היקף הירי מעזה ירד ב-80%? "הארץ" בדק את טענות בנט מול המציאות

בראיון בפגוש את העיתונות בשבת, התפאר שר הביטחון בשורת הישגים שייחס לעצמו מאז שנכנס לתפקיד. אלא שבדיקה מעלה כי רוב הצהרותיו אינן נכונות ונועדו בעיקר לאוזני בוחריו הפוטנציאליים

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנט בישיבת ממשלה, בחודש שעבר
בנט בישיבת ממשלה, בחודש שעברצילום: עמית שאבי
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

שר הביטחון נפתלי בנט התארח במוצאי שבת בתוכנית פגוש את העיתונות בערוץ 12 ושם התפאר ברצף הישגים והצלחות שייחס לעצמו מאז שנכנס לתפקיד לפני כשלושה חודשים. אלא שבדיקת "הארץ" מעלה כי הצהרותיו רחוקות מהמציאות ונועדו בעיקר לייצר מנוף אלקטורלי לקראת הבחירות. בנט סירב למסור תגובה.

"במשך עשרות שנים יש תמנון איראני שיושב בטהראן והוא שולח זרועות טרור ללבנון, וגם את חמאס להכות בנו, ואנחנו שולחים את חיילינו להילחם מול אותן זרועות. זאת לא אסטרטגיה נכונה, אנחנו צריכים ללכת לראש התמנון ולהחליש אותו, להתיש אותו כדי שהזרועות יתייבשו"

בנט ממשיך בקו שבו הוא נוקט מאז שנכנס לתפקיד, שלפיו הוא מביא לשינוי כללי המשחק בפעילות צה"ל מול ההתבססות האיראנית בסוריה. כך, בתקיפה בסוריה בנובמבר, שאירעה בתגובה לירי רקטות מסוריה לישראל בידי כוח איראני, טען בנט בשיחות סגורות כי מדובר ב"אחת התקיפות הרחבות" שהביאה לפגיעה ב-50% מהנכסים האיראניים בסוריה.

רעולי פנים מכינים צרור בלוני תבערה סמוך לגבול ישראל-עזה, החודש
רעולי פנים מכינים צרור בלוני תבערה סמוך לגבול ישראל-עזה, החודשצילום: AFP

אלא שלא מדובר בתקיפה נרחבת במיוחד או בכזאת שהביאה להישגים יוצאי דופן מול האיראנים. דובר צה"ל בעצמו, תת-אלוף הדי זילברמן, יצא במרומז נגד ההצהרות המופרזות של בנט. בכנס של דוברי הרשויות המקומיות בשבוע התקיפה בנובמבר, הוא אמר: "הנכס הכי חשוב לנו בדובר צה"ל זה האמינות. יש מצב שבו עובדה נתונה לפרשנויות. בעולם שאני מתמודד איתו בחודשיים האחרונים, כולל אירוע בשבוע האחרון של עובדות שביצענו בתקיפות בסוריה. אני יכול לשתף אתכם שבתדריך שנתתי בבוקר אחרי התקיפות, אני ציינתי שתקפנו עשרות מטרות, בהן מספר מטרות איראניות, אלה הדברים שאני אמרתי. בקרב על הנרטיב של כל מי שכותב וכל מי שמדבר, ראיתי אחרי זה שמצטטים את הצבא ואומרים שתקפנו מעל מחצית מטרות איראניות ושתקפנו הרבה מטרות איראניות, והיה ציטוט שלא יצא מהצבא שתקפנו מספר חריג של מטרות איראניות, ולכן אנחנו מנסים לדייק שיהיה הכי קרוב לעובדות".

מלבד חוסר הדיוק בעובדות, טענתו של בנט כי מדובר בשינוי אסטרטגי בפעילות מול איראן מאז שנכנס לתפקיד אינה נכונה, שכן בכל פעם שישראל הותקפה היא הגיבה ואף פגעה ביעדים איראניים. כך, במאי 2018, כשנה וחצי לפני מינויו של בנט, יצא צה"ל לתקיפה נרחבת בסוריה בתגובה לשיגור רקטות לשטח ישראל, במבצע שכונה "בית הקלפים". אז הותקפו אתרים צבאיים ומודיעיניים של כוח קודס, אמצעי לחימה באזור החיץ והושמדו סוללות נ"מ סוריות - בתקיפה שהוגדרה הרחבה ביותר מאז שנת 1974 נגד יעדים איראניים וסוריים.

"יש עכשיו הרבה פחות משלוחי נשק לחיזבאללה, הרבה פחות יכולת טרוריסטית"

אמירה זו סותרת באופן נחרץ את ההתבטאויות של בכירי צה"ל בכל הדיונים הפנימיים בסוגיית התקציב. לפי בכירי המערכת, בשנה האחרונה יש זינוק משמעותי בהתחמשות של איראן וחיזבאללה, כאשר לדבריהם הארגון אף הצליח לצמצם את הפערים מול צה"ל, לרבות בחימוש בטילים המדויקים. ייתכן כי גם בצבא מפריזים בהצהרות כדי להצדיק את התוספות לתקציב, אולם בנט עצמו נתן לאחרונה את אישורו לתוכנית הרב-שנתית של צה"ל שבה מוצגת התגברות היכולות של חיזבאללה בתקופה האחרונה.

כוחות צה"ל בגבול עזה, החודש
כוחות צה"ל בגבול עזה, החודשצילום: אליהו הרשקוביץ

"אנחנו מפציצים בסיסים של חמאס עקב שיגור בלונים, דבר שלא היה קודם"

בנט, שבעבר יצא באופן גלוי נגד ההבלגה לכאורה של צה"ל על שיגור בלוני נפץ, ידע גם אז כי הוא מטעה את הציבור ובניגוד לדבריו - צה"ל הגיב גם אז לשיגור בלונים מעזה. וכך זה נמשך גם היום. בניגוד לטענותיו של בנט, גם לפני שמונה וגם היום לא כל בלון גורר תקיפה וברוב המקרים התקיפות מכוונות לעבר עמדות חמאס ריקות מאנשים.

"אם תקחי שלושה חודשים לפני כניסתי ושלושה חודשים אחרי כניסתי (לתפקיד), היקף הירי מעזה ירד ב-80%"

לא נכון. בנט נכנס לתפקיד ב-12 בנובמבר 2019, כאשר בחודשים שקדמו לכך - אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר - נורו מעזה לעבר ישראל 13 רקטות בסך הכל. עם כניסתו לתפקיד החל מבצע "חגורה שחורה", כאשר רק בחודש זה נורו לעבר ישראל 584 רקטות. אלא שגם אם לא סופרים את הרקטות ששוגרו בחירום, הטענה של בנט לא עומדת גם ביחס לימים שבשגרה. כך, בחודשים שלאחר המבצע - דצמבר, ינואר ופברואר (שטרם הסתיים) - נורו בסך הכל 25 רקטות, כמעט כפול ממספר הטילים ששוגרו בחודשים שקדמו למינויו.

"המהומות על הגדר שהיו במשך שנתיים הופסקו לגמרי"

ההפגנות בגבול רצועת עזה צומצמו דרמטית כבר כמה חודשים לפני שבנט נכנס לתפקיד והופסקו לגמרי שלושה שבועות לפני מינויו. הסיבה לצמצומן ולבסוף לעצירתן נבעה משתי סיבות. סיבה אחת - ניסיון של חמאס לקדם את ההסדרה עם ישראל תוך הורדת גובה הלהבות מולה. סיבה שנייה - מתיחות פנימית ברצועה, שכללה הפגנות תושבים נגד יוקר המחיה כשהזעם בהן הופנה כלפי חמאס ופיגועים שביצעו מובילי ההפגנות נגד אנשי הארגון במחאה על המחיר הגבוה ששילמו בהפגנות מול צלפי צה"ל.

"מאז כניסתי לשר הביטחון שיניתי כל כך הרבה דברים, אנחנו קוטפים חמאסניקים לטובת קלפי מיקוח"

מאז מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, חמש שנים לפני שבנט נכנס לתפקיד, ישראל לא החזירה כלל גופות של אנשי חמאס. בשנים 2016 ו-2017 לא הושבה לרצועה אף גופה מרצועת עזה, אך ב-2018 וב-2019 הוחזרו שלוש גופות, כאשר לפי צה"ל אף אחד מההרוגים לא השתייך לארגון טרור. 

שבועיים לאחר שנכנס לתפקיד, הודיע בנט כי הנחה את צה"ל ואת מערכת הביטחון "להיערך לעצירה מוחלטת" של שחרור גופות מחבלים, ללא קשר לשיוכם הארגוני. הוא ציין כי זהו חלק מ"מהלך הרתעתי רחב יותר", שכן לדבריו "כל עוד הם לא משחררים את גופות חיילינו, אנחנו לא נשחרר את הגופות שלהם". אלא שבמערכת הביטחון יש הסכמה רחבה כי החזקת גופות מחבלים שלא השתייכו לחמאס לא תקדם את השבת האזרחים הישראלים וגופות חללי צה"ל המוחזקים ברצועת עזה, ואף עשויה לפגוע בסיכויים להשיג הסדר שיוביל להשבתם.

בנובמבר 2018 התייחס מתאם השבויים והנעדרים, ירון בלום, לביקורת על החזרת גופת פלסטיני לעזה, ואמר: "הצעיר שגופתו הוחזרה לעזה הוא לא פעיל חמאס ולא עומד בפרמטרים שאנחנו יכולים להשאיר אותו אצלנו. אנחנו מחזיקים בעשרות גופות אחרות". בנובמבר 2015 התייחס לנושא שר הביטחון אז, משה יעלון. "החזקת הגופות כשלעצמה אינה מרתיעה מחבלים פוטנציאליים", אמר, ובהתייחסו למבצעי פיגועי היחידים שנהרגו הוסיף כי "אין שום גורם מקצועי שיכול לקשור בעניין גופות המחבלים מאזור ירושלים לבין גופות החיילים שמוחזקים בידי חמאס בעזה". לאחר הודעת בנט אמר יצחק אילן, סגן ראש שב"כ לשעבר וחבר מפלגת כחול לבן: "אף פעם צעד כזה לא עזר. אי-החזרת הגופות זה כמו כוסות רוח למת. זה לא יעזור, אולי אפילו יזיק. אסור לנו לרדת לרמה של ארגוני טרור".

"אנשי חמאס שחוצים את הגדר במהומות בעזה. בעבר היינו מיד בועטים אותם חזרה לעזה ואני אמרתי לא, הם חצו - בואו. אם הם מהווים סיכון נכניס אותם (לכלא, י"ק) בכלים מנהליים. אם הם מסוכנים - אפשר להכניס אותם לכלא על פי החוק הבינלאומי, והם מסוכנים. כבר לקחנו כמה ושחררנו, אנחנו משחקים עם המספרים"

בצה"ל ובמערכת הביטחון סבורים כי מרבית הפלסטינים שחוצים את גדר הגבול ברצועה בתקופה האחרונה הם צעירים, חלקם אף קטינים, שרוצים להיכנס לבתי הכלא בישראל כדי לברוח מהמציאות בעזה אך אינם מנסים לפגוע בחיילים או באזרחים. ישראל נוהגת לעכב אותם לחקירה ולאחר מכן לשחררם ובמקרים מסוימים אף עוצרת אותם. כך או כך, במערכת הביטחון יודעים כי הם אינם מהווים קלפי מיקוח לעסקת חילופים עתידית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ