ליהודים בירושלים חשוב הניקיון, הפלסטינים עוד מייחלים לבית

מחקר המתפרסם לרגל יום ירושלים מראה כי הפערים בין חלקי הבירה גדולים מתמיד, ומשתקפים גם באופן שבו תופסים הציבורים בה את מהות איכות החיים ואת הדרך להשיגה

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחוב בשכונת סילוואן, אתמול. תושבי האזור אמרו לחוקרות כי הם "מרגישים כמו נתינים בממלכה"
רחוב בשכונת סילוואן, אתמול. תושבי האזור אמרו לחוקרות כי הם "מרגישים כמו נתינים בממלכה"צילום: אוליבייה פיטוסי

עשרות אלפי צעירי הציונות הדתית יצעדו עם דגלים ברחובות העיר ובגבעת התחמושת כחלק מחגיגות יום ירושלים שחל היום (ראשון). במקביל, הפוליטיקאים בכנסת ינאמו ויבטיחו לשמור על אחדות העיר ועל טיפוחה, ויצהירו שהם ידאגו לאיכות חייהם של תושביה. אבל כיצד הירושלמים מגדירים בעצמם את איכות החיים שלהם, ומה ההבדלים בין ההגדרה של יהודי־חרדי, יהודי־חילוני ופלסטיני לאיכות חיים בעיר? מחקר חדש, שנערך על ידי מיכל קורח ותמי גבריאלי ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, מציג בבירור את הפערים בנושא בין שני חלקיה של ירושלים, 52 שנים לאחר שאוחדה.

החוקרות, שמחקרן הוזמן על ידי המשרד לענייני ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים ומתפרסם כאן לראשונה, ניתחו באמצעות קבוצות מיקום, ראיונות, סקרים ופלטפורמת "התייעצות אינטרנטית" של חברת "תובנות" את שאלת איכות החיים של הציבורים השונים בעיר, והמסקנות המעניינות ביותר נוגעות להבדלים שבין האוכלוסיות השונות.

הגורם אותו הנשאלים היהודים החילונים החשיבו כחשוב ביותר עבור איכות החיים שלהם היה "סביבה נקייה", כשאחריו חשובה להם תחבורה ציבורית יעילה. אחר כך, לפי הסדר, נמצאים חינוך איכותי, גני משחקים ופארקים, השתייכות לקהילה ומשילות — כלומר שלרשויות תהיה נוכחות בסביבת המגורים שלהם ואוזן קשבת לבעיות שהם מעלים. הציבור החרדי הגדיר איכות חיים באופן דומה לזה של הציבור החילוני, אך בסדר אחר. התחבורה הציבורית היא הגורם המוביל מבחינת החרדים, אחריה סביבה מטופחת וחינוך במבנים תקינים, שכן חלק ניכר מתלמידי הציבור החרדי בעיר לומדים במבנים שאינם מותאמים לצרכים שלהם.

בקרב האוכלוסייה הפלסטינית של העיר, התשובות היו שונות לחלוטין. החוקרות מדגישות כי לפני שניתן להשיב על שאלת הגורמים לאיכות החיים, יש להבחין בשתי בעיות שמכבידות על חיי הפלסטינים בירושלים, ששבו ועלו תוך כדי המחקר. הבעיה הראשונה היא הגדרת הזהות העצמית של תושבי מזרח העיר: האם הם מזדהים כפלסטינים או כערבים אזרחי ישראל, ואיזו רשות אחראית לאיכות חייהם, העירייה והממשלה או הרשות הפלסטינית?

גן משחקים בירושלים, אתמול
גן משחקים בירושלים, אתמולצילום: אוליבייה פיטוסי

"אנחנו חסרי גב, אין לנו אבא או אמא. נפלנו בין הכיסאות", אמר אחד המרואיינים במחקר. הבעיה השנייה היא תחושת ייאוש וחוסר ודאות לגבי עתידם. "בקרב האוכלוסייה המזרח־ירושלמית שוררת תחושת ייאוש וחוסר שליטה על החיים. על חלק מהתושבים מרחף גם האיום המתמיד של הריסת הבית, משום שנבנה באופן בלתי חוקי", כותבות החוקרות. אחד המרואיינים אמר שהם "מרגישים כמו נתינים בממלכה".

כשבכל זאת התבקשו הנשאלים הפלסטינים להגדיר אלמנטים של איכות חיים, הם הציבו את "האפשרות לבניית דירות למגורים" במקום הראשון. במזרח ירושלים יש מחסור אדיר בתכנון וברישום קרקעות, והוצאת היתר בנייה היא משימה כמעט בלתי אפשרית. מצוקת הדיור והשאיפה למגורים חוקיים ללא סכנת הריסה היא מרכיב ראשון בחשיבותו מבחינת הפלסטינים בעיר לאיכות חיים. גם המרכיבים האחרים מעידים על הפער בין שני חלקי העיר. האלמנט השני בחשיבותו מבחינתם הוא קיומן של תשתיות פיזיות נאותות, כולל כבישים במצב סביר, מדרכות ותשתית ביוב ותאורת רחוב. תחבורה, ניקיון וקיומם של פארקים שכונתיים הם המרכיבים הבאים בסדר לאיכות חייהם בעיר.

החוקרות מדגישות שבניגוד לדימוי של העיר, דווקא נושא הביטחון לא עלה כבעיה הפוגעת באיכות חיי התושבים. אלה מהם שכן התייחסו לנושא מתגוררים בשכונות הפריפריה הגובלות בשכונות פלסטיניות, כמו פסגת זאב ותלפיות מזרח.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ