פרשנות

נתניהו מבקש להוסיף מיליארדים לצה"ל כדי להתגונן מטילי שיוט איראניים

המהלך של נתניהו נעשה ברקע התקיפה המוצלחת של טהראן בסעודיה, במטרה לשפר את מערך יירוט הטילים. חרף המתיחות, אין כרגע נתונים שמצביעים על סכנת מלחמה מיידית עם איראן

עמוס הראל
עמוס הראל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-22, בשבוע שעבר
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשבעת הכנסת ה-22, בשבוע שעברצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס
עמוס הראל
עמוס הראל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש להסדיר תוספת דחופה בשיעור כמה מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, במטרה לשפר את יכולתו של מערך היירוט בפני טילים איראניים - בפרט טילי שיוט. הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס אחר הצהריים (ראשון) לדיון חריג לתקופה האחרונה, ברקע התפתחויות הנוגעות לאיום האיראני.

המהלך של נתניהו נעשה בעקבות התקיפה האיראנית נגד שני מתקני נפט סעודיים ב-14 בספטמבר. בתקיפה השתמשה איראן בתחכום במטוסים ללא טייס, ברחפנים ובפיתוח מקומי של אמצעים הדומים במאפייניהם לטילי שיוט. מניתוח ראשוני של נזקי התקיפה המאסיביים עולה כי האיראנים הצליחו לעקוף את המכ"מים של סוללות הפטריוט האמריקאיות בסעודיה. התקיפה, שהישגיה המבצעיים עוררו רושם גם במערכת הביטחון, עלולה לחייב שינויים גם בהיערכות ההגנתית הישראלית.

נראה כי לצורך שיפור היכולות מול אמצעים דומים, ישראל תידרש לשדרג את אמצעי הגילוי והזיהוי שלה, לשנות במידה מסוימת את האופן שבו הם פועלים ואולי לחזק מערכות קיימות כמו "קלע דוד" מתוצרת ישראל (המוכרת גם בשם "שרביט קסמים") לטיפול בטילים לטווח בינוני וטיל הנ"מ הוותיק מתוצרת ארצות הברית, פטריוט פאק-2.

מפעל זיקוק נפט בסעודיה שהותקף, בחודש שעבר
מפעל זיקוק נפט בסעודיה שהותקף, בחודש שעברצילום: Amr Nabil/אי־פי

התקיפה האיראנית פגעה פגיעה לא מבוטלת בייצור הנפט הסעודי. העובדה שטהראן לא שילמה מחיר בינלאומי כלשהו על המהלך עלולה להגביר את הביטחון העצמי של השלטון האיראני - בעת שארה"ב מוסיפה לשדר נכונות לפתיחה בדיון מחודש עם איראן על תנאי הסכם הגרעין, שממנו החליט ממשל טראמפ לפרוש במאי 2018.

ההצלחה שרשמה איראן בסעודיה מציבה אותה בפני דילמה: האם להמשיך וללכת על הסף בהתגרויות במערב, עד כדי חיכוך גלוי עם ישראל, או לנצל את ההצלחה ולחתור למשא ומתן מזורז עם האמריקאים? ברקע נותר חשבון איראני פתוח עם ישראל בשל סדרת תקיפות המיוחסת לה נגד מטרות איראניות בסוריה, ובאחרונה גם בעיראק ובלבנון (שם הותקף בסוף אוגוסט פריט חיוני בפס ייצור של אמצעי לחימה, שהקים חיזבאללה בביירות). בימים האחרונים איימו בכירים במשמרות המהפכה האיראניים כי בקרוב תהיה פעולת נקמה על התקיפות הישראליות.

בישראל מביאים בחשבון אפשרות שאיראן תשגר, אולי באמצעות מיליציות שיעיות, טילי שיוט או אמצעים אחרים ממערב עיראק לשטח ישראל. בינתיים אירעה התפתחות נוספת: קרוב למאה אזרחים עיראקים נהרגו בשבוע האחרון בהפגנות אלימות לנוכח האשמות על גילויי שחיתות מצד הממשלה השיעית בבגדד, הנתמכת בידי איראן. בחלק מההפגנות הושמעו גם סיסמאות אנטי-איראניות. נראה כי גם זה היבט שהאיראנים מחשיבים בשיקוליהם.

הקלף האיראני נשחק

אלה ההתפתחויות העומדות ברקע ההכרזות האחרונות של נתניהו בדבר החמרת האיום האיראני והשינוי במצב הביטחוני המחייב, לטענתו, הקמת ממשלת אחדות בראשותו. בשבוע שעבר אמר נתניהו כי "אנחנו עומדים בפני אתגר ביטחוני ענק שגדל והולך ומתעצם משבוע לשבוע. זה לא ספין ולא גחמה - זה לא נתניהו שמנסה להפחיד אותנו".

המכלית סטנה אימפרו סמוך לחופי דרום איראן, ביולי
המכלית סטנה אימפרו סמוך לחופי דרום איראן, ביוליצילום: /אי־פי

נראה שלפחות נשיא המדינה, ראובן ריבלין, השתכנע במידת מה בחומרת המצב. בנאומו בטקס השבעת הכנסת הבליט גם ריבלין את הסיכונים הביטחוניים וקרא לקדם את הדיונים על ממשלת אחדות. הנשיא רמז בעיקר לכך שצה"ל דורש תוספות דחופות לתקציב הביטחון, שהדיון בהן מתעכב לנוכח המשבר הפוליטי. אלא שנתניהו עצמו הצביע על הקושי הבסיסי במאמצי השכנוע שלו: הוא כבר השתמש בקלף האיראני כל כך הרבה פעמים כדי להצדיק דחיית בחירות או הקדמתן, ממשלת אחדות או ממשלת ימין בראשותו - עד שהחשדנות כלפי טיעוניו נראית כעת טבעית ומתבקשת.

כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, אין כרגע נתונים המצביעים על סכנת מלחמה מיידית מצד איראן, למרות העלייה ברמת המתיחות בינה לבין ישראל. כשראש הממשלה מצביע על הצורך באחדות כדי להיאבק בסכנה האיראנית, הוא מתעלם לנוחותו מתרומתו למצב החירום שאותו הוא מתאר. היה זה נתניהו שדחק בנשיא דונלד טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין, באופן שהוביל להחמרת המתיחות בין איראן לארצות הברית, אך זהו הנשיא האמריקאי שכעת מסרב להמשיך בהפעלת לחץ צבאי על טהראן, ומעדיף במקום זאת לפתוח במגעים עמה.

יתרה מזאת: ראש הממשלה, לרוב בגיבוי בכירי מערכת הביטחון, החריף את הקו הלוחמני כנגד מאמצי הברחת הנשק וההתבססות הצבאית של איראן באזור. לפי דיווחי התקשורת הזרה, והרמזים שמפזר נתניהו עצמו, הוא גם בחר בחודשים האחרונים להרחיב את גבולות המערכה הישראלית ההתקפית מול איראן עד עיראק ולבנון. ייתכן שלמהלכים אלה היתה הצדקה מלאה, כפי שהוא טוען. ברור פחות מדוע היה צורך להתגרות באיראן עם פרסומם - ומכל מקום, כעת מסתמן כי עלול להיות לכך גם מחיר, חרף ההצלחות המבצעיות שנרשמו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ