שופטים צבאיים הורו למדינה לפצות במיליונים פלסטינים שהמשתלות שלהם נהרסו

שופטים צבאיים קבעו כי הפלסטינים, שישראל פגעה ברכושם באינתיפאדה השנייה, יפוצו בכשלושה מיליון שקל בנוסף לריבית, הצמדה ופיצוי בגין התמשכות הליכים: "התנהלותה של המדינה מקוממת, הרשויות היו צריכות לנהוג בפלסטינים כמו בישראלים"

הגר שיזף
הגר שיזף
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ההרס באחת המשתלות
ההרס באחת המשתלות שלגביהן הוגשה התביעהצילום: מוטי מילרוד
הגר שיזף
הגר שיזף

שופטים צבאיים הורו בשבוע שעבר למדינה לפצות במיליוני שקלים חמישה פלסטינים שכוחות הביטחון הרסו את המשתלות שבבעלותם בנובמבר 2000, בחודשיה הראשונים של האינתיפאדה השנייה. השופטים קבעו כי הפלסטינים, בעליהן של שלוש משתלות בקרבת קלקיליה, יפוצו בסכום כולל של כשלושה מיליון שקלים, שעשוי להגיע עד ליותר משבעה מיליון שקל בחישוב ריבית, הצמדה, פיצוי בגין התמשכות הליכים ושכר טרחה לעורכי דינם. בהחלטתם מתחו השופטים ביקורת חריפה על התנהלות המדינה ועל עורכי הדין של המינהל האזרחי בתיק הפיצויים.

את ההחלטה, שמקבלת באופן כמעט מוחלט את טענות בעלי המשתלות, קיבלה ועדת העררים באיו"ש בעקבות ערעור על החלטת קצין מטה (קמ"ט) תובענות במשרד הביטחון, שקבע לפלסטינים פיצוי נמוך בהרבה. החלטות ועדת העררים הן בגדר המלצות שמצריכות אישור של ראש המינהל האזרחי. בפועל, מלבד במקרים חריגים, ראש המינהל האזרחי מאשר אותן. 

לדברי עו"ד שרון דניאלי, שייצג את בעלי המשתלות לצד עו"ד דרור ארד-אילון, ההחלטה חריגה - הן משום שאין פלסטינים רבים שתובעים פיצוי במקרים דומים ונאבקים כדי לקבלו לאורך זמן כה ארוך, והן משום שלאחר שנת 2000 ישראל הרחיבה את ההגדרה של פעולה מלחמתית באופן שיאפשר לה לנצח ברוב תביעות הפיצויים מסוג זה.

ההרס באחת המשתלות
ההרס באחת המשתלותצילום: מוטי מילרוד

בלילה שבין 14 ל-15 בנובמבר 2000, ימי האינתיפאדה השנייה, הרסו כוחות הביטחון שלוש משתלות בצומת הפירות שליד קלקיליה, על כל הצמחים והציוד שהיה בהן. זאת, לאחר שבשבועות הקודמים הושלכו אבנים ובקבוקי תבערה באיזור המשתלות כמה פעמים. חלק ממי שהשליכו אותם הסתתרו במשתלות ובעצים הסמוכים להן, ובעקבות זאת דרשו כוחות הביטחון מבעלי המשתלות להציב שמירה בכניסה - וכך עשו. כיוון שהצבת השמירה לא מנעה המשך התקריות בסביבת המשתלות, ב-12 בנובמבר הודיעו כוחות הביטחון לבעליהן כי יהרסו אותן בתוך 48 שעות. בעלי המשתלות ניסו למנוע את ההריסה, אך ללא הועיל. "הנזק למשתלות היה לא יאומן ובעלי המשתלות ניזוקו כלכלית באופן אנוש בעקבותיו", אמר ל"הארץ" עו"ד אילון.

את התביעה הראשונה לקבלת פיצויים הגישו בעלי המשתלות כבר ב-2002, אז טענה המדינה כי הריסת המשתלות היתה פעולה מלחמתית. הפסיקה בדבר היותה של הריסת המשתלות לא-מלחמתית ניתנה לראשונה בבית המשפט המחוזי ב-2009. החלטה זו נהפכה כמה פעמים עד שבסופו של דבר - בעקבות ערער נוסף לבג"ץ - חזר בו המפקד הצבאי מהטענה כי הפעולה היתה מלחמתית. מאז התמקדו הדיונים בשאלת גובה הפיצוי. בגלגולה האחרון של התביעה, פסק קמ"ט תובענות במשרד הביטחון כי על המדינה לשלם 660,474 שקלים לבעלי המשתלות, לאחר שקיבל את חוות דעתו של השמאי מטעם המדינה ואף הפחית מסכומי הפיצוי שיקבלו בעלי המשתלות, מסיבות שונות. 

בהחלטה שניתנה כעת, ביקר השופט סא"ל רונן עצמון בחריפות את התנהלות המדינה במקרה. "אני מציע שבכל מקרה דומה יופעל 'מבחן המשתלה הישראלית'", כתב השופט. "האם נהרוס את המשתלה הישראלית רק משום שמחבלים פלסטינים התחבאו מאחורי אחת החממות בשטחה, וביצעו משם פיגוע... האם נסתפק בהתראה של יומיים בלבד לפני שנשלח דחפורים להרוס את המשתלה הישראלית?". עוד התייחס השופט למשך ההליכים בתיק וכתב: "האם נגרור את הבעלים הישראלים בחמש ערכאות במשך 19 שנה, או שנתפשר איתם לפני כן?". בין השאר, השופט התייחס לסיבות שבגינן קבע קמ"ט תובענות כי יש להפחית את סכום הפיצוי.

לדוגמה, קמ"ט תובענות קבע כי יש להפחית 40% משיעור הפיצוי שיקבלו בעלי המשתלות בשל "רשלנות תורמת", מאחר שלדבריו הם לא עשו מספיק כדי לצמצם את הנזק למשתלות. על נקודה זו כתב השופט, "כלל לא ברור כיצד יכלו העוררים להקטין את נזקם, בתוך היומיים שהוקצו להם בין ההודעה על ההריסה בפועל... אכן קל לכתוב על הנייר ולחשב מתמטית את העבודה הנדרשת… אם הדבר כה קל, פשוט וזול, חבל שלא עשו כך הצבא והמינהל האזרחי, שהרי בכך היו חוסכים לכולנו את הנזק ואת הדיונים רבי השנים". השופט אף הציע כי אם היתה המשתלה ישראלית, הצבא והמינהל האזרחי היו עוזרים בפינויה טרם ההריסה "בנחישות וברגישות". 

עו"ד דרור ארד בתל אביב, בשבוע שעבר
עו"ד דרור ארד בתל אביב, בשבוע שעברצילום: מוטי מילרוד

לסיכום, כתב השופט, "אני מצפה שרשויות המדינה באיזור, גם הצבא וגם המינהל האזרחי, ינהגו בפלסטינים - בייחוד באלה החפים מפשע - כשם שהיו נוהגים בניזוקים ישראלים… אני מצפה שלאחר שנאלצו לפגוע בעסקים ינהגו בהגינות בעת שקילת הפיצוי המגיע להם, ולא ינסו לחמוק מאחריות בטיעונים משפטיים יצירתיים". השופט גם פסק לבעלי המשתלות פיצוי בגין עוגמת נפש לאור התארכות ההליכים, אותם כינה "מסע ייסורים ביורוקרטי". בדברי ההסבר לחלק זה ציין השופט כי "התנהלותה המקוממת של המדינה היא שאחראית לא רק לנזק הפיזי שנגרם, אלא גם להתמשכות ההליכים. התנהלות כזאת מצדיקה תגובה חריפה, ולא רק במילים".    

כמו כן, השופט לא חסך ביקורת מעורכי הדין של המינהל האזרחי, שייצגו את המדינה בהליך בוועדת העררים, באומרו כי הוא מצפה מהם "לראות עצמם כמייצגים את האינטרס הציבורי במובנו הרחב ולא כמנעול על קופת המדינה". 

עו"ד אילון מסר בתגובה: "יש חשיבות עצומה למבחן המשתלה הישראלית, בית המשפט קבע שהנזק הוא עיוור צבעים, שהמדינה גורמת נזק - לא משנה למי הוא נגרם, אמות המידה שבה מפצים הן אותן אמות המידה לכל נפגע - יהודי או לא יהודי, ישראלי או לא ישראלי". עו"ד דניאלי הוסיף: "מי שאמורה לנפנף בגאווה בהחלטה הזאת היא המדינה, במיוחד בימים אלה בהם מנסים להביא את ישראל אל בית המשפט בהאג, כי היא מבטאת את כיבוד החוק הבינלאומי ומהווה תעודת כבוד למערכת השיפוט הצבאית".

מדובר צה"ל נמסר: "החלטת ועדת העררים מתייחסת לפעולה של הריסת משתלות, שבוצעה בשנת 2000, במהלך האינתיפאדה השנייה. הפעולה בוצעה משיקולים מבצעיים הכרחיים, ביחס למשתלות שנבנו באופן בלתי חוקי, ועל מנת למנוע פיגועים שבוצעו מתוך המשתלות ומסביבתן. ההריסה עצמה התקיימה בעת לחימה ותוך סיכון כוחות הביטחון".

עוד נמסר: "ועדת העררים פסקה לעוררים פיצויים בסך כשלושה מיליון וחצי שקל בתוספת ריבית והצמדה. הוועדה ביקרה את דרך התנהלותם של רשויות המדינה באזור, בעניינם של העוררים. ההחלטה המפורטת נלמדת על ידי גופי הביטחון".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ