ראש השב"כ הזהיר כי מדינה זרה מתכוונת להתערב בבחירות

לפי דיווח בחברת החדשות, נדב ארגמן אמר כי המדינה תתערב באמצעות טכנולוגיית סייבר, אך לא ברור לטובת מי. בשב"כ מסרו כי לישראל יש הכלים לסיכול ניסיונות להשפעה זרה, אם יהיו כאלה

הארץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראש השב"כ ארגמן בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, בנובמבר
ראש השב"כ ארגמן בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, בנובמברצילום: אמיל סלמן
הארץ

ראש השב"כ, נדב ארגמן, אמר אמש (שני) כי מדינה זרה מתכוונת להתערב בבחירות לכנסת - כך דווח הערב בחברת החדשות. לפי הדיווח, ארגמן אמר כי ההתערבות תיעשה באמצעות טכנולוגיית סייבר והאקרים. הוא הוסיף כי בשלב זה אין באפשרותו לזהות את האינטרס הפוליטי של המדינה, אך לדבריו, "היא תתערב - ואני יודע על מה אני מדבר". בשב"כ מסרו בתגובה כי הוא מבקש להבהיר שלישראל יש הכלים לאיתור ניסיונות להשפעה זרה ולסיכולם, אם יהיו כאלה. "ביכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לאפשר קיום בחירות דמוקרטיות וחופשיות בישראל", הוסיפו. 

לקראת הבחירות פרסמה חברת צ'ק פוינט דו"ח שממנו עולה כי מערכת הבחירות הנוכחית חשופה מתמיד לאיומי סייבר. החוקרים הצביעו על כמה איומים בולטים, בהם האפשרות לגנוב פרטי בוחרים, פריצה למערכות מפלגתיות, השבתת אתרים ופרסום מידע מטעה ברשתות החברתיות.

"ההצבעה בישראל אינה ממוחשבת ולכן התשתית המדינתית הניתנת לתקיפה היא בשלב טרום בחירות - רשימות המצביעים והחלוקה לקלפיות, מנגנון פרסום הרשימות לציבור והיערכות מנגנון הבחירות לקראת יום ההצבעה", הסבירה גל פניגשטיין, חברה בצוות החוקרים. "המידע שיש במאגרים כאלה הוא משמעותי - למשל, פרטי בוחרים כמו תאריכי לידה, מקום מגורים, מקום הצבעה ועוד. ברגע שיש לך מידע על כל כך הרבה בוחרים, אתה יכול ליצור עמם קשר, לנתב את מערכות הסמסים אליהם, ולנסות להשפיע על דעתם".

לדברי החוקרים, האיום המשמעותי ביותר הוא כנראה בתחום התודעה. "בפרשת קיימברידג' אנליטיקה נחשפה מערכת משומנת להשפעה על תודעת הבוחרים ולהטיית תוצאות הבחירות, שהתנהלה באמצעות פרסום והפצת מידע מטעה באינטרנט, בין היתר על ידי שימוש בפרופילי פייסבוק מזויפים", טוענים חוקרי צ'ק פוינט. לוטם פינקלשטיין, ראש מחלקת מודיעין סייבר בחברה, הוסיף כי כמות הבוטים (פרופילים מזויפים שנועדו להדהד מסרים אותנטיים למראית עין) יכולה להיות ענקית, והמפעיל שלהם יכול לתחזק פרופילים מזויפים במשך שלוש וארבע שנים, ולהתחיל להפיץ תעמולת בחירות רק בסמוך להן.

בשנה שעברה אמר הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי לדעתו ישראל צריכה להיות מודעת לאפשרות של ניסיונות להשפיע על השלטון באמצעות תקיפות סייבר. איזנקוט הזכיר תופעות דומות שהתרחשו בארה"ב, בצרפת ובאוקראינה. אף שלא נקב במפורש בשמה של המדינה האחראית לכך, בכל המקרים הללו יוחסו התקיפות וניסיונות ההתערבות לרוסיה.

גם ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, התריע מפני התערבות שלטונית באמצעות סייבר. בדצמבר אמר פרדו ל-TheMarker: "כשהציגו את המפה הרוסית עם עשרות אלפי בוטים שהשפיעו על הבחירות בארה"ב, מה שקרה זה לא שטראמפ חבר לרוסים. לי נראה שהם בחנו את המועמדים לנשיאות, חשבו מי המועמד הכי נוח להם בבית הלבן, שיעזור לרוסיה להגיע להישגים - ובחרו בו. מהרגע הזה הם הפעילו מערכת לאורך כל תקופת הבחירות, והריצו אותו לנשיאות".

ב-2016, לאחר הבחירות לנשיאות, החלו סוכנויות המודיעין בארה"ב לחקור חשדות למעורבותה של רוסיה בבחירות. הן הגיעו למסקנה שרוסיה פעלה בחשאי כדי לחבל בסיכוייה של הילרי קלינטון ולקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ, והחקירה בנושא עדיין נמשכת. ב-2017 פרצו האקרים למחשבי הקמפיין של נשיא צרפת מקרון יום לפני מועד הבחירות, ואחר כך הדליפו מאות מסמכים ותכתובות דוא"ל. לפני כחצי שנה הזהיר מקרון מהסכנה הטמונה בהתערבות הקרמלין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ