"האסטרונאוט הישראלי השני"? איתן סטיבה טוען שהוא תושב בריטניה

בקיץ הגיע ל"הארץ" מכתב התראה מנציגיו של איתן סטיבה בלונדון. הדרישה: למחוק כל אזכור לסחר בנשק מכתבות ישנות באנגלית, האיום: תביעה באירופה. השבוע התבהרה משמעות הסירוב של "הארץ" להיענות לדרישה. על כיסים עמוקים, "ניהול מוניטין ברשת" וחשיבותה של עיתונות חזקה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלט תמיכה בסטיבה בסביון, אתמול

בקיץ הגיע למערכת עיתון "הארץ" מכתב התראה. השולח: משרד ייעוץ אסטרטגי-משפטי מלונדון בשם לקוחו: איתן סטיבה – מי שהוכרז השבוע חגיגית כ"אסטרונאוט הישראלי השני" והתברר למעשה כ"תייר החלל הישראלי הראשון". על פני שמונה עמודים צפופים באנגלית טען המשרד הבריטי כי אתר "הארץ" באנגלית פירסם דברי דיבה חמורים על לקוחו בחמש כתבות שונות מהשנים 2002 עד 2020. נציגיו של סטיבה דרשו להסיר מכתבות של יוסי מלמן, יותם פלדמן, שוקי שדה וגור מגידו כל זכר לטענה על מעורבותו בסחר בנשק באנגולה בשנות פעילותו בחברת LR.

נציגיו של סטיבה הבהירו כי אם העיתון יסרב לשנות את כתבותיו בהתאם לדרישתו, סטיבה ישקול לפתוח נגדו בהליכים משפטיים באירופה. מה לאזרח ישראלי ולעיתון ישראלי בבית משפט באירופה? "הלקוח שלנו הוא תושב בריטניה", השיבו נציגיו של סטיבה, ומכוח כך ומכוח פרסומי העיתון הבינלאומיים הוא רשאי לפעול משפטית נגד העיתון גם שם.

אם כך, "האסטרונאוט הישראלי השני", הוא למעשה "תושב בריטניה הראשון לתייר בחלל"? החגיגות בדאונינג 10 והזיקוקים מעל ארמון המלוכה בוששו לבוא. משלטים שהוצבו השבוע ברחבי היישוב סביון, הסתבר כצפוי, כי החגיגות נערכו דווקא במקום אחר. "כוכב בשמי סביון", נכתב עליהם בגאווה, "איתן סטיבה, תושב סביון, בהצלחה במשימתך כאסטרונאוט בתחנת החלל הבינלאומית".

סטיבה והנשיא ריבלין בבית הנשיא בירושלים, השבועצילום: מארק ניימן / לעמ

מבולבלים? אנחנו לא. איתן סטיבה אינו הישראלי הראשון שהתעשר מסחר בציוד ביטחוני ואחר כך גילה שפרסומים על פועלו משפיעים על תדמיתו הציבורית ועל ניהול עסקיו האחרים. לעיתון "הארץ" הגיעו במשך השנים פניות דומות מסוחרי נשק אחרים – בכולן הטענות חזרו על עצמן: הנשק הוא לא "נשק", הוא גם לא "ציוד צבאי" או "ביטחוני", הוא סתם "ציוד הגנה" שנועד "לשימוש אזרחי". גם הסחר הוא לא "סחר", הוא לכל היותר "תיווך", וכמובן, מכירת הציוד עמדה בדרישות גורמי הפיקוח על הייצוא הביטחוני וקיבלה את כל האישורים הנדרשים – למתלוננים הפתרונים לגבי הסתירה האינהרנטית בין הטיעונים: אם זה לא נשק, ציוד צבאי או ביטחוני, מדוע המסחר בו נתון לפיקוח של מערכת הביטחון?

אך דומה שהמכתב מנציגיו של סטיבה התעלה על כל קודמיו – בלהטוטנות הלשון, בפלפולי הניסוחים וברמת התעוזה. תחת הכותרת "עמדה עובדתית" – כאילו שעובדות או אמת הן עניין של עמדה – נכתב: "בניגוד למה שצוין או שוער בכתבות, העמדה האמיתית היא שבעוד ש-LR אכן פעלה באנגולה בזמן האמור, היא לא היתה מעורבת במכירת נשק או ציוד צבאי אחר".

בהמשך המכתב הם דווקא אישרו כי חברת LR מכרה לאנגולה שני מטוסי קרב מסוג "סוחוי 27" (ציוד צבאי לכל הדעות) אך באופן מתמיה הוסיפו כי "התייחסות אליהם כמטוסי 'קרב', 'לחימה' או 'הפצצה' מייצגת באופן שגוי לחלוטין את העמדה האמיתית, ומרמזת באופן שקרי שהלקוח שלנו מכר מטוסים לממשלה האנגולית לשימוש בקרב צבאי". לטענתם, המטוסים לא שימשו לקרב אלא לפיקוח על משלוחי אספקה לא חוקית מרוסיה ומאוקראינה, ולכן הכינוי "מטוסי קרב" הוא "שקרי לחלוטין". בהמשך נכתב כי "הטענה ש-LR סיפקה נשק שהכריע את המלחמה היא שקר מוחלט".

על כך אין טובות ממילותיו של סטיבה עצמו כדי להשיב. בראיון לכתב יגאל מוסקו בערוץ 2 סיפר סטיבה ב-2012: "עזרנו לאנגולה לסיים את המלחמה על ידי זה שהבאנו לשם מטוסי יירוט, שני מטוסי קרב מסוג 'סוחוי 27'". מוסקו שאל: "איפה קונים שני מטוסי סוחוי?", וסטיבה ענה: "אוזבקיסטאן. בעצם הנוכחות שלהם במדינה מנעה מהמורדים או עצרה את טיסות האספקה של נשק, מזון, תחמושת והוצאה של יהלומים לא חוקיים מאנגולה, ואחרי שנה-שנה וחצי נגמרה המלחמה שם".

תחנת החלל הבינלאומיתצילום: NASA

מלחמת האזרחים העקובה מדם באנגולה החלה ב-1975 ונמשכה כ-27 שנים עם כמה הפוגות קצרות בתוכן. המלחמה היתה בין MPLA, התנועה העממית למען שחרור אנגולה בראשות הנשיא ז'וזה אדוארדו דוש סאנטוש, לבין ארגון המורדים UNITA בהנהגת ז'ונאס סאווימבי. היא הסתיימה ב-2002 עם מותו של סאווימבי מאש הממשלה.

במכתבם אישרו נציגיו של סטיבה שורת עסקאות נוספות שעשתה LR עם ממשלת אנגולה בראשות דוש סאנטוש: מכירת מסוקי בל 212, מטוס בואינג לפיקוח ימי ומטוס נוסף לשימוש ממשלתי, מגדלי פיקוח לשדה התעופה, תאורת מסלול, מערכות ניווט ונחיתה, ומערכות קשר לתעופה אווירית – כל אלה, לדבריהם, נועדו לשימוש אזרחי-הגנתי בלבד ולא לשימוש צבאי, וכל קשר לעסקאות נשק הוכחש בתוקף.

אך בראיון מ-2006 ל"גלובס" אמר עמי לוסטיג, מי שהיה בעבר שותפו של סטיבה ושל רועי בן ימי בחברת LR: "הייתי שמח להיות סוחר נשק עשיר, אבל אנחנו לא. אנחנו חברה לפרויקטים, בעיקר בעולם השלישי – אפריקה, דרום אמריקה ומזרח אירופה – בתחומי התקשורת, הבנייה, החקלאות. הפעילות הביטחונית שלנו היא יותר פארא-מיליטרית, כמו מערכת אבטחת גבולות שעשינו בפורטוגל עם אלביט, למניעת הברחות". הכתבת שלומית לן השיבה: "היו לכם עסקאות לתיווך מכירת נשק בעבור התעשייה האווירית", ולוסטיג ענה: "זה קורה. כאשר אנחנו עושים מערכות הגנה לחופים אנחנו דואגים גם למזל"טים, מכ"מים וכלי נשק לכוחות המפטרלים, אבל הנשק הוא מוצר קטן מאוד אצלנו".

אחרי הפעילות הביטחונית פנו חברי LR להקמת כפרים חקלאיים באנגולה ולפעילות אזרחית בתחומי תקשורת סלולארית ותשתיות. אחר כך נפרד סטיבה משני שותפיו ל-LR והקים חברה בשם "מיטרלי" שעסקה גם היא בפיתוח תשתיות והתפרקה ב-2019. כיום פעיל סטיבה במסגרת קרן ויטאל – בהשקעות חברתיות באפריקה ותומך בפעילויות פילנתרופיות.

מטוסי סוחוי 27 של צבא רוסיה במפגן מעל כנסייה במוסקבה, ב-2007צילום: AP

מדוע אם כן, נזכר פתאום סטיבה להכחיש פרסומים ישנים על עסקיו הקודמים? ולמה אחרי אינספור דיווחים אוהדים על "שלושת הטייסים" והחברה המצליחה שהקימו הוא בחר להדגיש כי הוא היה "רק בעל מניות מיעוט בחברה" אשר "הופקד על הפיתוח הפיננסי בלבד"? האם ההכרזה החגיגית על טיסתו לחלל השבוע בבית הנשיא קשורה לכך?

סטיבה הוא לא הראשון או האחרון שפונה לעיתון כדי לשנות פרסומים על אודותיו. רוב הפניות נעשות כדי להשפיע על תוצאות החיפוש בגוגל – לשנות או להסיר מהן כתבות לא מחמיאות מן העבר. תוצאות החיפוש אולי נראות כמו תוצר אובייקטיבי של אלגוריתם, אך מאחורי הקלעים ניטשת מלחמה אמיתית על עצם הופעתן וסדרן.

כלי תקשורת, חברות מסחריות וכל מי שיש לו עניין בנוכחות בולטת בגוגל מפעילים מומחים כדי שתכניהם יופיעו ראשונים בתוצאות החיפוש. מנגד, מי שחש עצמו נפגע מתוצאות אלה פועל להסרתן, להסתרתן, או לשינויין. והשיטות – יצירתיות. אם פנייה לגוגל או למפרסם לא עזרה, יש המפרסמים מודעות גוגל משל עצמם כדי שתכניהם יופיעו במעלה הרשימה, יש המפרסמים תכנים שיווקיים מחמיאים, מקימים אתרים, פוצחים בכתיבת בלוגים, או כותבים אינספור טוקבקים על שמם.

בעלי הממון שביניהם מפעילים לשם כך יחצ"נים האמונים על "ניהול מוניטין ברשת" ויש הבוחרים להפעיל עורכי דין למען המטרה. בין הפניות לכלי התקשורת בבקשות לתיקון או להסרה של כתבות יש כמובן פניות לגיטימיות, אבל יש גם פניות המפעילות אלימות משפטית של ממש כדי להסתיר מידע בעל עניין רב לציבור. מול ניסיונות כאלה חשוב שתעמוד עיתונות חזקה.

פנייה של אזרח ישראלי באמצעות נציגים אנגליים לעיתון בישראל תוך איום בתביעה באירופה, שניהולה כרוך בהוצאות משפטיות גדולות לעיתון, נראית כמו דוגמה יצירתית במיוחד למהלך שיפור מוניטין שכזה. ניתן היה לצפות שסטיבה יפנה בדרך הפשוטה והמתבקשת לעיתון הממוקם רק קילומטרים ספורים מביתו.

"הארץ" לא שינה את נוסח הכתבות על סטיבה (אך הסכים לתקן פרט אחד באחת הכתבות לגבי שנות פעילותה של LR באנגולה). כשהחלו לצאת הדיווחים על טיסתו של סטיבה לחלל, התבהרה משמעות ההחלטה. בזמן שאירוע פרטי הוצג לציבור כאירוע לאומי-ממלכתי, כשתייר החלל הישראלי (או הבריטי) הראשון הוצג בתור האסטרונאוט השני בשליחות מדינת ישראל, כשהדיווחים הראשונים פיארו את עברו הצבאי כטייס קרב, אל"מ במיל', אלוף ההפלות במלחמת לבנון הראשונה – כאילו לנתונים האלה יש איזושהי זיקה למינויו למשימה שממומנת מכספו הפרטי – יכלו המתעניינים לחפש את שמו בגוגל ולמצוא באתרי "הארץ" ו"המרקר" פרטים נוספים על האיש. ובעודו קורא מבית הנשיא "לשיתוף פעולה, לשלום ולאמונה ביכולתנו לשמור על הכוכב היפה שלנו לטובת הדורות הבאים", יכלו קוראי העיתון לקרוא על פועלו, ולהרהר, כיצד הקדיש מזמנו עד כה לטובת המטרה הנעלה.

מטעם סטיבה נמסר: "איתן תומך נלהב בעיתונות חזקה, בועטת וביקורתית, ורואה בעיתונות גוף קריטי לדמוקרטיה. לפני מספר חודשים איתן שלח מספר מכתבים שביקשו לתקן מידע לא מדויק וישן עליו. הארץ סירב. הכתבה מעלה נקודה חשובה לדיון - אם יש מקום בישראל לחוק זכויות אדם אירופאי הנקרא 'הזכות להישכח'. אילו היה חוק דומה בישראל, אפשר היה למנוע פרסום מידע לא מדויק המאפיל על פועלו של איתן בעשורים האחרונים, שבהם הוא מפתח ומשקיע בתשתיות ובפרויקטים במדינות מתפתחות, ומייצא טכנולוגיה ישראלית בתחומים של חקלאות, מים, סביבה ובנייה. זאת לצד תמיכתו המתמשכת בארגוני שלום וזכויות אדם. המשימה בחלל של קרן רמון ושל איתן, שיישא על חליפת החלל את דגל ישראל, פותחת הזדמנויות ייחודיות לקידום שיתופי פעולה בינלאומיים ולהעצמת סטארט-אפים ישראלים ופעילויות חינוכיות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ