ניסנקורן: כנראה שמה שקרה בפרשת הצוללות קרה גם בעסקת האף-35

שר המשפטים אמר כי "זה חמור מאוד" אם ראש הממשלה לא עדכן את משרד הביטחון במו"מ למכירת המטוסים לאיחוד האמירויות: "בקרב הגרסאות בין גנץ לנתניהו - אני מאמין לגנץ"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסנקורן בכנסת, החודש

שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן) השווה הבוקר בין פרשת הצוללות לעסקה למכירת מטוסי אף-35 לאיחוד האמירויות. "הנושא שמשרד הביטחון לא יודע מראש על דברים שהם קריטיים לביטחון ישראל וזה נשאר ב-ד' אמות של משרד ראש הממשלה זה דבר לא תקין", אמר לגלי צה"ל. לדבריו, "זה כנראה מה שקרה במקרה הצוללות וזה מה שקרה עכשיו באף-35, וזה לא תקין. הדברים צריכים להיות מודעים מראש. ככה זה צריך להתנהל ואם זה לא מתנהל ככה, זה חמור מאוד".

שלשום הודיע נתניהו כי ישראל אישרה לארה"ב למכור את המטוסים, אף שהכחיש בעבר את הדברים. ניסנקורן סיפר הבוקר כי נתניהו הכחיש זאת גם בישיבות הקבינט שנערכו מאז הפרסומים על מכירת המטוסים. "מה שנאמר בתקשורת זה מה שנאמר בפנים", אמר.

בהודעה המשותפת שפרסמו שלשום נתניהו ושר הביטחון בני גנץ לא נכתב מפורשות שמדובר במטוסי אף-35, והם כונו "מערכות נשק מסוימות". זמן קצר לאחר פרסום ההודעה מסרה לשכת גנץ כי המשא והמתן על מכירת המטוסים לאיחוד האמירויות הוסתר ממערכת הביטחון.

אתמול אמר נתניהו כי "אין יסוד" לדבריו של שר הביטחון, וגנץ מסר בתגובה: "כשר הביטחון אני קובע שמערכת הביטחון לא ידעה ולא נחשפה למשא ומתן לאספקת מערכות נשק איכותיות לאיחוד האמירויות דרך ראש הממשלה". ניסנקורן התייחס הבוקר לדברים ואמר כי "בקרב הגרסאות כרגע שמתנהל בין בני גנץ לנתניהו - אני מאמין לבני גנץ. אני יודע שאם בני גנץ אומר שהיו דברים אז היו דברים".

לפני חודשיים טען נתניהו כי הסכם כינון היחסים עם איחוד האמירויות לא כלל הסכמה ישראלית לעסקת נשק בין האמירויות לארה"ב. בהודעה שמסרה לשכת נתניהו נכתב כי "הסכם השלום עם איחוד האמירויות לא כולל שום סעיף בנידון, וארה"ב הבהירה לישראל שהיא תקפיד תמיד לשמור על היתרון האיכותי של ישראל". לפי הודעת הלשכה אז, "ראש הממשלה התנגד למכירת אף-35 וכלי נשק מתקדמים אחרים למדינות כלשהן במזרח התיכון, כולל למדינות ערביות שעושות שלום עם מדינת ישראל". אתמול טען נתניהו כי ההסכמה הישראלית למכירת המטוסים ניתנה רק שלשום.

במרכז פרשת הצוללות עומדות שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני תיסנקרופ: אחת לרכישת שלוש צוללות בשווי 1.5 מיליארד אירו, והשנייה לרכישת ספינות טילים שנועדו להגן על אסדות הגז, בשווי 430 מיליון אירו. לפי כתבי האישום קצינים בכירים, עובדי ציבור ומקורבים לראש הממשלה דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות. הטענות העיקריות שהופנו נגד ראש הממשלה עסקו ביוזמתו, לכאורה, לרכוש צוללות נוספות לחיל הים בניגוד לעמדת מערכת הביטחון.

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, אולם יו"ר הכנסת יריב לוין הורה לקיים הצבעה נוספת, שבה ההצעה נדחתה. הייעוץ המשפטי של הכנסת קבע לאחר מכן כי החלטתו של לוין היתה תקינה, מפני שיו"ר הקואליציה מיקי זוהר דרש שההצבעה תהיה שמית והדבר לא נעשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ