בג"ץ הפך את החלטתו הקודמת וקבע שלמדינה מותר להחזיק גופות מחבלים

הרכב של שבעה שופטים קבע כי ניתן להחזיק גופות לצורכי משא ומתן עם ארגוני טרור. ב-2017 קבע בג"ץ כי החזקת הגופות אסורה מפני שהיא מהווה "פגיעה בזכויות אדם ובפרט בזכויות המת ובזכויות בני משפחתו"

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיות בדיון בבית המשפט העליון, ביולי
חיות בדיון בבית המשפט העליון, ביולי
הארץ

בג"ץ קבע היום (שני) כי ישראל רשאית להחזיק גופות מחבלים לצורכי משא ומתן עם ארגוני טרור, ובכך הפך את החלטת בג"ץ בנושא שהתקבלה לפני כשנתיים. ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב ברוב של ארבעה שופטים - הנשיאה אסתר חיות, ניל הנדל, יצחק עמית ונעם סולברג - מול שלושה - עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז וג'ורג' קרא - שניסחו דעות מיעוט שונות.

ב-2017 החליט הקבינט כי ניתן להחזיק גופות מחבלים שביצעו פיגועים "חריגים במיוחד". בני משפחות של שישה מחבלים עתרו על כך לבג"ץ, שקבע בהרכב של שלושה שופטים כי החזקת הגופות בישראל לא חוקית נוכח "פגיעה בזכויות אדם ובפרט בזכויות המת ובזכויות בני משפחתו". לפי דעת הרוב של השופטים, אותה הוביל השופט בדימוס יורם דנציגר, הסמכות להחזיק בגופות צריכה להיות מעוגנת בחקיקה ספציפית ומפורשת.

הלווייה בעיירה בני נעים בגדה של מחבלת שגופתה הוחזרה לאחר שנשמרה בידי ישראל, ב-2016
הלווייה בעיירה בני נעים בגדה של מחבלת שגופתה הוחזרה לאחר שנשמרה בידי ישראל, ב-2016צילום: MUSSA ISSA QAWASMA/רויטרס

היום הפך בג"ץ את ההחלטה הקודמת, לאחר שבקשת המדינה לדיון נוסף התקבלה, וקבע כי תקנות ההגנה לשעת חירום מכילות "הסמכה מפורשת" להחזקת גופות מחבלים בידי צה"ל. חיות, שהובילה את דעת הרוב, הסכימה עם עמדת הנדל בדיון ב-2017, לפיה "המחוקק המנדטורי (שחיבר את התקנה) ביקש להסמיך את המפקד הצבאי להימנע, משיקולים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, ממסירת גופות לידי קרובי המשפחה ולהסתפק בקבורתן בעיתוי, במקום ובמתכונת שימצא לנכון".

חיות כתבה כי החזקת גופות אמנם "כרוכה בפגיעה בזכויות אדם, בכבוד המת ובמשפחתו", אך חוקית לפי הדין בישראל. נשיאת העליון ציינה כי אינה דנה לעומק בשאלת חוקיות המהלך לפי הדין הבינלאומי, אך הוסיפה כי "אין בדין הבינלאומי ההומניטארי או במשפט זכויות האדם הבינלאומי איסור חרות על החזקת גופות במסגרת עימות מזוין". לכן, לדבריה, לא נדרשת הכרעה בשאלת חוקיות המהלך בדין הבינלאומי. היא ציינה עוד כי קביעת השופט דנציגר בדיון ב-2017, כי "פרקטיקה זו זוכה להסתייגות וגלום בה קושי משפטי לא מבוטל", אינה מבוססת.

לפי עמדות שונות של שופטי המיעוט קרא, ברק-ארז ופוגלמן, החזקת הגופות אסורה כולה או בחלקה. קרא, שהיה שותף לאיסור שהוביל דנציגר בדיון ב-2017, חזר על עמדתו. לדבריו, התקנה פוגעת בזכות יסוד ולכן מחייבת חקיקה מפורשת. השופט פוגלמן כתב דברים דומים. השופטת ברק-ארז ביקשה להבדיל בין מחבלים תושבי עזה - שאת גופותיהם ניתן לפי הדין הבינלאומי להחזיק גם לא מכוח חקיקה - לבין גופות מחבלים מהגדה המערבית או של תושבי ואזרחי ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ