שנתיים מאסר לחברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר על פעילות בחזית העממית

ג׳ראר נעצרה באוקטובר 2019, במסגרת מבצע מעצרים בעקבות הפיגוע שבו נרצחה רינה שנרב. עם זאת, כתב האישום לא ייחס לה כל עבירה בהקשר זה. ג'ראר הורשעה במסגרת הסדר טיעון והתביעה הצבאית נימקה זאת בקשיים ראייתיים משמעותיים בתיק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ראר בבית המשפט הצבאי במחנה עופר, ב-2015

בית המשפט הצבאי במחנה עופר גזר היום (שני) שנתיים מאסר על חברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר, בגין חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת. ג'ראר הורשעה במסגרת הסדר טיעון בגין פעילותה בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין. לאחר ניכוי תקופת מעצרה, ייוותרו לה שמונה חודשי מאסר. העונש הורכב מ-20 חודשי מאסר בפועל בצירוף הפעלה של ארבעה חודשי מאסר על תנאי שהוטלו עליה בגין עבירות דומות ב-2015. ג'ראר תחויב גם בתשלום קנס של 4,000 שקלים. 

ג׳ראר נעצרה באוקטובר 2019 יחד עם כ-50 פעילים נוספים בחזית העממית לאחר הפיגוע שבו נרצחה רינה שנרב בעין בובין, ליד ההתנחלות דולב. עם זאת, כתב האישום וגזר הדין אינם מייחסים לה כל ידיעה בנוגע לפיגוע. בארגון אדמיר הזכירו כי נעשה ניסיון לקשור אותה לפיגוע. בהודעה שפרסם הארגון נכתב כי גזר הדין מוכיח כי ישראל פועלת במכוון נגד ההתנגדות הפוליטית והמדינית לכיבוש, ועושה שימוש במערכת המשפט הצבאית כדי לאכוף מדיניות של שליטה ופגיעה בעם הפלסטיני. 

לפי כתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר הטיעון, ב-2014 נפגשה ג'ראר במשרדה שברמאללה עם פעילי החזית העממית, וליד חנאתשה ועבד אל-ראזק פרג', שהיו מעורבים בפיגוע ליד ההתנחלות דולב ב-2019. לפי האישום, השלושה סיכמו על חידוש פעילות הארגון, והחליטו כי ג'ראר תהיה אחראית על הפעילות הלאומית והפוליטית של הארגון ועל הקשר שלו עם הרשות הפלסטינית. מכתב האישום עולה עוד כי ג'ראר נפגשה עם השניים לשתי פגישות נוספות בין השנים 2016 ו-2019. 

פרג' הואשם ב-2019 בסיוע לגרימת מוות בכוונה ובניסיון לגרימת מוות בכוונה, וחנאתשה הואשם בגרימת מוות בכוונה, נשיאה וייצור נשק, ואימונים צבאיים ללא היתר. לפני שנה הרס צה"ל את ביתו של חנאתשה. 

התביעה הצבאית מנתה כמה נימוקים שהובילו לחתימה על הסדר הטיעון. ראשית, הודגש כי ג'ראר נשאה משרה פוליטית ולא עסקה באופן ישיר בעניינים הצבאיים או הכספיים של החזית העממית. כמו כן, הובא בחשבון המעצר המינהלי שבו שהתה לתקופה של 20 חודשים, מיולי 2018 ועד סוף פברואר 2019, בגין מעשים שחלקם חופפים לאישומים הנוכחיים. עוד הוסבר כי בניהול ההליך נגד ג'ראר התעוררו קשיים ראייתיים משמעותיים. עו"ד מחמוד חסאן מארגון אדמיר, שמייצג את ג'ראר, מסר כי הקשיים הראייתיים נבעו מהעובדה שהעדים בתיק נחקרו תחת עינויים, במה שהשב"כ מכנה "חקירת צורך".

ג'ראר וח"כ איימן עודה, ביום שחרורה מהכלא ב-2016צילום: Majdi Mohammed/אי־פי

ג'ראר, בת 58, מוכרת היטב בזירה הפוליטית הפלסטינית והיתה פעילה למען זכויות האסירים ובארגוני זכויות אדם. מאז 1998 נאסר עליה לעזוב את ישראל בשל פעילותה הפוליטית. ב-2006 נבחרה למועצה המחוקקת הפלסטינית, כנציגה בסיעת אבו עלי מוסטפא שבראשה עמד מזכ"ל החזית העממית, אחמד סעדאת, המרצה עונש מאסר של 30 שנה על מעורבות בהתנקשות בחיי רחבעם זאבי. על אף שהמועצה המחוקקת שנבחרה לא תפקדה רשמית ולא חוקקה חוקים, בשל מעצר נבחרי החמאס בגדה המערבית וסכסוכי פתח-חמאס, חבריה ניסו להשפיע על הדיון הציבורי ועל החוקים שנוסחו בממשלה. היא היתה פעילה בתחומים של חקיקה חברתית, זכויות אסירים, שיפור במעמד האשה והגנה על עקרונות דמוקרטיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ