פרשנות

כנס השואה בירושלים והבחירות בארה"ב הם תפאורה מושלמת לסיפוח בקעת הירדן

במפה הפוליטית הנוכחית יש רוב מוצק לסיפוח הבקעה, ואפשר להעריך שישראל צועדת לשם. אם נתניהו יחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן או רק יתניע את המהלך, הוא ירשום לעצמו את ההישג הגדול ביותר בכהונתו

אלוף בן
אלוף בן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו בהשקת קמפיין הליכוד בירושלים, אתמול
נתניהו בהשקת קמפיין הליכוד בירושלים, אתמולצילום: אמיל סלמן
אלוף בן
אלוף בן

כשראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על כוונתו לספח את בקעת הירדן שבוע לפני הבחירות בספטמבר, הצהרתו נתפסה כגימיק של הרגע האחרון להסטת הדיון הציבורי מכתבי האישום הצפויים נגדו, וכסוכריה לפיתוי מצביעים מהימין הדתי שיערקו מרשימת ימינה לליכוד. נתניהו הציג אמנם את מפת השטח שיסופח, אבל התוכנית לא עוררה כמעט דיון ציבורי או תגובה בינלאומית ונבלעה ברעשי הרקע של הבחירות.

קמפיין הלך וקמפיין בא, ונתניהו נצמד כדרכו למסר: תמיכת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעניקה לישראל הזדמנות נדירה לסיפוח הבקעה, ולכן צריך להשאיר בשלטון את ראש הממשלה המקורב לבית הלבן ולמפלגה הרפובליקאית. הסקרים לא הושפעו בינתיים ולבלוק הימין של נתניהו עדיין חסר הרוב הדרוש לחילוץ ראש הממשלה ממשפטו. ובכל זאת, נתניהו הצליח לנטוע את הרעיון בתודעה הציבורית.

גנץ ויעלון בבקעת הירדן, אתמול
גנץ ויעלון בבקעת הירדן, אתמול צילום: אמיל סלמן

השבוע העניק פורום השואה הבינלאומי שמתכנס בירושלים הזדמנות להעלות מחדש את הסיפוח לכותרות, בידיעה שהמנהיגים הרבים שבאו לציין את זכר ששת המיליונים לא יקלקלו את האירוע בביקורת על תאוות הקרקעות של ישראל. נתניהו זכה בתומך נלהב לרעיון בדמות יריבו הפוליטי לכאורה, יו"ר כחול לבן בני גנץ, שיצא עם בכירי רשימתו להצטלם בבקעת הירדן והבטיח לתמוך בסיפוח "בהסכמה בינלאומית". עורך העיתון מקור ראשון, חגי סגל, ציטט ביום שישי את גנץ אומר שהוא רוצה הסכמה ירדנית ואירופית לסיפוח, ולא רק אמריקאית. גנץ יודע שהמלך עבדאללה והאיחוד האירופי לא יכירו בהחלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, אבל הוא לא יוכל להסתתר מאחוריהם לנצח. השכפ"ץ הזה דק ומחורר, ומזכיר את הבדיחה הישנה על העקרון והמחיר.

אפשר להעריך שישראל צועדת לסיפוח הבקעה, איזור ריק ושומם ברובו, שרק ישראלים מעטים מבקרים בו בכלל, אבל נתפס כבעל חשיבות אסטרטגית. העיתוי שקוף: שנת בחירות לנשיאות בארה"ב, שבה מתמודד טראמפ על כהונה שנייה ואוזנו כרויה לבקשות מירושלים. נתניהו לא המציא שום דבר חדש. ישראל ניצלה מאז ומתמיד מצבים כאלה כדי ליהנות מתמורות מדיניות מוושינגטון. הנשיא הארי טרומן הכיר במדינה היהודית דקות אחדות אחרי הכרזתה ב-1948, בניגוד לעמדת שר החוץ והפקידות הבכירה בממשל, כיוון שהתמודד בבחירות בארה"ב  מעמדת חולשה ונזקק לתמיכת הבוחרים והתורמים היהודים.

במפה הפוליטית הנוכחית בישראל יש רוב מוצק לסיפוח הבקעה, שכולל את כל בלוק הימין, את המתנחל אביגדור ליברמן, ועכשיו גם את כחול לבן. קשה לזכור שרק לפני כמה שנים, נתניהו התנגד לכל סיפוח בגדה המערבית ודבק בשמירת הסטטוס קוו בנימוק שמהלכים חד צדדיים יזיקו לישראל. המתנחלים לא ויתרו, הם היטו לצידם את הרוב בליכוד, וחיכו לשעת הכושר שבה נתניהו ייחלש ויזדקק להם. עכשיו עבר גם גנץ מ"השמאל-מרכז" לימין המספח. אם תקום ממשלת אחדות אחרי הבחירות, סיפוח הבקעה יעמוד בראש סדר היום שלה, והוא יעבור אפילו אם האגף השמאלי בכחול לבן ייהנה מחופש הצבעה.

נתניהו במסיבת העיתונאים שבה הכריז על תוכניתו לספח את בקעת הירדן, בספטמבר
נתניהו במסיבת העיתונאים שבה הכריז על תוכניתו לספח את בקעת הירדן, בספטמברצילום: עופר וקנין

גם השמאל מפוצל. אחרי הכל, את סיפוח הבקעה יזם איש מפלגת העבודה יגאל אלון, בתוכנית המפורסמת לחלוקת הגדה המערבית שהציג מימי הכיבוש הראשונים, ואת ההתנחלויות בבקעה הקימו ממשלות העבודה לפני המהפך של 1977. ההסתייגות שפרסם אתמול (שלישי) יו"ר העבודה עמיר פרץ מתמיכת גנץ בסיפוח היתה מתונה והזכירה את "סידורי הביטחון החיוניים" לישראל. מרצ והרשימה המשותפת התנגדו בקול רם יותר, כצפוי, אבל התנגדותן רק מסייעת לגנץ להיראות לאומן ולא שמאלן. הבטחת ח"כ אחמד טיבי לגנץ, שאם יתמוך בסיפוח יישאר באופוזיציה, לא הרתיעה את יו"ר כחול לבן.

סיפוח הבקעה תואם לעמדה שנתניהו מציג כבר עשרות שנים, שלפיה הגדה המערבית ורמת הגולן הם "קיר המגן" של ישראל, שאסור לוותר עליו. עוד לפני הכרזות הסיפוח, הוא דיבר על שליטה ביטחונית בבקעת הירדן בכל הסדר עתידי עם הפלסטינים. אם יחיל את החוק הישראלי שם, או רק יתניע מהלך פוליטי ומדיני שישלימו יורשיו, הוא ירשום לעצמו את ההישג הכי גדול בתקופת כהונתו, אחרי יותר מעשור של דריכה במקום וקיפאון מדיני.

ישראל תצדיק את הסיפוח בשיקולי ביטחון ובדלילות האוכלוסייה הפלסטינית בשטח שיסופח. לפי נתוני שלום עכשיו, מפת נתניהו תצרף לישראל 1,236 קמ"ר, שהם 22.3% משטח הגדה המערבית, ובהם כ-13 אלף מתנחלים ישראלים וכ-4,500 פלסטינים. לממשלות זרות שיתלוננו על קבורת תהליך השלום ופתרון שתי המדינות, ייאמר שהחלת החוק הישראלי לא מונעת משא ומתן עתידי לשלום, כפי שסיפוח מזרח ירושלים ב-1967 והגולן ב-1981 לא מנעו את השיחות על חלוקתם מחדש עם הפלסטינים והסורים.

זעקות השבר של הרשות הפלסטינית מעוררות כרגע עניין אפסי בקהילה הבינלאומית, ובית הדין בהאג מתקשה לקרוא מסמכים ארוכים על הפרת החוק הבינלאומי, כפי שפורסם אתמול ב"הארץ". אם טראמפ ומנהלי הקמפיין שלו ייתנו אור ירוק לנתניהו, קשה לראות מי ימנע מישראל להעביר בשלוש קריאות בכנסת את החלת החוק, המשפט והמינהל הישראלי, על שטח בקעת הירדן שיוצג במפה המצורפת לחוק הסיפוח. המסתייגת היחידה תהיה ירדן, הנהנית מתמיכת מערכת הביטחון הישראלית. וכאן יידרשו למספחים עדינות ויצירתיות, כדי למנוע את קריסת הסכם השלום ושולי הביטחון הרחבים שהוא מעניק לישראל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ