בתום כהונת אלשיך ובצל חקירות נתניהו: עלייה באמון הציבור היהודי במשטרה

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביעי המרכז-שמאל הביעו השנה תמיכה רחבה יותר בשוטרים. הפוליטיקאים קיבלו את התמיכה המעטה ביותר

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אלשיך באוקטובר. לפי עורכת הסקר, ייתכן שהתמיכה הגוברת במשטרה נועדה לגבות את המפכ"ל
אלשיך באוקטובר. לפי עורכת הסקר, ייתכן שהתמיכה הגוברת במשטרה נועדה לגבות את המפכ"לצילום: אוליבייה פיטוסי
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

על רקע חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו וסיום כהונתו של המפכ"ל היוצא רוני אלשיך, ובצל המתקפות של פוליטיקאים על המשטרה, אמון הציבור בה דווקא עולה. "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שעורך מדי שנה המכון הישראלי לדמוקרטיה, מראה כי השנה 48% מהציבור בישראל הביעו אמון במשטרה - לעומת 42% בשנה שעברה ו-41% ב-2016.

הנשאלים התבקשו להגדיר את שיוכם הפוליטי. מעיון בנתונים עולה כי מצביעי המרכז-שמאל גרמו לעלייה הניכרת, ואילו בקרב מצביעי הימין לא חל שינוי בולט בשיעור התמיכה במשטרה. לדברי פרופ' תמר הרמן, ראש צוות המחקר, "ייתכן שהדבר קשור בחקירות ראש הממשלה וברצון לתת גיבוי למפכ"ל ולמשטרה".

בקרב הערבים, לעומת זאת, חלה ירידה באמון במשטרה: בשנה שעברה 29% מהנשאלים הערבים הביעו אמון בשוטרים, ואילו השנה 18% מהם תמכו בהם. ב-2015, לשם השוואה, 44% מהערבים הביעו אמון במשטרה.

הכנסת. קיבלה את האמון המועט ביותר בקרב הציבור
הכנסת. קיבלה את האמון המועט ביותר בקרב הציבורצילום: אמיל סלמן

הרמן קושרת את התמיכה הגוברת במשטרה ב"פיצול הולך וגובר בין ימין לשמאל בשאלות שאינן קשורות כלל לסוגיות המדיניות". עם זאת, היא קוראת לבחון את התופעה בבדיקות נוספות כדי לקבוע אם היא עקבית. 

מלבד המשטרה, אלה שזכו במדד לאחוזי האמון הגבוהים ביותר, כמדי שנה, הם צה"ל (78%), נשיא המדינה (61%) ובית המשפט העליון (52%). במקומות האחרונים אפשר למצוא את התקשורת, את הממשלה ואת הכנסת, הזוכה ל-27% אמון בלבד בקרב כלל הציבור.

המכון הגיש היום (שני) את ממצאי המחקר לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, והוא אמר כי הנתונים ה"מטרידים", כלשונו, מראים עד כמה הציבור הישראלי מתרחק מעיסוק בפוליטיקאים. "הפוליטיקה היא שדה שאין להיכנס אליו", אמר הנשיא והוסיף: "רוב גדול מדי בציבור חש שאין לו כל השפעה על מדיניות הממשלה. מה הטעם בפתק שמניח האזרח הקטן בקלפי, אם הוא אינו מאמין שבצדו השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שראויים לאמונו? חייבים לשקם את האמון בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ