בית הדין בהאג אישר לפתוח בחקירה נגד ישראל וחמאס בחשד לפשעי מלחמה

ארה"ב הביעה את התנגדותה להחלטה ■ דובר מחלקת המדינה בארה"ב מסר כי מדינתו "תמשיך למלא את מחויבותו של הנשיא ביידן לישראל ולביטחונה" ■ נתניהו: בית הדין הוכיח שוב שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי ■ רה"מ הפלסטיני: ניצחון לצדק ולאנושות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, ב-2018

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) אישר אמש (שישי) לפתוח בהליכים רשמיים נגד ישראל וחמאס בחשד לביצוע פשעי מלחמה. השופטים מארק פרין דה ברישמבו מצרפת וריינה אדלייד סופי אלפיני-גאנסו מבנין אישרו את מסקנות הבדיקה המקדימה של התובעת פאטו בנסודה, שלפיהן ישנו בסיס לחקירה, כנגד דעת המיעוט של נשיא ההרכב, השופט פיטר קובאץ' מהונגריה. בהחלטת הרוב נקבע כי לבית הדין ישנה סמכות שיפוט במזרח ירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה - בניגוד לעמדת ישראל. דובר משרד החוץ של ארה"ב, נד פרייס, מסר כי ההחלטה "מדאיגה מאוד".

לקריאת ההחלטה המלאה של בית הדין

בהחלטתו אמש הבהיר בית הדין ביחס לרשות הפלסטינית שהוא איננו מוסמך חוקתית לקבוע בסוגיות של עצמאות מדינית. "בקביעתו על ההיקף הטריטוריאלי של סמכותו, בית הדין איננו מחליט ביחס לסכסוך גבולות על פי החוק הבינלאומי או קובע תקדים ביחס לשאלת גבולות עתידיים. החלטת בית הדין הינה אך ורק לצורך הגדרת סמכותו הטריטוריאלית", נכתב בהחלטה.

גורמים במשרד המשפטים ביקשו להבהיר אמש כי עוד לא נפתחה חקירה וכי לא נשקף סיכון לאזרחים ישראלים ספציפיים בעקבות ההחלטה. עם זאת, ציינו: "אנחנו נערכים לספק הגנה מלאה לכל אזרח ישראלי שבית הדין ינסה, אם תיפתח חקירה בהמשך, לרדוף אותו רדיפה משפטית".

ביידן, הלילהצילום: MANDEL NGAN - AFP

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בהודעה, שהוציא באופן חריג אחרי כניסת שבת, כי "היום הוכיח בית הדין פעם נוספת שהוא גוף פוליטי ולא מוסד שיפוטי. בית הדין מתעלם מפשעי המלחמה האמיתיים ובמקום זאת רודף אחר מדינת ישראל, מדינה בעלת משטר דמוקרטי איתן, המקדשת את שלטון החוק, ואינה חברה בבית הדין". עוד מסר נתניהו: "בהחלטתו זו פגע בית הדין בזכותן של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני טרור, ושיחק לידי גורמים החותרים תחת המאמצים להרחבת מעגל השלום. אנו נמשיך להגן בכל דרך על אזרחינו וחיילינו מפני רדיפה משפטית".

שר החוץ גבי אשכנזי מסר כי "החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי מהיום מעוותת את הדין הבינלאומי והופכת מוסד זה לכלי שרת פוליטי בידי התעמולה האנטי-ישראלית. לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין סמכות לדון בתיק הפלסטיני". לפי אשכנזי, "החלטת השופטים מעניקה פרס לטרור הפלסטיני ולסרבנות הרשות הפלסטינית לשוב למשא ומתן ישיר עם ישראל, ותורמת, הלכה למעשה, לקיטוב בין הצדדים. אנחנו קוראים למדינות אשר רואות חשיבות במערכת המשפט הבינלאומית ומתנגדות לניצולה הפוליטי, לכבד את זכותן הריבונית של מדינות  לבחור לא להסכים לסמכות בית הדין". כמו כן, שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אמר כי החלטת בית הדין היא "מעוותת ואנטישמית". בציוץ שפרסם בטוויטר כתב ארדן כי מדובר ב"מתקפה על ישראל ועל כל הדמוקרטיות, המערערת את יכולתנו להגן על אזרחים נגד הטרור".  

שר הביטחון בני גנץ כתב בטוויטר כי "ההליך במסגרת בית הדין הפלילי מתנהל בחוסר סמכות, הוא מופרך ונועד להוות כלי שרת בידי חורשי רעתה של מדינת ישראל, ואלו המבקשים לפגוע בה על ידי ניצול פוליטי של גופים בינלאומיים". מדובר צה"ל נמסר כי "עמדת מדינת ישראל היא שמדובר בהחלטה מוטה, בלתי-עניינית ונטולת סמכות". בהודעה נכתב כי "צה"ל מגבה לחלוטין וימשיך לגבות את כלל משרתיו, בסדיר ובמילואים" ו"צה"ל ערוך לתת גיבוי וסיוע לחייליו ולמפקדיו, ככל שיידרש".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במטה הארצי של המשטרה בירושליםצילום: אמיל סלמן

ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה בירך על החלטת בית הדין, ואמר כי מדובר ב"ניצחון לצדק ולאנושות". חוסיין א-שייח, השר לענייני אזרחים ברשות הפלסטינית, צייץ אמש כי ההחלטה היא "ניצחון לצדק, חירות וערכים מוסריים".

ארה"ב הודיעה הלילה כי היא מתנגדת להחלטה. דובר מחלקת המדינה נד פרייס כתב בטוויטר כי ארה"ב תמשיך "לקיים את מחויבותו המלאה של הנשיא ביידן לישראל ולביטחונה, כולל התנגדות לפעולות המבקשות לפגוע בישראל בצורה לא הוגנת". 

בחודש דצמבר 2019, אחרי כמה אזהרות, הודיעה התובעת כי מצאה בסיס לחקירה נגד ישראל וחמאס בגין חשד לפשעי מלחמה, בעקבות פניית הרשות הפלסטינית. עם זאת, בנסודה ביקשה תחילה מבית הדין להכריע בשאלת הסמכות השיפוטית שלו בגדה וברצועה. ישראל טוענת שרק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית, וכי מדובר בסוגיה פוליטית השנויה במחלוקת.

ביחס למבצע צוק איתן נאמר בחוות דעתה של בנסודה כי יש בסיס להאמין ש"גורמים בצה"ל ביצעו פשעי מלחמה, בכך שהוציאו לפועל במתכוון התקפות בלתי מידתיות שהובילו להרג ולפציעות קשות בשלושה מקרים לפחות". לדברי התובעת, יש מקום לחקור גם את השימוש של חיילי צה"ל בנשק כלפי מפגינים בגבול רצועת עזה מאז מארס 2018, שהביא למותם של יותר מ-200 בני אדם ובהם 40 ילדים. בנסודה קבעה כי ישנו בסיס לחקירה גם נגד חברים בחמאס ובארגונים פלסטיניים אחרים בחשד לפשעי מלחמה, ובהם תקיפת אזרחים ומבנים אזרחיים, שימוש במגנים אנושיים ועינויים.

לפי בנסודה, ישנו בסיס להאמין כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה גם בכך שהעבירה אזרחים ישראלים לגדה המערבית. על מפעל ההתנחלויות כתבה התובעת: "חרף הקריאות הברורות והממושכות לישראל לחדול מפעילויותיה בשטחים הכבושים בניגוד לחוק הבינלאומי, אין כל סימן לכך שהן עתידות להסתיים. להיפך, ישנן אינדיקציות המצביעות על כך שישראל אף תבקש לספח את השטחים הללו". היא ציינה כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לספח חלקים נרחבים מהגדה המערבית אם ייבחר שוב לראשות הממשלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ