צ׳כיה מתייצבת לצד ישראל ומבקשת להשתתף בהליכים בהאג

בקשת צ'כיה להצטרף להליכים כ"ידידת בית המשפט" נובעת מכך שישראל אינה מעוניינת להשתתף רשמית בדיונים כדי שלא להכיר בסמכות בית הדין. ל"הארץ" נודע כי גם גרמניה עשויה להצטרף להליכים

נעה לנדאו
נעה לנדאו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
התובעת הראשית בהאג, פאטו בנסודה, ב-2018
התובעת הראשית בהאג, פאטו בנסודה, ב-2018צילום: Bas Czerwinski / AP
נעה לנדאו
נעה לנדאו

צ'כיה ביקשה היום (חמישי) מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להיות "ידידת בית המשפט" בהליכים שיבחנו אם יש למוסד סמכות שיפוט בשטחים. ישראל נוטה שלא להשתתף בדיונים אלה באופן רשמי, אף שביקשה דיון על סמכות בית הדין, משום שהשתתפותה תיתפס כהכרה בסמכות המוסד וההליכים בו. לפיכך הגישה צ'כיה את הבקשה כדי לתמוך בישראל. ל"הארץ" נודע כי גם גרמניה עשויה להצטרף להליכים. התאריך האחרון לפרסום כל הבקשות הוא יום ראשון.

גורמים מדיניים בירכו הערב על הבקשה של צ'כיה ומסרו כי "נעשו מאמצים בנושא מצד ישראל". פראג נחשבת לבעלת ברית קרובה של ישראל במוסדות הבינלאומיים, ופעמים רבות אף עזרה למנוע החלטות שממשלת נתניהו התנגדה להן, בין השאר במוסדות כמו האיחוד האירופי. מעבר לכך צ׳כיה חברה בפורום מדינות וישגראד (עם הונגריה, פולין וסלובקיה), הנחשב לסמן הלאומני של האיחוד האירופי. בשנים האחרונות חימם נתניהו את היחסים עם מדינות אלו במהלך שנועד, בין היתר, לכרסם בקונצנזוס במסדרונות האיחוד בסוגיה הפלסטינית ובסוגיה האיראנית.

היום הגישה גם לשכת עורכי הדין בישראל בקשה דומה לזו של צ'כיה. חברי הלשכה אישרו ביום שני את בקשתו של היו"ר אבי חימי לפנות לבית הדין אם תתקבל בקשת התובעת פאטו בנסודה לפתוח בהליך מקדמי בנושא, ואם תתאפשר הצטרפות לדיון כידידים (גורמים המסייעים לבית המשפט בסוגיה אף שאינם צד בדיון). הלשכה כבר הקימה קבוצת עבודה לצורך כתיבת חוות דעת בנושא מטעמה, בראשותו של עו"ד ניק קאופמן, לשעבר בכיר בפרקליטות ירושלים וכיום יועץ למדינות בהאג.

חימי כתב לחברי הלשכה כי ברצונו לייצג את העמדה הישראלית "על מנת שעמדת הרשות הפלסטינית לא תיוותר ללא מענה". רוב חברי המועצה אישרו את בקשתו - על אף התנגדותם של כמה חברים ערבים ויהודים. המתנגדים טענו כי מדובר בנושא פוליטי ומשפטי שנוי במחלוקת שהלשכה אינה צריכה להתערב בו. ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, משפטן שבעבר היה חבר הלשכה, אמר ל"הארץ" כי "ממשלת נתניהו מנסה לקדם אג'נדה פוליטית של הנצחת הכיבוש והצדקתו באמצעות מחטף וגיוס לשכת עורכי הדין לצרכים פוליטיים. עורכי דין ערבים ויהודים מתנגדים לכך נחרצות".

בדצמבר פרסמה התובעת בנסודה את החלטתה שלפיה יש בסיס לחקירה נגד ישראל והפלסטינים בחשד לביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים - בתום בדיקה מקדמית שנמשכה כחמש שנים. בין השאר מבקשת בנסודה לחקור פשעי מלחמה לכאורה של צה"ל ושל חמאס במהלך מבצע צוק איתן, את הרחבת ההתנחלויות בגדה ואת העימותים סביב ההפגנות בגבול עזה. עם זאת, היא ביקשה תחילה מבית הדין בהאג להכריע בשאלת הסמכות השיפוטית שלו בשטחים אלה, המצויים במחלוקת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ