נתניהו ומנהיג סודאן נפגשו באוגנדה; לשכת רה"מ: נוביל לנורמליזציה ביחסים

הפגישה בין השניים התרחשה באנטבה ונמשכה שעתיים. בסביבת ראש הממשלה רמזו כי כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם סודאן יסייע לישראל בגירוש מבקשי מקלט השוהים בישראל

נעה לנדאו
לי ירון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בני הזוג נתניהו עם נחיתתם באוגנדה, היום
בני הזוג נתניהו עם נחיתתם באוגנדהצילום: חיים צח / לעמ
נעה לנדאו
לי ירון

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש אתמול עם מנהיג סודאן עבד אל־פתאח בורהאן באוגנדה. מלשכת ראש הממשלה נמסר לאחר הפגישה באטנבה, שארכה כשעתיים, כי "הוסכם להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות". בסביבת ראש הממשלה רמזו כי אם ימוסדו היחסים עם סודאן, הדבר יסייע לישראל גם בגירוש מבקשי מקלט סודאנים השוהים בישראל.

בורהאן עומד בראש מועצת הריבונות של סודאן ומשמש מנהיג המדינה בפועל מאז הדחתו באפריל של הנשיא עומר אל-בשיר. בהודעת של לשכת ראש הממשלה נכתב כי נתניהו "מאמין שסודאן נעה בכיוון חדש וחיובי" וכי ראש הממשלה הביע זאת בפני שר החוץ של ארה"ב, מייק פומפאו. לפי ההודעה, בורהאן "מעוניין לסייע למדינתו לעבור תהליך של מודרניזציה על ידי הוצאתה מבידוד והצבתה על מפת העולם".

עבד אל-פתאח בורהאן בחרטום, ביוני
עבד אל-פתאח בורהאן בחרטום, ביוניצילום: Hazem Ahmed/אי־פי

גורם ישראלי אמר כי שיתוף פעולה בין שתי המדינות צפוי להשפיע על טיסות לישראל מעל סודאן. לדבריו, "יש מגמה כללית של מדינות מוסלמיות, ערביות ואפריקאיות שרוצות בקרבתה של ישראל".

בשנים האחרונות דווח בישראל ובחו"ל כי ישראל עשויה לחדש את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינות מוסלמיות באפריקה, בהן סודאן, מאלי וניז'ר. בכירים במדינה התבטאו כמה פעמים בפומבי להסדרת היחסים עם סודאן. זאת, במיוחד לאחר הדחת אל-בשיר. עוד דווח כי ישראל פנתה בעבר לארה"ב ולמדינות נוספות ועודדה אותן לשפר את יחסיהן עם סודאן ולנקוט כלפיה מחוות על רקע ניתוק היחסים בין המדינה הערבית-אפריקאית לבין איראן.

לפני צאתו לאוגנדה אמר ראש הממשלה: "ישראל חוזרת לאפריקה בגדול, אפריקה חזרה כבר לישראל. אלה קשרים שהם חשובים מאוד בתחום המדיני, בתחום הכלכלי ובתחום הביטחוני ועוד יסופר בזה".

לקראת גירוש

להבדיל מאריתריאה, שלגביה ישראל הסכימה בעבר שחל עיקרון אי־ההחזרה, העמדה הרשמית בישראל לגבי סודאן היתה שאי אפשר להחזיר לשם מבקשי מקלט כי אין עמה יחסים דיפלומטיים. כינון היחסים עם סודאן עשוי לשנות את עמדת ישראל, אף שרוב הקהילה הבינלאומית לא מגרשת מבקשי מקלט לאזורי הקונפליקט במדינה, וחרף האמנות הבינלאומיות שקובעות שיש לבדוק את בקשות המקלט באופן פרטני.

בני הזוג נתניהו עם נשיא אוגנדה ורעייתו, היום באנטבה
בני הזוג נתניהו עם נשיא אוגנדה ורעייתו, היום באנטבהצילום: STRINGER/רויטרס

בנאום בפני מרכז הליכוד לפני שבועיים הבטיח נתניהו: "עצרנו כניסה של מיליון מסתננים מסיני לארץ. הבדל עצום. הוצאנו כבר שליש מאלו שעדיין נכנסו, ואנחנו הולכים להוציא את שני השליש שנשארו, גם על זה עובדים, בקרוב תשמעו חדשות".

על פי הערכות של נציבות האו"ם לפליטים, בישראל יש כ-7,000 סודאנים, כ-4,500 מהם מ"אזורי משבר" במדינה, שאליהם רוב הקהילה הבינלאומית לא מגרשת מבקשי מקלט. אזרחי סודאן הגישו כ-3,400 בקשות מקלט בישראל, שהמדינה מעכבת את ההכרעה בהן במשך שנים. בדצמבר 2018 החלה רשות האוכלוסין וההגירה לבדוק מחדש כ–1,500 בקשות מקלט של אזרחי סודאן, יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול. הרשות הודתה כי עליה לערוך מחדש ראיונות עם המבקשים, מכיוון שהראיונות הראשונים שנערכו "אינם מעמיקים דיים לצורך הכרעה בבקשה למקלט מדיני".

יחד עם זאת, ביולי האחרון הרשות הפסיקה לבחון בקשות מקלט שהגישו סודאנים בשל המהומות במדינה. הדבר נעשה בהוראת שר הפנים אריה דרעי, בעקבות הערכת משרד החוץ שלפיה ההפגנות שבמהלכן הודח הנשיא אל־בשיר, יצרו "אי־ודאות" ביחס למצב בסודאן. הערכת משרד החוץ ניתנה בקיץ האחרון בתגובה לעתירה לבג"ץ נגד יחסה למבקשי המקלט מאזורים אלה, ובה נכתב כי הדחת אל־בשיר, תפיסת השלטון על ידי הצבא וההפגנות נרחבות במדינה הוסיפו "חוסר ודאות פוליטי ושלטוני במרכז המדינה לחוסר היציבות השורר גם כך בחבלי המריבה בפריפריה". לפי משרד החוץ, שינויים אלה טומנים בחובם פוטנציאל לשינוי, אך יחד עם זאת גם סכנה להידרדרות ולחוסר יציבות במציאות השלטונית בסודאן.

בנציבות האו"ם לפליטים אמרו כי לאור היחסים בין ישראל וסודאן וההגנה שנתנה ישראל לאוכלוסייה זו ב-15 השנים האחרונות יש לבחון את המצב בזהירות, "גם לאור השינויים הפוליטיים בסודאן, המשברים הנמשכים באזורי הקונפליקט וטיב היחסים הדיפלומטיים בין המדינות". שרון הראל, נציגה בכירה בנציבות, אמרה כי אם התנאים יבשילו ויאפשרו לפליטים לחזור בבטחה לסודאן, הנציבות תוכל לסייע בחזרות 'מרצון'. היא הוסיפה כי "יש אלפי בקשות מקלט תלויות ועומדות של אזרחי סודאן, אשר מי שעדיין טוען שנשקפת לו סכנה פרטנית באם יוחזר, בקשת המקלט שלו חייבת להיבחן, על פי סטנדרטים בינלאומיים כחלק מאמנת הפליטים".

מהמוקד לפליטים ולמהגרים ומהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "בושה שסביבת ראש הממשלה חוגגת עוד הזדמנות מדומיינת להיפטר מהחובה החוקית והמוסרית שלה להעניק מקלט לניצולי רצח עם. לצערנו חבלי הארץ מהם ברחו מבקשי המקלט הסודאנים לישראל מדממים עד היום. אנו שותפים לתקוות הפליטים וציפייתם ליום בו יוכלו לשוב למולדתם בבטחה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ