שר הביטחון בנט הורה להתחיל את הליך התכנון של שכונה יהודית חדשה בחברון

לפי ההודעה של בנט, מבני השוק ששייכים לעיריית חברון ייהרסו, ובמקומם ייבנו חנויות חדשות ומעליהן 70 יחידות דיור ליהודים. ההחלטה מסמנת רק את תחילת ההליך התכנוני, שעוד צפוי לקחת זמן רב ולעורר התנגדויות רבות

הגר שיזף
ג'קי חורי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מבני השוק הסיטונאי בחברון, השנה. ריקים מאז 94' בשל צו שטח צבאי סגור שישראל מחדשת מאז
מבני השוק הסיטונאי בחברון, השנה. ריקים מאז 94' בשל צו שטח צבאי סגור שישראל מחדשת מאזצילום: שלום עכשיו
הגר שיזף
ג'קי חורי

שר הביטחון נפתלי בנט הורה היום (ראשון) למינהל האזרחי להתחיל בהליך תכנוני של שכונה יהודית במתחם השוק הסיטונאי בחברון, שהיתה במחלוקת במשך שנים. אישור שר הביטחון הוא שלב הכרחי בתחילת הליך תכנוני בגדה המערבית. לפי ההודעה, מבני השוק - ששייכים לעיריית חברון, אך ריקים זה 25 שנה - ייהרסו, ובמקומם ייבנו חנויות חדשות ומעליהן 70 יחידות דיור ליהודים. מההודעה של בנט לא ברור אם סוחרים פלסטינים יוכלו לחזור למכור בחנויות, אך נאמר כי "זכויותיהם בקומת הקרקע יישמרו כפי שהן היום".

לפי הודעת בנט, השכונה "תייצר רצף טריטוריאלי ממערת המכפלה לשכונת אברהם אבינו ותכפיל את מספר התושבים היהודים בעיר". ההחלטה של בנט מסמנת כעת רק את תחילת ההליך התכנוני, שעוד צפוי לקחת זמן רב ולעורר התנגדויות רבות.

תייסיר אבו סנינה, ראש העיר חברון, הזהיר כי החלטתו של בנט מסוכנת ועשויה להצית את האזור. לדבריו, חברון איננה קלף מיקוח של המפלגות הישראליות, וכל שינוי במדיניות עשוי לדרדר את המצב. מהיישוב היהודי בחברון נמסר כי הם ציפו להחלטה זמן רב, וכי הם מברכים עליה.

בחודש נובמבר בשנה שעברה הודיע אביגדור ליברמן, שכיהן אז כשר הביטחון, כי יקדם את הבנייה בשוק, אך לא נתן הוראה רשמית והתפטר כעבור שבועיים. הודעת ליברמן הגיעה לאחר שהיועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, העביר חוות דעת שאפשרה זאת לראשונה.

אזור השוק הסיטונאי בחברון, ב-2017
אזור השוק הסיטונאי בחברון, ב-2017צילום: אורן זיו

קרקעות השוק הסיטונאי היו בבעלות יהודית לפני קום המדינה. במהלך השלטון הירדני באזור, הקרקע הושכרה לעיריית חברון הפלסטינית בדיירות מוגנת - אז קיבלו הפלסטינים זכויות להפעיל את השוק. אחרי מלחמת ששת הימים עברו המבנים לידי הממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון, אך השכירות המוגנת לפלסטינים נשמרה. בשנת 1994 לאחר הטבח במערת המכפלה פונה השוק, והוצא צו שטח צבאי סגור באזור. צו זה מוארך מאז שוב ושוב - ולכן הפלסטינים לא חזרו לחנויות עד היום.

חוות הדעת התייחסה לשאלה אם יש לישראל מניעה משפטית לבנות מעל חנויות השוק. במענה לבקשת חופש מידע של ארגון "שלום עכשיו", משרד הביטחון שלח תמצית של חוות הדעת, שלא פורסמה מעולם. לפי תגובת משרד הביטחון, חוות הדעת מאפשרת בנייה מעל מבני השוק, כל עוד נשמרת זכות הדיירות המוגנת לפלסטינים בחנויות. עוד צוין בתגובה כי משום שהחנויות עומדות שוממות זה 25 שנה, הריסת המבנים ובנייתם מחדש אינה בעייתית, וממילא אלו מבנים מסוכנים שיש לשפצם.

מועצת יש"ע בירכה על ההחלטה: "אנחנו מודים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון נפתלי בנט על האישור לתחילת תכנון השכונה היהודית החדשה בשוק הסיטונאי של חברון. מדובר במהלך חשוב, אשר מהווה המשך ישיר להתיישבות הוותיקה ביישוב היהודי בחברון, אשר החשיבות שלה היא אדירה. לאחר עבודה רבה מול משרד הביטחון, אנו שמחים לראות שהנושא אושר וכעת נוכל להתחיל להתקדם לעבר בניית שכונה חדשה בעיר האבות. הבנייה בחברון תואמת לקצב ההתפתחות של היישוב היהודי במקום וצריכה להימשך בכל יהודה, שומרון ובקעת הירדן ללא עיכובים".

ארגון שלום עכשיו גינה את ההחלטה: "ההתנחלות בחברון היא הפנים הכי מכוערות של השליטה הישראלית בשטחים. כדי לקיים 800 מתנחלים בקרב רבע מיליון פלסטינים סוגרים רחובות שלמים בחברון בפני פלסטינים ושוללים מהם חופש תנועה ופרנסה. בנייה בשוק הסיטונאי היא הוספת חטא על פשע, בזבוז כספי ציבור ופגיעה באינטרס הישראלי. שום מתווה עתידי של הסכם מדיני לא כולל את ההתנחלות היהודית בחברון והרחבתה לא משרתת דבר מלבד את החזון המשיחי של מיעוט קיצוני".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ