יועמ"ש הכנסת: יש להיענות במידת האפשר לבקשת ח"כים לבקר אסירים ביטחוניים

הלשכה המשפטית של הכנסת השיבה לבקשה לצו ביניים בעתירה לאפשר ביקורי ח"כים אצל אסירים ביטחוניים. בתקופת המאבק בקורונה נאסר על אסירים ביטחוניים לקבל ביקורים של בני משפחתם ועורכי דינם

הגר שיזף
הגר שיזף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסיר בבית הסוהר רמון. אילוסטרציה
אסיר בבית הסוהר רמון. אילוסטרציהצילום: שבס

הלשכה המשפטית של הכנסת מסרה אתמול (שני) כי על שירות בתי הסוהר (שב"ס) לבחון בקשות פרטניות של ח"כים המעוניינים לבקר אסירים ביטחוניים ולהיענות להן במידת האפשר, עד להכרעה בעתירה בנושא. התגובה ניתנה במסגרת בקשה לצו ביניים בעתירה, שהגישו ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) והמרכז המשפטי עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

ג'בארין ועדאלה דורשים לבטל את האיסור על ביקורי ח"כים אצל אסירים אלה ולקיים דיון דחוף בעתירה, המתנהלת מאז 2017. אמש התקבלה גם תגובת הממשלה לבקשה לצו הביניים, וזו גרסה כי יש לדחות אותה משום שטרם התקבלה הכרעה בעתירה. עוד הוסיפה הממשלה כי בתקופה שבה הוטלו הגבלות מיוחדות בניסיון למנוע הדבקה בקורונה מבקרים את האסירים נציגי הצלב האדום, וכי אסיר שמעוניין להתלונן על תנאיו יכול להגיש עתירה באופן עצמאי.

האיסור על ביקורי ח"כים אצל אסירים ביטחוניים נקבע בהחלטת ועדת כנסת בדצמבר 2016 ובפקודת נציבות בתי הסוהר בשנת 2017, לאחר שח"כ דאז באסל גטאס העביר טלפונים ניידים ומסמכים לאסירים פלסטינים בכלא קציעות. גטאס הורשע על כך וריצה שנתיים מאסר בכלא.

במאי 2017 הסמיך השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ארבעה חברי כנסת לביקור אסירים ביטחוניים: רוברט אילטוב מישראל ביתנו, מאיר כהן מיש עתיד, בצלאל סמוטריץ׳ מימינה ואוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת. בתגובת הכנסת מאתמול נכתב כי בחודשים האחרונים האסירים הביטחוניים לא זכו לביקורים כלל וכי ארבעת הח"כים שבחר ארדן הוסמכו לכך עבור הכנסת ה-20 בלבד. לפי התגובה, לא מונו ח"כים לבקר אסירים ביטחוניים בכנסת ה-21, 22 ו-23. 

בית הסוהר רמון. אילוסטרציהצילום: שבס

ביוני 2019 הציג שב"ס מתווה שעל פיו ח"כ אחד מכל סיעה בכנסת יורשה לבקר אסירים ביטחוניים והמפגשים יתקיימו "תחת פיקוח הדוק" של השירות. עם זאת, הכנסת הגיבה כי המתווה אינו "נותן את המשקל הראוי לתפקידם של חברי הכנסת כמפקחים על הרשות המבצעת", משום שהוא מונע ממרבית הח"כים לבקר אסירים ביטחוניים וכי הפיקוח ההדוק של שב״ס יפגע באפקטיביות הביקורת. 

מאז החל נגיף הקורונה להתפשט בישראל, אסרה המדינה על בני משפחתם ועורכי דינם של אסירים לבקרם, ועל האסירים נאסר גם לקיים שיחות טלפון להתייעצות שגרתית עם סנגוריהם. בשבוע שעבר אישרה המדינה לאסירים אלו לקיים שיחת טלפון חד פעמית וקצרה עם משפחתם, בתגובה לעתירה בנושא. במקביל, הגיש ארגון עדאלה עתירה למתן צו על תנאי בנוגע לתנאי הכליאה בכלא גלבוע - שם חיים שישה אסירים בתא, שעל פי עדויות גודלו הממוצע הוא 22 מ"ר. 

ח"כ ג'בארין מסר בתגובה: "ביקור אסירים פוליטיים הוא חלק מהחובה הפרלמנטרית שלנו לפיקוח על זכויות האדם של האסירים - חלק מהאסירים הפלסטינים הם במעצר מנהלי, חלקם קטינים, חלקם מוחזקים בתת תנאים. הניסיון למנוע ביקורים הוא פגיעה אנושה בנו כנבחרי ציבור ובחסינות הפרלמנטרית שלנו. דווקא בתקופה זו, כאשר לא ידוע מצבם של האסירים הפוליטיים בזמן משבר הקורונה הקשה, יש חשיבות רבה לביקורים אלה ולפיקוח על התנהלות הרשויות".

מעדאלה נמסר: "בתגובת המדינה אין כל התייחסות לצורך המיידי לפיקוח פרלמנטרי על תנאי כליאת האסירים הביטחוניים, צורך שקיבל גיבוי מעמדת הכנסת ומקבל משנה חשיבות משום שהאסירים מהווים קבוצת סיכון בתקופת הקורונה, נוסף על הערפול הכבד שמוטל על הנעשה בימים אלה בין כותלי הכלא.  ואם לא די בכך, בתגובתה מתעלמת המדינה כליל מן המגבלות שהוטלו על האסירים כתוצאה מתקנות שעת החירום המונעות ייעוץ משפטי ומונעות הלכה למעשה גישה אפקטיבית לערכאות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ