ארדן: מאז פרשת לארה אל-קאסם לא נאסרה כניסת פעילי BDS לישראל

השר לנושאים אסטרטגיים אמר בכנסת כי לאחר שהעליון התיר את כניסת הסטודנטית האמריקאית ארצה, לא הגיעו לישראל פעילים העומדים ברף שקבעו השופטים, ולפיו אפשר למנוע רק כניסת אישים "מרכזיים" בתנועה

נעה לנדאו
נעה לנדאו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לארה אל-קאסם בעת הדיון בשחרורה בבית המשפט העליון, באוקטובר
לארה אל-קאסם בעת הדיון בשחרורה בבית המשפט העליון, באוקטוברצילום: אמיל סלמן
נעה לנדאו
נעה לנדאו

השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, אמר היום (שני) כי מאז שהתיר בית המשפט העליון את כניסת הסטודנטית לארה אל-קאסם לישראל - לא היו עוד מקרים שבהם נאסרה כניסת פעילי תנועת החרם (BDS) לארץ. בדיון בוועדת השקיפות בכנסת, בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), הסביר ארדן כי בחודשיים שעברו מאז ההחלטה לא הגיעו לישראל פעילים העומדים ברף שקבעו שופטי העליון לגירושם. עם זאת, השר לא פירט אם הגיעו פעילים שעמדו ברף הגירוש לפני הפסיקה. המשרד לנושאים אסטרטגיים, שבסמכותו להורות רק על מניעת כניסתם של פעילי BDS מרכזיים, אכן לא פרסם הודעות על מניעת כניסה לאחר החלטת העליון.

בדיון התייחס ארדן לקשר בין משרד החוץ לבין משרדו. "במשרד החוץ יש הנחיה לשגרירים לא לעבוד עם המשרד לנושאים אסטרטגיים באופן ישיר", אמר, "הוא לא כל כך אוהב את קיומנו". ארתור קול, לשעבר ראש אגף ההסברה במשרד החוץ, אמר: "המדינה הקצתה מאות מיליונים למשרד לנושאים אסטרטגיים, אבל לא חל שינוי בשטח. יש לבדוק אם לא מדובר בבזבוז משאבי ציבור".

ארדן בכנסת. אמר שהכרעת בג"ץ על אל-קאסם היא ניצחון ל-BDS, אך משרדו לא הורה מאז למנוע כניסה מפעילים
ארדן בכנסת. אמר שהכרעת בג"ץ על אל-קאסם היא ניצחון ל-BDS, אך משרדו לא הורה מאז למנוע כניסה מפעיליםצילום: ליאור מזרחי

שפיר אמרה בדיון כי "הסתרת המידע על פעילותו של המשרד משדרת שיש למשרד מה להסתיר, ופוגעת לא פעם במאבק החשוב בחרם ובשונאי ישראל". מאז הקמתו מבקש המשרד, שתקציבו השנה היה כ-300 מיליון שקלים, להחריג אותו מחוק חופש המידע, שחל על יתר משרדי הממשלה. המשרד מסתיר התקשרויות עם גופים חיצוניים, בטענה שאם ייוודע שהם משתפים עמו פעולה הדבר יקשה עליהם לפעול בחו"ל מטעמו.

באוקטובר הפכו שופטי העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש למנוע מאל-קאסם כניסה לישראל, ואמרו כי היא אינה סבירה. אל-קאסם, תושבת ארה"ב בת 22, ביקשה להיכנס לישראל לאחר שהתקבלה ללימודי תואר שני באוניברסיטה העברית. במשרד לנושאים אסטרטגיים ביקשו למנוע את כניסתה, משום שהיתה בעבר חברה בארגון בשם National Students for Justice in Palestine. היא הוחזקה במתקן המעוכבים בנתב"ג במשך יותר משבועיים עד שכניסתה אושרה. 

הקריטריונים למניעת כניסה לישראל נסמכים על סעיף 2 (ד) לחוק הכניסה לישראל, ולפיו יש להימנע ממתן אשרה למי שפרסם קריאה להטלת חרם על ישראל. שופטי בג"ץ קיבלו את טענת אל-קאסם כי מעולם לא עשתה זאת, וכתבו בפסק הדין כי יש למנוע מאדם כניסה לישראל רק אם בזמן בקשת הרישיון או אשרת השהייה פעל למען ארגון חרם. השופטים סייגו הצהרה זו וכתבו כי אם ברור שהמבקש הפסיק את תמיכתו "למראית עין", יש לראות בו תומך חרם. 

השופטים אף מתחו ביקורת על ההחלטה לשלול מאל-קאסם את האשרה: השופטת ענת ברון כתבה כי מדובר ב"צעד קיצוני ומסוכן, העלול להוביל להתפוררותם של עמודי התווך שעליהם בנויה הדמוקרטיה בישראל". השופט ניל הנדל התייחס לרצונה של אל-קאסם ללמוד באוניברסיטה העברית, ואמר כי "התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד, אם לנקוט לשון המעטה, עם התזה שלפיה המבקשת היא פעילת חרם סמויה". ארדן מסר אז בתגובה כי מדובר ב"ניצחון גדול ל-BDS" וכי בג"ץ "רוקן מתוכן את החוק למניעת כניסתם של פעילי חרם לישראל". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ