דו"ח המבקר: יותר ממיליון תיקים היסטוריים מוסתרים מעין הציבור בניגוד לחוק

ארכיונים האריכו ללא אישור את תקופת הסיווג של תיקים בעלי חשיבות היסטורית, בהם תיעוד הטבח בכפר קאסם, רצח קסטנר וריגול שב"כ אחר מחאת יוצאי עדות המזרח. עוד נטען כי ארכיון המדינה הסמיך בניגוד לחוק את משרד הביטחון לצנזר מסמכים בארכיונים שונים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארכיון המדינה. הארכיונים האריכו את חיסיון המסמכים ללא אישור כיוון שוועדת השרים הייעודית אינה טורחת להתכנס

כמיליון ו-300 אלף תיקים היסטוריים מסווגים מוסתרים מעיני הציבור על אף שפג תוקף החיסיון שהוטל עליהם – כך לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני). בדו"ח נטען כי בארכיון צה"ל ובארכיון המדינה האריכו בניגוד לחוק את תוקף חיסיון תיקים אלה, ובכך פגעו בזכות הציבור לדעת ובמחקר ההיסטורי. המידע מובא בפרק בדו"ח שעוסק ב"מידע מסווג – אבטחתו בארכיונים ומניעת פרסומו".

מהנתונים שפורסמו עולה כי בארכיון צה"ל יש כמעט מיליון תיקים מסווגים שמועד חשיפתם פקע, אך טרם נפתחו לציבור. בארכיון המדינה עומד מספרם של אלה על כ-300 אלף. כל אחד מהתיקים יכול להכיל בין עשרות לאלפי מסמכים. המסמכים מכסים קשת רחבה של נושאים היסטוריים בעלי חשיבות ציבורית ומחקרית גבוהה, ובהם מלחמות ישראל מ-1948 ואילך, הטבח בדיר יאסין במלחמת העצמאות והטבח בכפר קאסם ב-1956, רצח קסטנר ואף מעורבות השב"כ בריגול פוליטי אחר מחאת יוצאי עדות המזרח בשנות ה-50.

בהתאם לחוק, מסמכים מסווגים שנוצרו בצה"ל, בשב"כ, במשרד החוץ ובגופים נוספים נותרים חסויים לזמן מוגבל, שמשתנה בהתאם לסוג המסמך. כך לדוגמה, מסמכי צה"ל נותרים חסויים ל-50 שנה ומסמכי השב"כ והמוסד – ל-90 שנה. בתום תקופה זאת, מחוייבים הארכיונים להסיר את החיסיון ולאפשר לציבור הרחב לעיין במסמכים. חלק מגורמי המקצוע אף סבורים כי עליהם לנקוט בצעדים אקטיביים ליידוע הציבור בנוגע להסרת החיסיון. בניגוד לכך, הארכיונים האריכו את חיסיון המסמכים שנידונים בדו"ח ללא סמכות.

בדו"ח נכתב כי על מנת להאריך את תוקף החיסיון, מחוייבים הארכיונים לקבל אישור מוועדת שרים ייעודית – ועדת שרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מסווג, המורכבת משלושה שרים. הארכיונים מסרו למבקר כי האריכו את חיסיון המסמכים ללא אישור הוועדה כיוון שהיא אינה טורחת להתכנס. "לוקח כשלוש שנים לכנס את הוועדה...כולם יודעים שהשרים לא ידונו", ציין גנז המדינה לשעבר, ד"ר יעקב לזוביק, בפני ארכיון המדינה.

עובדים בארכיון המדינה, ב-2012צילום: מיכל פתאל

עוד מצא המבקר כי ארכיון המדינה הסמיך בניגוד לחוק את המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) להטלת חיסיון על מסמכים השמורים בארכיונים ציבוריים ופרטיים שונים ברחבי המדינה. עקב כך מחפשים נציגי המלמ"ב ללא סמכות מסמכים מסווגים בארכיונים אלה וסוגרים אותם לעיון הציבור.

מעדויות שפורסמו בשנים האחרונות עולה כי המלמ"ב אכן החרים מסמכים היסטוריים מארכיונים מסויימים והטיל חיסיון על מסמכים היסטוריים בארכיונים אחרים. המבקר מציג דוגמה אחת בהקשר זה – אחרי ביקורת שביצע המלמ"ב בארכיון יד יערי, המתעד את "השומר הצעיר" והקיבוץ הארצי, הוא כתב על חלק מהתיקים את המילה "סגור", ללא ציון תאריך יעד לפתיחה או לבדיקה מחדש, זאת בניגוד לחוק.

לצד הפגיעה בחופש המחקר ובזכות הציבור לדעת, הזהיר המבקר מתופעה הפוכה במקרים אחרים, אותה הגדיר "סכנה לגילוי של מידע מסווג ולפגיעה בביטחון המדינה". המבקר מתח ביקורת על היעדר נהלים ברורים לאבטחת מידע ולטיפול בחומרים מסווגים השמורים בארכיונים ציבוריים ופרטיים שונים, אשר אף גורם ממלכתי מוסמך לא אחראי באופן רשמי וחוקי על אבטחתם. "החומרים המסווגים שבהם נגישים לגורמים בלתי מוסמכים ועלולים אף להיות נגישים לגורמים עוינים. משמעות הדבר היא שמידע מסווג, שהושקעו מאמצים בהסתרתו, עלול להגיע לידי האויב ובכך לסכן את ביטחון המדינה".

המבקר התייחס גם לתופעה רווחת של החזקת מסמכים מסווגים בידי בכירים לשעבר בשירות הציבורי, אשר אינם נושאים עוד בתפקיד, אך שמרו בניגוד לחוק בביתם מסמכים הקשורים לפעילותם הציבורית. הדוגמה הבולטת ביותר שנחשפה בשנים האחרונות היתה הארכיון הפרטי שהקים ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, בביתו בחוות שקמים. בדו"ח המבקר עולה כי רובו כבר הועבר לארכיון המדינה, אשר ניהל מגעים עם בניו של שרון על מנת לקבלו.

ואולם, כעת מתברר כי גם בתו של בכיר לשעבר במערכת הביטחון מחזיקה בידיה חומרים שהיו ברשותו טרם מותו. בשל "חילוקי דעות" עם משרד הביטחון לגבי עתידם, החומרים האלה כלל לא נבדקו עד כה. המבקר מצטט את המלמ"ב כאומר, שלפי ההערכות יש בחומר מסמכים מסווגים מתקופת כהונתו של הבכיר בתפקידו. בתו של הבכיר, אשר זהותו לא פורסמה, מסרה בתגובה למבקר המדינה: "לא זכורה לי כל פנייה רשמית בכתב, מיחידה כלשהי במשרד הביטחון לגבי בקשה לבדוק חומרים כלשהם אשר קשורים לתקופת כהונתו של אבי".

ממשרד הביטחון נמסר: "ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הגדול במדינת ישראל, עם יותר מ-16.5 מיליון פריטי מידע, יותר מ-12 מיליון תיקים (162 ק"מ של חומר), כ-3 מיליון תצלומים ויותר מ-150 אלף קלטות שמע ווידאו. הארכיון חושף מידי שנה אלפי תיקים חסויים ומוביל בשנים האחרונות תהליך דיגיטציה רחב היקף להנגשת המידע לציבור. הארכיון לוקח לתשומת ליבו את הערות מבקר המדינה ופועל ללא לאות להרחבת החשיפה, בכפוף לחוק ובאמצעים העומדים לרשותו".

"הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) פועל מתוקף סמכותו לשמירת הסוד במערכת הביטחון. כאשר מובא לידיעת המלמ"ב כי חומר מסווג ורגיש מוחזק שלא כדין (בהתאם לסעיף 113 לחוק העונשין האוסר על החזקת ידיעה סודית ללא הרשאה), פועל מלמ"ב להשבת החומרים בהסכמה. ללא פעילות זו בארכיונים עלול היה להיגרם נזק ממשי לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה. יחד עם זאת, הערות המבקר נמצאות בבחינת הגורמים הרלוונטיים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ