בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נציג של הצנזורה הצבאית יוצב במשרדי ארכיון המדינה בירושלים

המהלך נועד לקצר הליכי עבודה, אך גורמים בארכיון העלו חשש למעורבות מוגזמת של הצבא במסמכים ששייכים לציבור ואמרו כי החומר הארכיוני כלל לא אמור להיות תחת סמכותו

16תגובות
סריקת מסמכי ארכיון המדינה במפעל אימג' סטור, ב-2016
דודו בכר

נציג מטעם הצנזורה הצבאית יוצב בקרוב בקביעות במשרדי ארכיון המדינה בירושלים - כך נודע ל"הארץ". זאת, במסגרת הידוק שיתוף הפעולה בין ארכיון המדינה לצנזורה הצבאית. בארכיון ובצנזורה אומרים כי המהלך יתרום לשיפור ההנגשה של מסמכי ארכיון לציבור ולחוקרים, משום שהוא ייעל את העבודה בין שני הגופים ויאפשר להם למלא את לשון החוק. מנגד, בקהילת הארכיונאים וההיסטוריונים מעלים חששות מקרבה מסוכנת בין גוף צבאי שאמון על הסתרת מידע מהציבור ובין ארכיון לאומי שאמור לפעול לפרסומו, ומזהירים כי אין למצב מקבילה בכל מדינות המערב.

גנזת המדינה המיועדת, רות אברמוביץ, הודיעה לאחרונה לעובדיה על הגברת שיתוף הפעולה עם הצנזורה, ואמרה להם כי בקרוב נציג מטעם הצבא ימוקם במשרדי הארכיון בהר חוצבים בירושלים. במענה לפניית "הארץ" נמסר מהארכיון, הכפוף למשרד ראש הממשלה, כי "ארכיון המדינה הוא מוסד שומר חוק, וככזה הוא פועל כפי שנדרש ממנו בתקנות ההגנה לשעת חרום", שמכוחן פועלת הצנזורה.

סריקת מסמכי ארכיון המדינה במפעל אימג' סטור, ב-2016
דודו בכר

גורמים המעורים בתחום אמרו ל"הארץ" שלא לייחוס כי מדובר ב"שינוי אסטרטגי" באופן בו תופס עצמו הארכיון, שכן הוא "מכפיף עצמו ממש, בריש גלי, לצנזורה, ואף מודה כי תקנות שעת החירום גוברות מבחינתו על חוק הארכיונים ותקנותיו". לדברי אותם גורמים, "בפועל, הצנזורה מתפשטת לתחומים רבים שאין לה סמכות לעסוק בהם. החומר הארכיוני הזה לא אמור להיות בכלל תחת סמכותה".

מנגד, גורמים בצנזורה אמרו ל"הארץ" כי הביקורת אינה במקומה, משום שהנציג שימוקם בארכיון המדינה "ייתן מענה שוטף, אונליין ובמקום", במטרה "לפשט, לייעל ולקצר הליכים". לדברי אותם גורמים, מדובר בינתיים בפיילוט, ואם יתברר כי הוא לא משיג את מטרתו, יוחזר הנוהל הקיים היום, שלפיו מסמכים הדורשים בדיקת צנזורה נשלחים מחוץ לארכיון עד להשלמת תהליך בדיקתם. גם בתגובה הרשמית של הארכיון נאמר כי המטרה היא לייעל את העבודה. "הארכיון יעשה כל שביכולתו לשם שיפור תהליכי העבודה על מנת להנגיש את החומר הארכיוני לעיון הציבור במהירות גדולה יותר ובכמויות מאסיביות". 

עם זאת, התמונה מורכבת יותר. בארכיון המדינה שמורים כיום אלפי תיקים, רובם של משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, שנפתחו לעיון החוקרים לפני עשרות שנים אך טרם נבדקו בידי הצנזורה. זאת, משום שהצנזורה אמונה על בדיקת מסמכים המיועדים לפרסום, למשל באתר האינטרנט של הארכיון - שלא היה קיים בזמן שהמסמכים אלה אושרו לעיון החוקרים.

סריקת מסמכי ארכיון המדינה במפעל אימג' סטור, ב-2016
דודו בכר

בשנים האחרונות, בעקבות הרפורמה הדיגיטלית בארכיון המדינה, כל מסמך שחוקר מזמין לעיון מועלה באופן אוטומטי לאתר האינטרנט של הארכיון, ולכן כפוף מיד לבדיקת הצנזורה. המצב שנוצר בעייתי: אלפי המסמכים שהוזמנו לא הועלו עד כה לאינטרנט, משום שטרם נבדקו בידי הצנזורה, אך כן היו נגישים לחוקרים שרצו לעיין בהם מחוץ לצג המחשב הביתי. כעת, לפי ההנחיות החדשות של ארכיון המדינה, מסמכים שאושרו לעיון הציבור ייסגרו מחדש, עד לבדיקה הצנזוריאלית. גורמים בצנזורה מדגישים כי רק כך אפשר יהיה ליישם את החוק, אך גורמים אחרים מזהירים מעיכוב פוטנציאלי של עשרות שנים בהנגשת חומר ארכיוני שממילא פתוח לציבור כיום.

"השאלה היא אם זה טוב למדינה דמוקרטית, שהצנזורים יושבים בתוך הארכיון הממלכתי שלה, ויכולים לקיים קשר שוטף עם עובדי הארכיון על מנת לוודא שהם עובדים לפי הנחיות הצנזורה", אומרים אותם גורמים. "מדובר באובדן שיקול הדעת המקצועי העצמאי של הארכיונאים והכפפתם לצנזורה – תופעה מסמרת שיער", הוסיפו.

גורמים אחרים מעלים תהיות ביחס לחוקיות הקשר בין ארכיון המדינה לצנזורה הצבאית. הם מציגים פסיקות שלפיהן לצנזורה מותר למנוע רק פרסום מידע שבגילויו יש סכנה ודאות ומיידית לפגיעה בביטחון המדינה - ולא, למשל, מכתבים שעוסקים בגירוש ערבים ב-1948 בידי צה"ל. כפי שנחשף בעבר בכמה מקרים ב"הארץ", הצנזורה אינה מהססת לצנזר מסמכים המצויים בארכיון המדינה, ולא אחת נמחקים חלקים שאין בינם ובין ביטחון המדינה קשר.

סריקת מסמכי ארכיון המדינה במפעל אימג' סטור, ב-2016
דודו בכר

ליאור יבנה, מנכ"ל מכון עקבות, שעוסק בחשיפת מסמכי ארכיון שמתעדים את הסכסוך הישראלי-ערבי, מעיד מניסיונו כי לעתים הצנזורה פוסלת חומרים "על בסיס הבנה שגויה של הוראות החוק והתקנות שנוגעים לחשיפת חומר ארכיוני, ולא בהכרח בשל הגנה על הביטחון, שזה הנושא שלגביו ניתנה לה סמכות בחוק".

על רקע זה נשאלת השאלה מדוע בכלל יש צורך בהצבת נציג הצנזורה בתוך ארכיון המדינה, היות שממילא חומרים בעלי רגישות ביטחונית מיידית סגורים בו לטווח של עשרות שנים, והחומר שנמצא במרכז הדיון הוא ממילא ותיק מאוד. יבנה מעלה חששות נוספים. "עבודת הצנזורה ככלל אינה שקופה, ומשתמש שיזמין חומר לעיון לא יידע אם חומר נפסל בשל התערבות הצנזורה", הוא אומר. לדבריו, "למשתמשי הארכיון לא יהיה מנגנון שיגן על זכויותיהם כשהצנזורה מחליטה לפסול חומר ארכיוני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו