"פתאום משפחה שלמה מתה ולא מבינים למה": תקציר העדויות על "בנק המטרות" בעזה

הרג תשעת בני משפחת א-סווארכה בדיר אל-בלח, בחודש שעבר, הוביל לדיון ער באופן שבו צה"ל מגבש את מאגר יעדי הטרור ברצועה. עדויות שפורסמו הבוקר ב"הארץ" חושפות את תרבות ה"סמוך" והצ'ופרים שבלב הדיונים

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הריסות מבנה שהופצץ בעזה בחודש שעבר. לדברי שני אנשי חיל האוויר, המטרות במבצע חגורה שחורה היו "עלובות"
הריסות מבנה שהופצץ בעזה בחודש שעבר. לדברי שני אנשי חיל האוויר, המטרות במבצע חגורה שחורה היו "עלובות"צילום: Adel Hana/אי־פי
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

הריגתם של תשעה מבני משפחת א-סווארכה בביתם, בהפצצה של חיל האוויר בעזה בחודש שעבר, הובילה לדיון ער על האופן שבו צה"ל מגבש את בנק המטרות שלו ברצועה. בדיקת "הארץ" העלתה כי לפי גורמים במערכת הביטחון, צה"ל מרבה להפציץ יעדי טרור בעזה שנכנסו ל"בנק המטרות" זמן רב לפני התקיפה, בלי לבדוק אותם בזמן אמת כדי לוודא שאין אזרחים במקום או שהמקום לא הוסב למגורים.

היום פרסם "הארץ" עדויות של שני אנשי חיל האוויר, שהיו שותפים לאורך השנים לתהליך יצירת המטרות ואישורן. השניים, שיכונו א' וב', מספרים על דרכי הפעולה שאליהן נחשפו: על החלק המרכזי של תרבות ה"סמוך" בשיקולי קבלת ההחלטות ועל חשיבות עליונה שניתנת לצבירת מטרות על פני עמידה על איכותן, וכדרך להתקדם בסולם הדרגות.

1. לא מוודאים את טיב המטרות 

"לרוב אין עיסוק מודיעיני משמעותי במטרה שכבר קיימת, כי יותר משמעותי לייצר מטרות חדשות, זה מה שסופרים לך בסוף", סיפר א'. ב' הוסיף כי "תורנות מטרות (שבה מתקפים מטרות מחדש — י"ק) נחשבת למשימה פחות יוקרתית, מבחינת הטייסים זה תמיד תקוע להם בזמן לא טוב". לדבריו "תיקוף של מטרה יכול לקחת דקה ויכול לקחת שעה, תלוי במודיעין ובחשק של הצוות להעמיק בנושא".

ללכת הביתה בזמן

ב' אמר עוד כי "בסופו של דבר זה אנשים שנמדדים על כמות מטרות ותקיפות, והם גם רוצים ללכת הביתה בזמן. כולם בחדר מבינים שאם יתחילו להעמיק בכל מטרה, הם לא ייצאו משם בשבועיים הקרובים". הוא מוסיף כי "כולם מבינים שמספר גבוה של מטרות יביא למצב שהפיקוד הבכיר יהיה מרוצה וזה תמיד מוסיף לקידום של מפקדי צוות התכנון... זה משהו שכולם מבינים אותו גם בלי צורך לדבר עליו באופן ישיר". לדבריו, "בסוף יושב רב"ט מול טייס ולהגיד לו שהוא טועה או לגרום לו להישאר כל הלילה במשרד כי הוא החליט לחפור לעומק במטרות - זה מצב שלא כל חייל צעיר יכול לעשות".

2. שיטת העבודה - תרבות ה"סמוך"

לדברי א', "אין שום מחשבה או אפשרות להביע מחשבה ובטח לא לשאול למה מבצעים את הפעולה, צריך לבצע וזהו". הוא מתאר כי כשאיש חיל האוויר רוצה לתקוף מטרה, בזמן לחימה איש המודיעין שיושב מולו לא יפריע לו. "היו כאלה מקרים ובאף אחד מהם לא יצא לי לראות סוג של פקפוק בהחלטה של מפקד בכיר שיכול להיות שהוא טועה". 

אין מחשבה

"פתאום קורה מקרה שמשפחה שלמה מתה וכולם לא מבינים למה", הוא מוסיף. "אין לי מושג אם המקרה של דיר אל בלח הוא כזה, אבל אין לי ספק שאירוע כזה יכול ליפול בדיוק באותן סיטואציות של 'תן וקח' בין אנשי צוות התכנון ותיקוף המטרות. הבעיה של תרבות הסמוך".

3. הישגיות - צ'ופרים תמורת מטרות

א' מסביר כי "צוות שמביא מטרות חדשות יכול לקבל כל מיני הטבות כמו ימי כיף, חופשה או שיכריזו עליהם כצוות מוצלח לפני כולם". לדבריו, סדר העדיפויות ברור, כיוון ש"יכולות להיות גם 500 מטרות ולעבור עליהן זה גוזל זמן של ייצור מטרות חדשות".

הטבות וימי כיף

"כשמגיע חייל צעיר, הנושא הזה של הרגישות מול הקצינים שחייבים להציג תוצאות מועבר להם באופן הכי ברור עוד בחפיפה שלהם, זה סוג של מידע שעובר כמורשת בין החיילים הוותיקים לחדשים", אומר א'. "מבהירים לו את העובדה שזה קידום ושאנשים רוצים לעוף הביתה מוקדם". הוא מסכם: "בסוף זה שני אנשים שמבינים מה רוצים למעלה ומנסים שלא לשים אחד לשני מקלות בגלגלים". 

4. ההבדל בין מה שאומר צה"ל למה שקורה בשטח‎

"לא פעם ראינו בתקשורת שפורסם שצה"ל תקף מטרות איכות ואנחנו יודעים שזה היה קונטיינרים", מפרט ב'. "יכול להיות שבאמת היה בקונטיינר הזה משהו ששווה את התקיפה — אבל אם היה שם משהו באמת איכותי, אפשר להניח שגם החמאס מבין שלמקם קונטיינר ליד חוף הים זה לא הכי בטוח".

איכותי או קונטיינר

גם א' מצטרף לתיאור. "לפעמים מה שמוגדר מתחם אימונים זה אזור שיודעים שהפעילים מגיעים לשם לרוץ או לעשות כושר גופני. עמדת תצפית יכולה להיות עמדה שנראית כמו סוכת מציל או בור עם שקי חול סביבו. מטרת 'תת קרקע' יכולה להיות חניה מתחת לבית של פעיל. לא כל תת קרקע זה תקיפה של מנהרה כמו שחושבים, או כפי שזה מוצג בתקשורת". את המטרות של המבצע האחרון, חגורה שחורה, שניהם מגדירים כ"עלובות". 

דובר צה"ל: התהליך מתבצע בחרדת קודש

דובר צה"ל מסר בתגובה כי "הטענות לפיהן ישנה עדיפות של כמות על פני איכות בתהליך ייצור ואיסוף המטרות בצה"ל משוללות כל יסוד. תהליך ייצור המטרות ואישורן מתנהל בצה"ל באופן שיטתי ומקצועי לאורך שנים. התהליך מתנהל בחרדת קודש על ידי אנשי מקצוע. "תהליך זה נבחן, מתוחקר ומתעדכן בשגרה באופן רציף".

>> לקריאת הכתבה המלאה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ