ישראל לא נתנה לפוטין כנסייה תמורת נעמה יששכר. אז מה כן קרה בעיר העתיקה?

הדרך לשיפור האווירה מול רוסיה עברה בכנסיית אלכסנדר נבסקי בירושלים. בישראל רואים במו"מ עם הקרמלין הישג מדיני, אך הוא עלול ליצור תקריות דיפלומטיות בעתיד

ניר חסון
ניר חסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נתניהו ופוטין, אתמול
נתניהו ופוטין, אתמולצילום: אוהד צויגנברג
ניר חסון
ניר חסון

בניגוד למה שניתן היה להבין מפרסומים בימים האחרונים, ישראל לא העבירה לידי ממשלת רוסיה כנסייה תמורת שחרורה של נעמה יששכר. אם כך, מה קרה בכנסיית אלכסנדר נבסקי שבעיר העתיקה בירושלים? מדוע ישראל רואה במשא ומתן עם רוסיה הישג מדיני, וכיצד הוא עלול לסבך אותה עם עדות נוצריות נוספות בבירה?

כנסיית אלכסנדר נבסקי צמודה למתחם כנסיית הקבר. זהו המאחז הרוסי החשוב ביותר באגן הקדוש ואתר חובה לצליינים. הכנסייה נבנתה בסוף המאה ה-19 במימון מאמינים ועולי רגל מרוסיה, ומאז ניהלה אותה החברה האימפריאלית האורתודוכסית בפלשתינה (OPS), שבראשה עמדו דוכסים ואנשי כנסייה רוסיים. כיום מנהל את החברה ניקולאי וורונצוב, המתגורר בגרמניה.

בעקבות המהפכה הבולשביקית נדרשו ראשי הכנסייה הרוסית להחליט אם לתמוך בשלטון החדש, למרות התנגדותו המוצהרת לכנסייה, או לצאת נגדו. התומכים השתייכו לכנסייה האדומה, שזכתה לחסות סובייטית, והמתנגדים לכנסייה הלבנה, שהתבססה בעיקר על גולים רוסים במערב. ב-2007 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין שתי הכנסיות, ומאמיני הכנסייה הלבנה הכירו בפטריארך במוסקבה כפטרונם. אלא שהחברה האימפריאלית המנהלת את כנסיית נבסקי לא קיבלה לחלוטין את מרות הכנסייה האדומה ונותרה עצמאית למדי. בשנים האחרונות הגביר הקרמלין את הלחץ להעברת הכנסייה לידיו.

כנסיית אלכסנדר נבסקי, אתמול
כנסיית אלכסנדר נבסקי, אתמולצילום: אוהד צויגנברג

אין זו הפעם הראשונה שבה ישראל משתמשת בנכסים היסטוריים בירושלים בניסיון להתחבב על פוטין. ב-2008 העבירה ממשלת אהוד אולמרט את מתחם חצר סרגיי שבמגרש הרוסים לידי ממשלת רוסיה. הדבר היה אפשרי כיוון שהחצר היתה בבעלות הממשלה, בניגוד לכנסיית נבסקי, שאינה ניתנת להעברה. במקרה זה, הדרך לרצות את פוטין היתה להיענות לבקשה לפתיחת הליך לרישום מחדש של הבעלות על המבנה. הרוסים פנו לרשם המקרקעין במשרד המשפטים והגישו לו מסמכים, בהם הסכם שיתוף הפעולה בין הכנסייה האדומה ללבנה, שבו מכירה הכנסייה הלבנה בבעלות של האדומה על הנכסים הקדושים בירושלים. הטיפול של משרד המשפטים בפנייה התעכב. בינתיים פנתה OPS לישראל והגישה למועצה לביטחון לאומי מסמך המפרט את גלגולי הבעלות על המבנה ומסביר מדוע לפדרציה הרוסית אין זכויות בו. 

כעת הפעילה המדינה את רשם המקרקעין, שפרסם לפני שלושה שבועות הודעה על הרישום מחדש וקרא לכל מי שיש לו התנגדות למהלך להציג אותה. הרישום אינו כולל פינוי הכנסייה או החלפה של מנהליה, אך ייתכן שצעדים כאלה יינקטו בהמשך. OPS צפויה להתנגד ולטעון כי ישראל כבר הכירה בעבר בבעלותה על הרכוש בירושלים. אז סביר שהרשם יעביר את התיק לבית המשפט, והמדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, צפויה לעמוד לצד הרוסים. במקביל קידמה המממשלה שתי מחוות נוספות, הנוגעות למעמדם של מבנים אחרים בירושלים שכבר נמצאים בבעלות רוסית.

לפני כחודשיים הקימה הממשלה צוות בראשות השר להגנת הסביבה ולענייני ירושלים, זאב אלקין, שמטרתו שיפור היחסים עם רוסיה באמצעות שורת צעדים בוני אמון. זאת, על רקע המתיחות בין המדינות, לאחר צבא סוריה הפיל מטוס רוסי בעת תקיפה ישראלית בספטמבר 2018 ולאחר הסגרת ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב מישראל לארה"ב בנובמבר האחרון. לדברי גורם מדיני, לא קיימת עסקה לקידום העברת הבעלות על הכנסייה בתמורה לשחרור נעמה יששכר, "אבל היה ברור שאי אפשר להתקדם בלי שיפור האווירה מול הרוסים".

כנסיית אלכסנדר נבסקי, אתמול
כנסיית אלכסנדר נבסקי, אתמולצילום: אוהד צויגנברג

למחווה הישראלית עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, מעבר ליחסים עם רוסיה. ראשית, בימין יש מי שרואה בעצם הפנייה הרוסית לישראל הישג מדיני, כיוון שיש בה משום הכרה למעשה בשליטה הישראלית במזרח ירושלים. גורם מדיני הסביר כי במשך שנים נמנעו הרוסים מלפנות לישראל בעניין מסיבה זו.

סוגיה נוספת היא המעורבות של המדינה בסכסוכים הנוגעים למקומות קדושים בירושלים. מאז 1967 משתדלת ישראל שלא להתערב בסכסוכים הרבים מספור בין הכנסיות והעדות השונות בכנסיית הקבר ובמקומות אחרים, והעיקרון המנחה אותה הוא שמירה על הסטטוס קוו. יוצאת דופן היתה ההתערבות של המשטרה לטובת הכנסייה האתיופית, שסייעה לה להשתלט ב-1970 על מתחם דיר א-סולטן בגג מבנה כנסיית הקבר. זו היתה מחווה לאתיופיה, בשעה שיחסי המדינות היו בשיאם, ופגיעה במצרים, פטרונית הקופטיים, בתקופה שבה שרר מצב מלחמה בינה לבין ישראל. ההתערבות בסכסוך בין שני גופים כנסייתיים רוסיים על נדל"ן קדוש עלולה, לדעת רבים, לפתוח פתח לדרישות נוספות מצד מדינות וכנסיות, שישראל תתערב לטובתן בסכסוכים עם עדות אחרות. לא מופרך להניח שמצרים תהיה הראשונה לפנות בדרישה לקבל בחזרה את דיר א-סולטן, שלגביו עדיין קיימת מחלוקת בינה לבין אתיופיה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ