחרונים נפקד מקומם של הדיווחים התכופים על שריפות בעוטף עזה. עוד בטרם התחלף מזג האוויר, פסק שיגור עפיפוני ובלוני התבערה מהרצועה לשטח ישראל. במבט לאחור, קשה להאמין שבגלל התופעה הזו, מטרידה ככל שתהיה, צה"ל כמעט נגרר למלחמה מיותרת ברצועה בקיץ האחרון.

הרצועה עדיין רחוקה מלהיות שקטה. גם היום יתקיימו ההפגנות השבועיות לאורך הגדר, בעיות התשתית הקשות עומדות בעינן ובמאמצי הפיוס בין חמאס לפתח אין שום התקדמות. אם תתחולל פריצת דרך, היא תושג באמצעות עוד כסף ממדינות המפרץ שישכנע את חמאס לשבת בשקט ולהמשיך ולדון בהפסקת אש ארוכת טווח. בהיעדרה, תצית התקרית המקומית הבאה עוד סבב אלימות, שבו תתקשה ממשלת נתניהו לנקוט את אותה גישה מרסנת שנקטה בסבבים הקודמים.

המתח עם הרשות הפלסטינית, הרואה בעיניים כלות את חמאס מקבל פרסים מישראל ומהקהילה הבינלאומית תמורת התעקשותו על מאבק אלים, התפרץ השבוע בירושלים. זהו סיבוב נוסף של עימות הנמשך כבר חודשים רבים ונוגע למאמצי הרשות להרתיע סוחרי קרקעות פלסטינים המוכרים נכסים לישראלים. הפעם שבו ועצרו המשטרה ושב"כ את מושל ירושלים מטעם הרשות, עדנאן רית' ועמו עוד 32 אנשי ביטחון פלסטינים. הטענה הישראלית נוגעת להפרת הסכמי אוסלו, האוסר על הרשות להפעיל אנשי ביטחון בירושלים. התיאום הביטחוני ברחבי הגדה המערבית נמשך, משום שהוא משתלם לשני הצדדים, אך המתיחות אמיתית ועלולה להוביל להתפרצות במקרה של התלקחות נקודתית, בעיקר על רקע דתי.

כתבת "כאן" כרמל דנגור חשפה השבוע טפח מהמתרחש בשומרון, כשפרסמה מסמך צבאי פנימי שחיברה קצינה בדרגת רב־סרן במינהל האזרחי ומתאר את התנהגות המתנחלים מיצהר. בשנים האחרונות מנסה פיקוד המרכז לשווק אבחנה בין תושבי ההתנחלות, שלפי גרסה זו מרביתם רודפי שלום, לבין תלמידי הישיבה במקום ונערי הגבעות המתגוררים במאחזים הסמוכים. אך המסמך שפרסמה דנגור, שכותרתו מנוסחת בשפה צבאית מגושמת משהו ("היישוב יצהר — פורענות חוק לצד בקשות לקידום") מציג תמונה אחרת לחלוטין: עשרות תקריות שבהן מתנחלים מיצהר ומשבעת המאחזים סביבו יידו אבנים לעבר פלסטינים, הציתו צמיגים, פלשו לקרקעות פרטיות, כרתו עצי זית ושחטו צאן.

בכמה מקרים הותקפו אנשי כוחות הביטחון ושלושה מהם נפצעו. הקצינה מדווחת על קשיים שהערימו בהתנחלות ובמועצה האזורית סביב הקמת תשתית חשמל משופרת ביישוב. במקרה אחד, ההתנגדות נבעה בשל רצונם לחבר קו חשמל, שנועד למוצב של צה"ל, גם למאחז סמוך. במקרה השני — משום שהתושבים לא רצו לאפשר לחברת החשמל להכניס להתנחלות קבלן מטעמה. הסיבה, כפי שאפשר היה לנחש: הקבלן ערבי.

"בראייתי", כותבת הקצינה, "לא ניתן לטפל ביישוב במוסר כפול. מן הצד האחד לקדם נושאים אזרחיים, לבחון בקשות חריגות ולנסות למצוא פתרונות יצירתיים, לצד המשך פגיעה במשילות ושלטון החוק מצד תושבי יצהר. לא ייתכן שאנשי צה"ל הבכירים ביותר מבקשים להסדיר ולסייע תוך התעלמות בוטה ממעשי תושבי המאחזים שכוללים פגיעה בכוחות הביטחון". מלים כדורבנות, אבל לא מומלץ להמר על סיכויי הקידום של הקצינה האמיצה בשנים הקרובות.

סוף מסלול

הקדנציה החדשה של נתניהו במשרד הביטחון מתגלה בינתיים כהזדמנות צילום אחת ארוכה ומאושרת. בתוך שבועיים הספיק שר הביטחון הטרי לכנס מסיבת עיתונאים דרמטית בקריה; לבקר בבקו"ם, לטעום מהאוכל ולחלק עצות למגויסים העומדים להתחיל טירונות שריון (בעיתון הבית הן אפילו הודפסו, ברצינות תהומית); ולקינוח לבקר בתרגיל לילי של חטיבת הקומנדו ולהרצות ללוחמיה על לקחי השואה.

נתניהו בבסיס תל השומר, השבוע
עמוס בן גרשום / לע"

האם אין לראש ממשלה בן 69 דברים טובים יותר לעשות מאשר לשהות בתרגיל חי"ר עד סמוך לחצות? מתברר שלא, בעיקר כשמערכת הבחירות עומדת בפתח. אניני טעם אולי יעקמו את האף לנוכח צילומי המנהיג המוקף בלוחמים רעולי פנים, אבל נתניהו, כמו רבין, פרס ושרון לפניו, יודע את ערכן האלקטורלי של תמונות לצד חיילים צעירים ומפקדיהם חמורי הסבר.

לפחות איומי המלחמה נרגעו קצת. הנאום הדרמטי ב–18 בחודש הצליח להשאיר את שרי הבית היהודי בממשלה, אך בה בעת עורר חרדה כשנתניהו הודיע לאזרחיו כי המצב הביטחוני ידרוש מהם הקרבה ("חלק מכם ימותו", אומר האציל לנתיניו בסרט האנימציה "שרק", "אבל זה קורבן שאני מוכן לחיות עמו").

לרמטכ"ל גדי איזנקוט אמנם האריכו את תקופת העונש בשבועיים, עד ל–15 בינואר (כדי לאפשר למחליפו אביב כוכבי זמן חפיפה סביר יותר), אבל נדמה שלהתנהלותו התקשורתית נוסף ממד של חופש, שלא הרשה לעצמו בעבר. מוקדם יותר השבוע, הפיץ דובר צה"ל באופן חריג לימי איזנקוט תמונה מאותו התרגיל של הקומנדו, ובה הרמטכ"ל מתחבק עם בנו, לוחם ביחידת העילית מגלן. אולי החשדנות נמצאת רק בדמיונו של המתבונן, אבל הפרסום, ימים אחדים לאחר נאום ההקרבה של נתניהו, עשוי להתפרש כעוד הטרלה מעודנת של הרמטכ"ל לראש הממשלה. ישנם אמנם לוחמי ניו־מדיה המקריבים עצמם על המקלדת במאבק נגד ארגוני הטרור, אך ישנם עדיין, ובכן, גם לוחמים כפי שנהגנו להגדיר אותם בעבר.

בכניסתו לתפקיד קיבל נתניהו שתי החלטות מהירות: אישור מינויו של האלוף אייל זמיר לתפקיד סגן הרמטכ"ל ומתן חותמת סופית לתהליך הפרטת תעש. בדיעבד מתרבות העדויות כי להודעת שר הביטחון הקודם, אביגדור ליברמן, על מינוי האלוף כוכבי לרמטכ"ל הבא, קדמה מחלוקת ממושכת בינו לבין נתניהו. לפי ליברמן, הוא תכנן להודיע על מינוי כוכבי כבר בראש השנה האחרון, אולם ההכרזה התעכבה בשל מלחמת מאסף שניהל נגדו ראש הממשלה.

נתניהו ביקש לקדם את מינוי זמיר, מזכירו הצבאי לשעבר, לרמטכ"ל, וכאלטרנטיבה לפחות לכרוך את מינויו לסגן הרמטכ"ל בחבילה אחת עם מינוי כוכבי לתפקיד. ליברמן סירב לשתי הדרישות — והפתיע את נתניהו בהודעה חד־צדדית על מינוי כוכבי בסוף אוקטובר, כשראש הממשלה שהה בעומאן. הסיכום הזריז בין נתניהו לכוכבי על מינוי זמיר לסגן, מיד לאחר התפטרותו של ליברמן, מחזק את ההשערה שהיה כאן תכתיב של שר הביטחון החדש, שהרמטכ"ל המיועד הסכים לקבלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו