פרשנות |

פעולה ישראלית למיגור הכוחות האיראניים בסוריה תלויה בדיפלומטיה הרוסית

ירי טילים על ישראל נראה בינתיים כתגובה מוגבלת שאיראן לא תרצה להרחיב. אף שמוסקבה מסוגלת להפעיל לחץ משמעותי על טהראן, היא אינה ממהרת להשתמש בו כדי שתיסוג מסוריה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ירי טילים מעל נמל התעופה הבינלאומי של דמשק, שלשום. ידה של ישראל על העליונה כל עוד רוסיה אינה בולמת אותה
ירי טילים מעל נמל התעופה הבינלאומי של דמשק, שלשום. ידה של ישראל על העליונה כל עוד רוסיה אינה בולמת אותהצילום: /אי־פי

למפגש המתוכנן היום (רביעי) במוסקבה, בין נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מצפים בעצבנות בוושינגטון, ירושלים, דמשק וטהראן. השיחות האינטנסיביות שניהלו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויועציו בתחילת השבוע עם ארדואן ומפת הדרכים שמתווה טורקיה לפתרון השליטה בחבל הכורדי יהיו במוקד השיחות הללו; אבל העימותים האחרונים בין ישראל לכוחות האיראניים בסוריה וירי הטילים ההדדי צפויים לעלות גם הם על סדר היום הצפוף של שני המנהיגים.

אמנם ישראל נהנית לאחרונה מיד חופשית יחסית בטיפול בנוכחות האיראנית בסוריה: טראמפ מגבה את הפעילות הצבאית כחלק מן האסטרטגיה המשותפת לו ולראש הממשלה בנימין נתניהו, שמכוונת לצמצם את הנוכחות האיראנית, וגם רוסיה לא הגיבה באופן עוין על התקיפות האחרונות; אולם אורך החבל שתקבל ישראל אינו תלוי רק במערכת היחסים שהשתפרה לאחרונה עם מוסקבה, אלא בהתקדמותם של המהלכים המדיניים שמקדמת רוסיה.

חיילים רוסים בצפון סוריה, בשבוע שעבר. אורך החבל שתקבל ישראל תלוי גם בהתקדמותם של המהלכים המדיניים שמקדמת רוסיה
חיילים רוסים בצפון סוריה, בשבוע שעבר. אורך החבל שתקבל ישראל תלוי גם בהתקדמותם של המהלכים המדיניים שמקדמת רוסיהצילום: AFP

מבחינה צבאית, ידה של ישראל על העליונה כל עוד רוסיה אינה בולמת אותה או מסייעת לדמשק עם מערכות הנשק המשוכללות נגד מטוסים שהיא מחזיקה בסוריה, כמו טילי S–300 וS–400. לאיראן אין כוח אווירי בסוריה, וההגנה על כוחותיה תלויה במערכות הנשק הסוריות. אתמול דיווח המרכז הסורי לזכויות אדם, שמקום מושבו בלונדון, כי 12 אנשי משמרות המהפכה האיראניים נהרגו בתקיפת חיל האוויר בסוריה השבוע. אולם לפי דיווחים באיראן, בין ההרוגים שישה אנשי צבא סורים וארבעה המוגדרים "אחרים".

ירי טילים על ישראל נראה בינתיים כפעולת תגובה מוגבלת שאיראן לא תרצה כנראה להרחיב, בעיקר בשל ההערכה כי ישראל עלולה לפגוע במוסדות המשטר הסורי, ובכך לגרום לבשאר אסד ולרוסיה להתייחס לנוכחות האיראנית כאל סיכון אסטרטגי. עם זאת, ברור שתקיפות אוויריות לבדן לא יספיקו כדי לסלק את הכוחות האיראניים, ואם השאיפה היא להשיג מטרה זאת במלואה, לא יהיה מנוס מפעולה קרקעית, שבה, ככל הנראה, ישראל אינה רוצה להסתבך.

מכאן שכל פעולה צבאית ישראלית למיגור הכוחות האיראניים תלויה בהתפתחות המהלכים המדיניים ובשיתוף פעולה עם רוסיה, שעד כה הפגינה מעט רצון או יכולת להשפיע על מהלכיה של איראן. אפילו את התחייבותה להרחיק את הכוחות האיראניים מקרבת הגבול עם ישראל לעומק השטח הסורי היא לא הצליחה להשלים. על פי העמדות הפומביות שמציגות רוסיה וסוריה, נסיגת הכוחות הזרים תוכל לעמוד על הפרק רק אחרי שתושג הסכמה מלאה על מבנה השלטון החדש בסוריה; על שיטת ההגנה של הגבול הסורי־טורקי מפני פעילות של מיליציות כורדיות ופעילי מפלגת הפועלים הכורדית (פק"ק); ועל תפקידן של רוסיה, טורקיה ואיראן בייצוב בממשל החדש.

ארדואן ופוטין באיסטנבול, בנובמבר. למפגש היום ביניהם מחכים בעצבנות בוושינגטון, ירושלים, דמשק וטהראן
ארדואן ופוטין באיסטנבול, בנובמבר. למפגש היום ביניהם מחכים בעצבנות בוושינגטון, ירושלים, דמשק וטהראןצילום: Mikhail Klimentyev/אי־פי

אם וכאשר יושגו הסכמים אלה, עשויה סוריה לדרוש אז את נסיגתם של כל הכוחות הזרים, בהם אלה של רוסיה, טורקיה ואיראן, ולדרוש ערבויות רוסיות ובינלאומיות לשמירה על ריבונותה, בין השאר נגד תקיפות ישראליות. התרחיש הזה עדיין רחוק מהגשמה.

טורקיה וארה"ב לא הגיעו להסכמה בנושא הכורדי — וושינגטון דורשת מאנקרה להימנע מכל תקיפה בחבלים הצפוניים שממזרח לנהר הפרת, המאוכלסים בכורדים, וטורקיה אינה מתחייבת לכך. אמנם ארה"ב מוכנה ללחוץ על הכורדים לסלק את הנשק הכבד בתנאי שטורקיה תתחייב להגן על ביטחונם, אך זוהי נוסחה בלתי קבילה על טורקיה, שמודעת לכך שהיא יכולה להשיג יותר מוושינגטון כל עוד טראמפ דבק בכוונתו להסיג את כוחותיו מסוריה.

רוסיה מצדה חותרת להשלים את השתלטותו של אסד על סוריה, אבל לצורך זה יהיה על רוסיה וסוריה להשתלט על מובלעת המורדים החמושה במחוז אידליב. טורקיה, שחוששת מפעולה צבאית רחבה באידליב, העלולה לגרום לבריחה המונית של פליטים לשטחה, קיבלה מרוסיה ארכה כדי להגיע להסכם עם המורדים; אבל עד כה טורקיה לא הצליחה לממש את האופציה הזאת.

חייל סורי בכוחות הטורקיים במחוז חאלב בסוריה, בשבוע שעבר. ארה"ב מוכנה ללחוץ על הכורדים לסלק את הנשק הכבד בתנאי שטורקיה תתחייב להגן על ביטחונם
חייל סורי בכוחות הטורקיים במחוז חאלב בסוריה, בשבוע שעבר. ארה"ב מוכנה ללחוץ על הכורדים לסלק את הנשק הכבד בתנאי שטורקיה תתחייב להגן על ביטחונםצילום: AFP

איראן, ששותפה למהלכים המדיניים יחד עם רוסיה וטורקיה, נדחקה לתפקיד משני בעיקר, משום שגם היא כפופה לתכתיבים ממוסקבה, שמעניקה לה צינור נשימה מול מחנק הסנקציות האמריקאיות. תיאורטית, רוסיה מחזיקה במנוף לחץ משמעותי על איראן, אולם כל עוד המהלכים המדיניים לא הבשילו, אין בכוונתה להשתמש בו כדי לאלצה לסגת מסוריה, דרישה שתיראה כשירות רוסי לישראל ולארה"ב. מעמדה זו יכולה רוסיה להמשיך להתבונן מן הצד על התקיפות הישראליות, כל עוד הן אינן מכוונות ישירות לעבר הצבא הסורי ומאיימות על אסד. לאמור, רוסיה אינה רואה עצמה כמטריית המגן של איראן בסוריה, ואת בלימת ישראל היא צפויה להשאיר לרגע שבו ההסלמה תאיים לפגוע בשלמות משטרו של אסד, או כענישה על פגיעה במטרות רוסיות.

ישראל עשויה לחשוב שההתקרבות בין כמה ממדינות ערב, כמו מדינת איחוד האמירויות ובחריין, שפתחו מחדש את שגרירויותיהן בדמשק, וכן התמיכה של מצרים באסד ושאיפתה של רוסיה להעניק לו לגיטימציה ערבית ובינלאומית, עשויות לסייע בהרחקתה של איראן. אבל זו עלולה להתברר כמשאלת לב יותר מתוכנית מדינית, שכן סוריה לא התנתקה מאיראן — גם כאשר היתה חברה בליגה הערבית.

מבחינתה, חידוש יחסיה עם מדינות ערב אינו מערכת של כלים שלובים שבה יחסים עם גוש ערבי יבואו על חשבון יחסיה עם איראן. יתרה מזו, המשך נוכחותה של איראן בסוריה, ולו בכוחות סמליים, יכול לשמש את אסד כקלף מדיני שיאפשר לו לבסס את שליטתו גם בלבנון. נוכח תרחיש כזה, תתקשה ישראל להציג מענה צבאי לעצם הנוכחות האיראנית, ונראה שיהיה עליה "להסתפק" בהתכתשויות טקטיות מוגבלות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ