שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרדי החוץ והביטחון הודיעו שיפסיקו לטפל בנסיעות נתניהו לחו"ל במחאה על תנאיהם

ועדי העובדים של המשרדים הודיעו על הצעד החריג בשל מחלוקת עם משרד האוצר על פגיעה בתנאי העסקתם. טיסתו הקרובה של ראש הממשלה היא להודו ואמורה להתקיים בספטמבר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רה"מ נתניהו ורעייתו בדרך לביקור באפריקה, ב-2016
רה"מ נתניהו ורעייתו בדרך לביקור באפריקה, ב-2016צילום: קובי גדעון / לע"מ
נעה לנדאו
נעה לנדאו

ועדי העובדים של משרדי החוץ והביטחון הודיעו היום (חמישי) לכלל נציגויות ישראל בעולם כי הם מפסיקים לטפל בנסיעות ראש הממשלה לחו"ל באופן מיידי עד להודעה חדשה, זאת בשל מחלוקת עם משרד האוצר על פגיעה בתנאי העסקתם. הנסיעה הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחו"ל אמורה להתקיים בתחילת ספטמבר להודו זמן קצר לפני הבחירות.

ראשי הוועדים מסרו כי הגיעו להחלטה בשיתוף עם הסתדרות העובדים וציינו כי הצעד החריג בא לאחר חודשים רבים מאז שהוכרז על סכסוך עבודה ולאור המבוי הסתום שאליו הגיעו מול האוצר על כוונתו למסות את דמי הייצוג של שליחי משרדי החוץ, הביטחון והכלכלה בחו"ל עבור אירוח פגישות.

ראשי נציגויות ישראל בחו"ל הלינו באחרונה במברקים פנימיים על המצב העגום שאליו נקלעו בצל קיצוץ של 350 מיליון שקלים בתקציב המשרד, המאיים על פעילותו השוטפת. "אין תקציב לכרטיס רכבת ואפילו לא לכוס קפה בפגישות עבודה", תיארו במברקים לראשי משרד החוץ. 

בשל הקיצוצים במשרד, הוקפאו בין היתר תשלומי החברות של ישראל בכ-20 ארגונים בינלאומיים, ובהם UNICEF ,UNFPA ,UNDP WFP ,UNHCR, קרנות של UNWOMEN למאבק באלימות נגד נשים והקרן למגדר. בנוסף הוקפאו תשלומי החובה למועצת אירופה, האיחוד למען הים התיכון וקרן אנה לינדט, כך שנצבר חוב לגופים אלה.

הפגנת עובדי משרד החוץ בירושלים, ב-2014
הפגנת עובדי משרד החוץ בירושלים, ב-2014צילום: אמיל סלמן

הקיצוצים הביאו להפסקת נסיעות העבודה של בכירי האגפים במשרד למרחבים עליהם הם אחראים. גם שגרירים ניידים נותרים בישראל, ונאלצים להסתפק בפיקוח מרחוק על קשרי החוץ שעליהם הופקדו. שגרירים וקונסולים ממעטים אף הם לנוע במדינותיהם, והשירות הקונסולרי לישראלים בחו"ל, למשל עצורים ואסירים, נפגע. בנוסף בוטלו מחוסר תקציב עשרות מיזמים, ובהם משלחות צעירות וחילופי סטודנטים עם מדינות כסין, יפן והודו, שראש הממשלה נתניהו מרבה להתגאות בהידוק הקשרים עמן. אירועי הסברה ותרבות בוטלו גם כן ואפילו חגיגות יום העצמאות בנציגויות יתקיימו בעיקר במקומות שבהם יצליחו שליחים להשיג תרומות. דיפלומטים תיארו בשיחות עם "הארץ" אפילו מחסור בציוד משרדי בסיסי. בין יתר העיצומים, אין כרגע הנפקת ויזות תיירות או עבודה להודים ולסינים, הופסק הטיפול בהסכמים והופסקה הנפקת דרכונים ישראליים בלוס אנג'לס ובניו יורק.

דיפלומטית ישראלית בכירה באסיה אמרה ל"הארץ" השבוע כי דמי הייצוג הם כלי עבודה קריטי עבורה. "כדי להיפגש עם בכירי המשק באזורים בהם אני משרתת", היא הסבירה, "אני חייבת לארח אותם, ולא סביר שהכספים האלה ייצאו מכיסי או שיהיה מסובך נורא לקבל החזר עבורם. אנחנו הרי מכניסים לקופת המדינה סכומי עתק בפגישות האלה". לדבריה, צריך להפריד בין סכסוך העבודה לקיצוצים הרוחביים. "המצוקה התקציבית של משרד החוץ, שהולכת ומעמיקה, משפיעה עליי בעשייה היומיומית — אבל אלה שני תהליכים מקבילים".

במברק פנימי שהגיע לידי "הארץ", תיאר שגריר באחת הנציגויות באירופה כיצד היעדר התקציב לפעילותו השוטפת מהווה מבחינתו "פגיעה בביטחון הלאומי ובאינטרסים של מדינת ישראל". לדבריו, מתחילת השנה פועלות הנציגויות כמעט ללא תקציב פעילות והשגרירות שלו נאלצת לבטל פעולות "החיוניות לקידום האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל". השגריר סיפר כי "אין לנו כסף לכרטיס רכבת לפגישה", והוסיף כי את הוצאות הנסיעה לפגישה ביטחונית חשובה הם נאלצו לשלם מכיסם. "יחסים מקצועיים ואישיים בין פקידי ממשל בתחומים החיוניים לישראל, כמו למשל המאבק בגרעין האיראני, תוכנית פיתוח הטילים של טהראן ותמיכתה בטרור, מתבטאים בדיאלוגים שמתקיימים תדיר בין המומחים של הממשלות השונות. אבל אנשינו אינם מגיעים לכאן כי אין תקציב לכרטיס טיסה והם לא מגיעים ארצה כי אין כסף לארח אותם, אפילו לארוחת צהריים או לקפה. אין ביקורי חברי פרלמנט או עיתונאים, לא בארץ ולא כאן, כי אין תקציב. אין כסף לנסוע אל אנשי קשר מרכזיים או להזמין אותם לכוס בירה".

ראש הממשלה ורעייתו שרה לצד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בניו דלהי, בשנה שעברה
ראש הממשלה ורעייתו שרה לצד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בניו דלהי, בשנה שעברהצילום: אבי אוחיון / לע"מ

השגריר הוסיף ותיאר כיצד "אי אפשר לארגן תמיכה בישראל באוניברסיטאות כי אין כסף לשכור אולם, להדפיס חומר או לשלם למערכת הגברה עבור דובר או שניים, ובכך אנו מפקירים את הבמה לשונאינו". בנושא המאבק שקבעה הממשלה נגד סימון מוצרי התנחלויות באירופה, הוא כתב כי "ללא תקציב אי אפשר להביא מומחים ישראלים לתדרוכים". הוא ציין כי אין גם תקציב לקידום תיירות ותרבות, וגם לא למאבק נגד אנטישמיות או בהצבעות בארגונים הבינלאומיים.

על הפגיעה בתנאי השליחים עצמם ציין השגריר כי זו "פגיעה שלא רק שאינה מאפשרת לבצע את שנשלחנו לעשות כשליחי המדינה, אלא פוגעת גם ברוחם של השליחים ובנכונותם להמשיך... אנו משולים למשפחה מרובת נפשות שחיה מתחת לקו העוני ואינה יודעת מהיכן תשיג את הכסף המועט הדרוש לה כדי להתקיים מחר בבוקר". הוא הוסיף כי "כשהפגיעה באינטרסים החיוניים של המדינה תגיע לממדים כאלה שתגרום לכל הנוגעים בדבר להתעורר ולהתעשת, יהיה עלינו לשלם עשרות מונים כדי לתקן את הנזק, אם לא יהיה כבר מאוחר מדי".

בשנים האחרונות סבל המשרד משורת קיצוצים, לצד שחיקה מתמשכת במעמדם ובתנאיהם של הדיפלומטים. חלק מהתקציבים הועברו למשל למשרד לנושאים אסטרטגיים, המתמקד במאבקה של הממשלה בתנועת החרם על ישראל. במשרד קיוו שמינוי שר חוץ קבוע, במקום ראש הממשלה נתניהו שהחזיק בתיק באופן אישי תקופה ארוכה, יסייע להם בשיפור המצב. אבל כניסתו של ישראל כץ (ליכוד) לתפקיד לא שינתה עד כה את המגמה.

משרד האוצר מסר השבוע לגבי הקיצוצים כי "כדי לעמוד במסגרת התקציב לשנת 2019 ובמטרה לבצע שינוי בסדרי העדיפויות לצורך מימון פרויקט ביטחוני וסבסוד מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהריים, אישרה הממשלה הפחתה בסך 1.2 מיליארדי שקלים מתקציבי משרדי הממשלה. הפחתה חלה על כל משרדי הממשלה". לגבי סכסוך העבודה, מסר כי לא מדובר בקיצוץ אלא בשינוי בשיטת ההחזרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ