פרשנות

נתניהו חושש מנזק פוליטי, ויקפיד לשמור על פרופיל נמוך סביב ההקלות לעזה

בישראל מתכוונים לקיים הסדרה ארוכת טווח מול חמאס, גם אם מישהו יחליט שהמונח "רגיעה" יישמע לציבור פחות תבוסתני ■ והירידה במספר פיגועי ההתאבדות בעולם בשנת 2019 לא בהכרח מסמנת עתיד בטוח

עמוס הראל
עמוס הראל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשים בתהלוכה לציון 55 שנים לייסוד הפתח בעיר עזה, השבוע
נשים בתהלוכה לציון 55 שנים לייסוד הפתח בעיר עזה, השבועצילום: IBRAHEEM ABU MUSTAFA/רויט
עמוס הראל
עמוס הראל

שתי ישיבות הקדיש השבוע הקבינט לזירה הפלסטינית, תוך התמקדות במאמצי ההסדרה ברצועת עזה ובהשלכות האפשריות של פתיחת חקירה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. החלטות לא התפרסמו, אבל הכיוון ברצועה נותר ברור — כפי שסימן אותו גם הרמטכ"ל אביב כוכבי, בנאום בכנס לזכרו של הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק — ישראל הולכת להסדרה ארוכת טווח מול חמאס, גם אם מישהו יחליט שהמונח "רגיעה" יישמע לציבור פחות תבוסתני. ההקלות לעזה, בתנועה ובכלכלה, יתבצעו עקב בצד אגודל ובפרופיל תקשורתי נמוך ככל האפשר, בשל חששותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנזק פוליטי.

מאותו שיקול, הזדרז שר הביטחון נפתלי בנט לכרוך השבוע את הדיון בקבינט בהכרזה על צעד נוסף נגד הרשות הפלסטינית, קיזוז של כ–150 מיליון שקל מהחזרי המסים, כסנקציה על המשך התמיכה של הרשות באסירים הביטחוניים הפלסטינים הכלואים בישראל. הרשות תצליח כנראה לשרוד גם את המהלך הזה, שיימתח לאורך כל השנה הקרובה. אבל בטווח הארוך, ישראל מנציחה כאן בעיה. היא לא רק מאותתת לפלסטינים כי דרכו של חמאס, שהתעקש להיאבק בה צבאית, משתלמת יותר. היא מוסיפה לחבוט ברשות, שלפחות רשמית עדיין מצהירה על תמיכתה בהסדר בדרכי שלום.

האופן שבו ממוצב הנרטיב של הצד הישראלי מתוכנן ורחוק מלהיות מקרי. ייתכן שזה גם הרקע להחלטה המודעת, הן של צה"ל והן של הדרג המדיני, להאדיר את תפקידו וחשיבותו של בהא אבו אל־עטא, בכיר הג'יהאד האיסלאמי שישראל התנקשה בחייו בסבב הלחימה האחרון ברצועה בנובמבר אשתקד. בסיום הסבב, החל צה"ל ללחוץ על הדרג המדיני להתקדם לקראת הסדרה, בנימוק שמותו של איש הג'יהאד הסיר את המכשול העיקרי מהדרך.

כוכבי במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשבוע שעבר
כוכבי במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשבוע שעבר

בפועל, ישנם עדיין מכשולים נוספים; החל מחשש ישראלי להתחייב, דרך הימנעות של חמאס מאכיפה נוקשה של הפסקת האש ועד לשיגורי רקטות נוספים מצד הג'יהאד. מדוע, אם כך, הקפידו הבכירים הישראלים לתאר את אבו אל־עטא כשילוב מקומי בין צ'ה גווארה והו־צ'י־מין? גם זה עניין של תדמיות. אם מבליטים את ההישג הצבאי שבפגיעה בטרוריסט, קל יותר לכאורה להצדיק עכשיו בחירה בהסדרה, הכרוכה בוויתורים, מעמדה של עוצמה.

בין ההתפתחויות הרבות שהזכיר כוכבי בנאומו, נשמט מהסיקור התקשורתי ציון דרך חשוב: עד מחצית 2020, אמר הרמטכ"ל, תושלם הקמת החומה נגד המנהרות ברצועת עזה. זה אמנם יקרה באיחור של כמה חודשים בהשוואה ללוח הזמנים המתוכנן, אבל ישראל תשלים בכך, יש לקוות, את בלימת אחת האפשרויות המבצעיות המסוכנות שעמדו לרשות הארגונים הפלסטיניים ברצועה. בתום מבצע צוק איתן ב–2014, זוהה איום המנהרות באיחור כאיום מרכזי המחייב טיפול שורש. המכשול סביב הרצועה נבנה בעלות כוללת של יותר משלושה מיליארד שקלים. בדצמבר 2018 החל צה"ל במבצע מזורז להרס שש מנהרות שחפר חיזבאללה מתחת לגבול לבנון. ספק אם איום המנהרות ייעלם לחלוטין מחיינו, אבל בשני המקרים צומצם בכך במידה קריטית מרחב האפשרויות של היריב.

דאעש נעלם?

מדי שנה מוציא המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) דו"ח המסכם את מספר פיגועי ההתאבדות שאירעו בעולם בשנה החולפת. הדו"ח לשנת 2019, שממצאיו הועברו השבוע ל"הארץ", קובע כי פיגועי ההתאבדות נמצאים בסימן של ירידה מובהקת, עקב תבוסתו הצבאית של ארגון דאעש (המדינה האיסלאמית).

דו"ח פיגועי התאבדות בעולם

מחברי הדו"ח, יורם שוייצר, אביעד מנדלבאום ודנה איילון, כותבים כי פיגועי ההתאבדות נותרו אחד מדפוסי הפעולה האפקטיביים ביותר גם בשנת 2019, למרות הירידה החדה שנרשמה במספרם — בשיעור של 49% — בהמשך למגמת ירידה מתונה יותר שזוהתה בשנים הקודמות. בשנה החולפת בוצעו 149 פיגועי התאבדות ב–24 מדינות ברחבי העולם. בפיגועים הללו השתתפו 234 מתאבדים, מתוכם 22 נשים. בפיגועים נהרגו כ–1,855 בני אדם ונפצעו כ–3,660. ב–2018 לעומת זאת בוצעו 293 פיגועי התאבדות, שבהם נהרגו 2,840 בני אדם.

הזירה הפעילה ביותר זו השנה השנייה ברציפות היתה מרכז ומזרח אסיה, שבה בוצעו בשנה החולפת 68 פיגועי התאבדות (כ–45.5% מכלל הפיגועים בעולם). מרבית הפיגועים הללו היו באפגניסטאן. פיגועים נוספים אירעו בפקיסטאן, בסרי־לנקה, באינדונזיה ובפיליפינים. במזרח התיכון בוצעו בשנה החולפת 47 פיגועים (31.5%), יותר ממחציתם בסוריה. בעיראק חלה ירידה תלולה בהשוואה ל–2018. באפריקה בוצעו בשנה החולפת כ–33 פיגועים (22%), כשהמדינות המובילות הן סומליה, ניגריה ומאלי. פיגוע בודד ונדיר בוצע באמריקה הלטינית, בקולומביה על ידי ארגון צבא השחרור הלאומי ובו נהרגו כ–21 בני אדם.

כוחות ביטחון סמוך לזירה בה מחבל מתאבד פוצץ עצמו בקאבול, בחודש שעבר
כוחות ביטחון סמוך לזירה בה מחבל מתאבד פוצץ עצמו בקאבול, בחודש שעברצילום: Rahmat Gul/אי־פי

מחברי המחקר כותבים כי "הבסתו הצבאית ההדרגתית של דאעש קיבלה תאוצה בשנתיים האחרונות וחיסלה את שליטתו בשטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, עד שבמארס 2019 איבד את המאחז האחרון שלו במזרח סוריה. למרות הירידה החדה שנרשמה במספר פיגועי ההתאבדות שביצע דאעש, כ–60%, גם בשנה זו הוא נותר הגורם המוביל. דאעש ושותפיו היו אחראים ל–69 פיגועי התאבדות ובפיגועים אלה נהרגו כ–850 בני אדם". לארגון הסוני־ג'יהאדיסטי המתחרה, אל־קאעדה ושלוחותיו, יוחסו בשנה האחרונה 52 פיגועי התאבדות. זהות מבצעיהם של עוד 17 פיגועי התאבדות בעולם אינה ידועה, אך מרביתם נעשו כנראה בידי דאעש, אל־קאעדה או ארגונים המושפעים מהם. כך, כ–97% מכלל פיגועי ההתאבדות ב–2019 בוצעו בידי ארגונים אלה.

שוייצר, מנדלבאום ואיילון כותבים כי "למרות הירידה החדה במספרם, פיגועי התאבדות עדיין מהווים דפוס פעולה שימושי ויעיל בשירות ארגוני טרור. ב–2019 השתמשו בו 21 ארגונים שונים. בשנה החולפת נהרגו בפיגועי התאבדות בממוצע כ–12 בני אדם בכל פיגוע, אולם ביותר מתריסר פיגועים — מספר ההרוגים היה גבוה בהרבה. דוגמה בולטת לכך היו פיגועי ההתאבדות המקבילים שבוצעו בסרי לנקה ב–21 באפריל, שבהם נהרגו כ–253 בני אדם".

לדבריהם, "בין הגורמים המרכזיים לירידה ב–2019 במספר פיגועי ההתאבדות היתה הנסיגה הנמשכת של דאעש ותבוסותיו הצבאיות בשנתיים האחרונות. נסיגה זו גרמה לאובדן מוחלט של שליטה בטריטוריות וכן לכרסום דרסטי בהכנסות וגם בכוח אדם, בהיעדר מגויסים חדשים". הם מעריכים כי ההתנקשות האמריקאית בחיי מנהיג הארגון, אבו בכר אל־בגדאדי, חייבה את דאעש לעבור תקופה של התארגנות והתבססות מחדש במזרח התיכון תוך מאמצים לביצור קשריו עם שותפים ברחבי העולם.

השלושה כותבים כי "דאעש ושותפיו, ובמקביל גם אל־קאעדה ושותפיו, רואים בפיגועי ההתאבדות גם סמל דתי, ערכי ומוסרי משותף, המוכיח את דבקותם בדרך האל. לכן, הם אינם צפויים להפסיק את השימוש בו כאמצעי מרכזי בלחימתם באויביהם. היקף פעילותם בהמשך הדרך יושפע במידה מכרעת מקצב ההתאוששות, מהנסיבות הארגוניות הפנימיות וכן מהמצב במדינות שבהן הם פועלים. דאעש, שנותר לפעול בסוריה ובעיראק, מוכיח כבר עתה יכולת הישרדות ויכולת לבצע פיגועי טרור וגרילה, אמנם במספרים נמוכים מאשר בעבר".

הם צופים שב–2020 עלולה להירשם עלייה מחודשת במספר פיגועי ההתאבדות, בפרט אלה שיבצעו דאעש ושלוחותיו. לדבריהם, "הירידה שנרשמה במספר פיגועי ההתאבדות ב–2019, כהמשך למגמה בשנים קודמות, אינה מלמדת בהכרח על ירידה באטרקטיביות של דרך פעולה זו עבור הארגונים. התארגנות מחודשת של מחנה הג'יהאד העולמי עלולה להתבטא בעתיד בהגברת השימוש בפיגועי התאבדות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ