לראשונה מאז 2006: עבאס קבע תאריך לבחירות ברשות הפלסטינית

הנשיא הפלסטיני חתם על צו נשיאותי לקיום בחירות לפרלמנט ב-22 במאי, ולנשיאות ב-31 ביולי. לפי הסיכום, הבחירות ייערכו בגדה וברצועה, אך עוד לא ברור אם ישראל תאפשר את קיומן במזרח ירושלים

ג'קי חורי - צרובה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עבאס ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית נאסר עם הצו הנשיאותי, היום
ג'קי חורי - צרובה

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס קבע היום (שישי) תאריך לבחירות ברשות הפלסטינית, לראשונה מאז 2006. עבאס חתם על צו נשיאותי לקיום בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב-22 במאי, ולנשיאות ב-31 ביולי, לאחר שארגון פתח הגיע להבנות בנושא עם חמאס. על פי הסיכום, הבחירות ייערכו בגדה המערבית וברצועת עזה, אך עוד לא ברור אם ישראל תאפשר את קיומן במזרח ירושלים. עבאס טרם הכריז אם יתמודד על כהונה נוספת. מתמודד אפשרי נוסף הוא מרואן ברגותי, הכלוא בישראל. 

הנהגות חמאס ופתח פרסמו הערב הודעות תמיכה בהצהרה הנשיאותית, והודיעו כי יפעלו להצלחת הבחירות. פריצת הדרך בין הפלגים הפלסטיניים הגיעה לאחר הצטברות נסיבות מדיניות בשנה האחרונה, בהן הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב וסיום המשבר במדינות המפרץ. גורם מכריע נוסף בהחלטה היה המשבר הכלכלי הקשה בגדה וברצועה, שהחריף עוד יותר בתקופת המגפה.

בשבועות האחרונים קיים יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ברשות, חנא נאסר, פגישות ברמאללה ובעזה עם נציגי הפלגים הפלסטיניים. משלחות בראשות בכירים בחמאס ובפתח נפגשו לאחרונה גם בקהיר, בדוחא ובאיסטנבול, ומסרים חיוביים הועברו בין עבאס לראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה.

ברגותי בבית המשפט בירושלים, ב-2012. רמז כי יתמודד לתפקיד הנשיאצילום: רויטרס

עדיין לא ברור כיצד יתקיימו בחירות בצל הפיצול הגיאוגרפי והמדיני-ביטחוני בין הרצועה - שנשלטת על ידי חמאס - לגדה, שבה שולט פתח. סוגיה נוספת שטרם נפתרה היא השמירה על טוהר הבחירות. חמאס וההנהגה ברמאללה דורשים לקיים את הבחירות גם במזרח ירושלים, ומזהירים כי אם ישראל לא תאפשר זאת יהיו לכך השלכות מדיניות נרחבות.

"תתאר מצב שבו העיר הכי סמלית - עיר הבירה - מחוץ למשחק, זה לא מתקבל על הדעת", אמר ל"הארץ" פקיד פלסטיני בכיר. לדבריו, בשבועות הקרובים יחלו מגעים עם ישראל בעניין, ואלו יתגברו לאחר הבחירות במארס. אפשרות נוספת היא שהצדדים יגיעו להסכמה על מינוי ארבעה נציגים ממזרח ירושלים למועצה המחוקקת.

גם שאלת המועמדים לנשיאות הפלסטינית עדיין פתוחה. ברגותישנידון לחמישה מאסרי עולם ו-40 שנות מאסר על מעשי טרור שבהם נרצחו ישראלים, זוכה לפופולריות רבה ברחוב הפלסטיני. ברגותי זוכה לרוב הקולות כמעט בכל סקר דעת קהל, והוא רמז בעבר שיתמודד לתפקיד.

אתר לייצור פחם בג'בלייה שבצפון רצועת עזה, בשבוע שעברצילום: Khalil Hamra/אי־פי

קיום בחירות בשטחי הרשות הפלסטינית סוכם בהסכמי אוסלו בין אש"ף לישראל, והבחירות הראשונות התקיימו ב-1996. יו"ר פתח, יאסר ערפאת, זכה אז ברוב מוחץ של 87% מהקולות, ומפלגתו שלטה בפרלמנט. חמאס והג'יהאד האיסלאמי החרימו את הבחירות בשל התנגדותם העקרונית להסכמי אוסלו.

ב-2005 התקיימו בחירות נוספות לנשיאות, שבהן זכה עבאס. שנה לאחר מכן נערכו בחירות לפרלמנט, שבהן זכה חמאס ברוב משמעותי של 76 מתוך 132 מושבים במועצה המחוקקת. עבאס הטיל על בכיר הארגון הנייה את הרכבת הממשלה, אך מאבקי הכוח והשליטה בין הארגונים הובילו לעימותים אלימים, והממשלה התפרקה ב-2007. חמאס השתלט על מוסדות הרשות הפלסטינית ברצועה, והקים בה מנגנון שליטה עצמאי. 

מאז הפילוג הפנים-פלסטיני, התקיימו כמה סבבים של שיחות בין פתח לחמאס, שאף הגיעו להסכמות על בחירות. ב-2019 הודיע עבאס על כוונתו לקדם בחירות ברשות, אך לא עשה כן. המגעים בין הפלגים לא הבשילו בשל חוסר רצון הדדי, היעדר מנוף לחץ ציבורי פנימי ואדישות בינלאומית וערבית. גם ישראל וארה"ב העדיפו לשמר את הפילוג הפוליטי והמדיני בין הרצועה לגדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ